למידה טובה בקהילת חשיבה

בקהילת חשיבה מתאפשרת למידה טובה, שבה התלמיד מעורב בתהליך הלמידה ומבין את תוצריו.

התנאים ללמידה טובה הם:

• מוטיבציה של הלומדים: המוטיבציה של התלמידים ללמידה עולה ומתגבשת על ידי עיסוק בתחום המעניין אותם או על ידי עיסוק בבעיה רלוונטית המעוררת סקרנות והתעניינות.
• התאמה ללומדים: למידה טובה מתקיימת כשתהליך הלמידה מותאם לתלמיד: ליכולותיו, להתפתחותו, לסגנון החשיבה שלו, לפרופיל האינטליגנציות המרובות שלו.
• למידה פעילה וביצועית: המהלך הראשון והבסיסי ביותר בטיפוח החשיבה של הלומדים הוא לערב אותם בחשיבה על הנושאים הנלמדים, לחשוב מתוך מעורבות מלאה – יצרית, רגשית, רוחנית, דינמית ומסופקת ותוך כדי עשייה וביצוע. דרך למידה כזו תורמת רבות גם להנעה ולהנאה.
• ייחוס: למידה טובה מתקיימת כשהתלמידים מייחסים לעצמם את האחריות על תהליך הלמידה, ומבינים שהצטברות הידע היא הישג בפני עצמו.
• סביבת הלמידה: למידה טובה מתקיימת כשהתלמידים מצויים בסביבה תומכת של דיאלוג ושיח, המעודדת התנסות וטעייה, ומעניקה משוב מעצב רציף לאורך כל הליך הלמידה.

הוראה בקהילות חשיבה

הוראה מטפחת חשיבה מעניקה ללומדים את התנאים המיטביים ללמידה טובה. בקהילת חשיבה התהליך החינוכי מלווה בחניכה של התלמידים. מטרת החניכה היא לתמוך במחקר של הלומדים ולהקנות להם התמצאות בתכנים הרלוונטיים מתוך התנסות באופני למידה חדשים.

• שאלה פורייה: השאלה שבה עוסקת קהילת החשיבה. השאלה מתייחסת לנושא שאותו חוקרת הקהילה. היא מהווה "שאלת מטרייה" הנוגעת בתכנים הנלמדים. השאלה הפורייה צריכה לעורר את התלמידים ללמידה. זוהי שאלה פתוחה שניתן לחקור באמצעותה תחום דעת מסוים. לדוגמה, בספרות: מה עושה סיפור לסיפור טוב?
• חניכה: שלב החניכה הוא למידה שמשלבת את תחום הדעת והמושגים המהותיים לו לצד המיומנויות ההכרחיות להתמחות בו. המורה הוא האחראי על שלב החניכה, אך כבר בשלב זה התלמידים מתנסים בהיבטים שונים של שיתופיות, קהילתיות, עבודה עצמית, שאילת שאלות ומיומנויות הכרחיות לשלבים המאוחרים יותר של הקהילה. לדוגמה, בספרות: איך בנוי סיפור? מה הכרחי שיהיה בכל סיפור? מה נחשב "טוב" בספרות, מי קובע זאת? וכך הלאה.
  הלמידה מתבצעת בכיתה, אך המורה משלב פדגוגיות של חקירה, למידת עמיתים, למידה סביב שאלות, משימות רפלקטיביות, הערכה חלופית מתוך פרימה חוזרת ונשנית של הרכבי הלמידה וחומרי הלמידה.
• מחקר: התלמידים מתארגנים בקבוצות קטנות החוקרות היבטים שונים של השאלה הפורייה. החקר מתנהל סביב שאלת מחקר מעניינת שהתלמידים ממציאים בעצמם, בקשר לשאלה הפורייה. המנחים מקדישים זמן לכל צוות לצורך עיבוד יסודי של השאלה, ומגייסים לכך את כל קהילת החשיבה.
• ביצוע: הביצוע המסכם הוא משימה חלופית לבחינה המסורתית. ביצוע ההבנה הוא משימה החושפת את הבנות הלומדים ובונה אותן. תחילה, צוותי קהילת החשיבה מגישים עבודה העוסקת בהיבט מסוים של השאלה הפורייה ואת המעשה שלהם על שאלת החקר והשאלה הפוריה למידת עמיתים ומענה על השאלה הפורייה מציע נקודת מבט כוללת, של כל צוותי המחקר בקהילת החשיבה, על השאלה הפורייה. הביצוע מלווה את כל שלבי הקהילה – גם בשלב החניכה.

הנה מעט מעקרונות העבודה לבתי ספר המעוניינים לטפח חשיבה בקרב תלמידיהם, באמצעות קהילות חשיבה

• צמצום המקצועות הנלמדים בקהילות חשיבה. בבית-ספר מטפח חשיבה, הלומדים מעורבים במחקר בלא יותר משלוש קהילות חשיבה, ולומדים את שאר המקצועות בקהילות חשיבה "מתונות" כגון עבודה בקבוצות, הוראת עמיתים וכדומה.
• צמצום החומר במקצועות הלימוד. ההכרח "לכסות" כמות גדולה של תכנים מונע למידה משמעותית. במקום זאת יש לעבור להעמקה בסוגיה אחת, וללמוד אותה בקהילת חשיבה ובאמצעים מטפחי חשיבה.
• ארגון זמן שיעור מטפח חשיבה. חקר בקהילת חשיבה מצריך מסגרת זמן נדיבה יותר מארבעים וחמש דקות. אפשר לחשוב על שיעור אחד של קהילת חשיבה לכל יום לימודים. את הזמן יש לארגן מחדש כך שיהיה בו מרחב אמיתי לחשיבה אישית וקבוצתית.

מורים בקהילות חשיבה מספרים

• מורה להיסטוריה באמצעות קהילת חשיבה: אני מזדהה עם מטרות המסגרת של קהילת חשיבה וסבורה שהיא נחוצה ביותר לצורך פיתוח של חשיבה עצמאית בכל תחום תוכן. באמצעות הנחיה אישית ניתן להתאים את מסגרת הלמידה בקהילת חשיבה לכל ילד ולכל סגנונות החשיבה והלמידה.
• מורה לגיאוגרפיה באמצעות קהילת חשיבה: הוראה בקהילת חשיבה היא מעניינת ומעשירה. הוראה בקהילת חשיבה משפיעה על כל סגנון ההוראה בכל מסגרת שהיא.
• מורה לספרות באמצעות קהילת חשיבה: הוראת הספרות באמצעות השאלה הפורייה פותחת עבור התלמידים קשת רחבה יותר של תחומי עניין. הלמידה בקהילת חשיבה חושפת את האישיות של הלומד ואת יכולותיו בפני חבריו לקהילת החשיבה. חווית הלמידה עשירה יותר, וגם המורה זוכה כך להכיר טוב יותר את תלמידיו.

קהילות חשיבה בבתי הספר ברנקו וייס

בית הספר ברנקו וייס בית שמש היה בית הספר הראשון ברשת בו פעלו בדרך של קהילות חשיבה ובו עוצבה דרך עבודה זו. קהילות החשיבה ממשיכות בבית הספר לאורך כל השנים. כיום פועלות קהילות חשיבה בבתי ספר נוספים כמו בביה"ס ברנקו וייס איתן ובמתכונת מצומצמת בביה"ס ברנקו וייס ע"ש הרצוג.

עם השנים התפתחו וריאציות בעבודה של קהילות החשיבה. למשל, המורה מביא את השאלה הפורייה לכיתה בתחילת השנה והלמידה מתכנסת סביבה, זאת בשל אילוצים מבניים.

מנהלת בית הספר: סיגל סטרשנוב
מפיק וצלם: נדב כהן, אחראי על מגמת תקשורת בביה"ס
המצולמים: נעמי קפוסטין – מורה בקהילת חשיבה תרבות ישראל ומובילת 30% בספרות בסגנון קהילת חשיבה – נושא מהי אהבה?
רון קהתי – מורה לקהילת חשיבה בהיסטוריה בט' – סביב השאלה הפורייה: מהפיכה הופכת את העולם למקום טוב יותר – האמנם?
אבנר צמיר – רכז ומורה בקהילת חשיבה בהיסטוריה בשכבה ט'.
איליי פונצ'ק – תלמיד שעבר קהילות חשיבה בספרות ובהיסטוריה והיום תלמיד כיתה יא בבית הספר.
קרן רוזין – מנחה פדגוגית בבית הספר, ומובילת קהילות חשיבה ברשת ברנקו וייס.

1. שלב החניכה הוא שלב הלמידה בכיתה, שלב הקניית הידע, למידת המושגים – שלב למידה בסיסי. סביב השאלה הפורייה שהיא הנקודה הארכימדית של ההוראה והלמידה. הלמידה מתבצעת בכיתה והמורה מתחיל להכניס אט-אט פדגוגיות של חקירה, למידת עמיתים, למידה סביב שאלות, משימות רפלקטיביות, הערכה חלופית מתוך פרימה חוזרת ונשנית של הרכבי הלמידה וחומרי הלמידה. בחניכה תלמידים לומדים את המושגים החשובים ורוכשים את הכלים המשמעותיים לתחום הדעת.
2. שלב החקר – שלב יישומי בו קהילת הלומדים מתחלקת לקבוצות קטנות, בה מיישמים לבד את כל מה שנלמד בתקופת החניכה בעזרת עבודה סביב שאלת חקר הנובעת מן השאלה הפוריה ומעניינת את הלומדים. עבודה חקרנית זו היא הביצוע המסכם, של התלמידים ואותו הם חוקרים לבד על פי המושגים שלמדו: הם יוצרים מגוון ביצועי הבנה, שואלים שאלות ועונים עליהן. ומה עושה המורה בינתיים? מנחה. ההנחיה מתבצעת מול קבוצות הלמידה. התלמידים בעלי הידע והמורים – מנחים ברב-שיח, בשאילת שאלות ובחשיבה משותפת.
3. שלב הביצוע המסכם – הגשת התוצר של למידת החקר (עבודה, משימה ומענה על שאלת החקר).
4. הפומביות – השלב בו מציגים בפומבי את הביצועים המסכמים של תהליך החקר ובהם המענה על השאלה שחקרנו. לשלב זה מזמינים מורים, תלמידים ואף הורים לחגיגה פדגוגית.
5. שלב למידת עמיתים – מענה על שאלת החקר במסגרת קהילת הלומדים הכיתתית ויצירת מענה שלם לשאלה הפורייה במטרה להשלים את תהליך הלמידה.