האתגרים הרבים עמם נדרשים להתמודד אנשי הצוות החינוכי המלווים את כיתות ט', גורמים לקשיים משמעותיים בגיוס צוות מקצועי, מיומן ויציב לשכבה מורכבת זו. אנשי הצוות החינוכי המלווים את כיתות ט' מעידים לא פעם על תחושות של בדידות המלוות את עבודתם.

תכנית המכינט', לרבות מסמך זה, נועדו לסייע בכך, אך נדרשות פעולות נוספות:

• יש לגייס ולבנות צוות ייחודי וקבוע המתמקצע בעבודה עם כיתה ט' ולא מתחלף בין שנה לשנה (במספר בתי ספר פועל מודל בו מחנך ט' נשאר עם כיתה ט' שנה אחר שנה, זאת בנוסף לצוות המקצועי שמלמד אף הוא את שכבה ט' שנה אחר שנה)
• צוות ט' כולל את מחנכי השכבה + מורים מקצועיים + חבר הנהלה המלווה את השכבה/רכז שכבה
• יבחר חבר הנהלה / רכז שכבה שיתכלל את עבודת הצוות, יקפיד על הסדירויות, יעניק לצוות תחושת נראות ויהווה מקום להתייעצות
• תקבע בלו"ז סדירות (אחת לשבועיים / שלושה) של מפגש צוותי שיספק מענה רגשי לצוות, ויהווה גם מעין מיני "ישיבה פדגוגית" שתקדם את העבודה מול התלמידים ותאפשר להצביע על תהליכים כיתתיים או אישיים הדורשים תשומת לב. (קישור לקבצים שימושיים בנושא בסוף הפיסקה)
• על צוות ט' לפתח חומרי הוראה מותאמים, להשתלם בעבודה עם כיתה ט' ולמסד תכנית עבודה שנתית
• הצוות יעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום על תהליכים כיתתיים שונים – מיומנויות, דרישות וציפיות תואמות בין כלל המורים

תפיסת ההתנהלות בבתי הספר האתגריים מושתתת על עבודה חינוכית יומיומית ועל יצירת מסגרת של גבולות ברורים על ידי צוות בית הספר. התנהלות זו מתקיימת בין התלמידים לבין עצמם, בינם לבין אנשי הצוות והמערכת הבית ספרית ובין בית הספר לקהילה אליה הוא משתייך. מטרותיהן של דרישות ההתנהלות הן להבנות את תהליך הלמידה ולסייע בבניית קשר מיטיב, בהחזקת המסגרת ובהחזרת אמונם של התלמידים במבוגרים ובמערכת הבית ספרית בכללה.

צוות בית הספר ישאף לייצר שפת התנהלות משותפת ולהגדיר כללים ברורים בהם נדרשים התלמידים לעמוד, כבר בתחילת כיתה ט'. לאורך שנת הלימודים ימשיך הצוות לשמור על שפה זו ולייצבה, מתוך הבנה כי צורת ההתנהלות בכיתה ט' תהווה את הבסיס לקראת מעברם לתיכון בהמשך הדרך. כחלק מההתייחסות אל כיתה ט' כשנת מכינה, יבקש הצוות לעבוד עם התלמידים באופן הדרגתי על הרחבת תפיסת האחריות שלהם, כמו גם על פיתוח יכולתם לקבל את סמכותם של אנשי הצוות ואת הגבולות המוצבים להם מצידם.

תלמידי כיתה ט' מגיעים אל בתי הספר לרוב לאחר שלא התמידו במסגרת הלימודית ולא עמדו בציפיותיה, פעמים רבות בגלל קושי בקבלת סמכות ובעמידה בגבולות אותן הציבה המערכת. בניית תכנית ההתנהלות בכיתה ט' תשאף לשקם את יכולתם של התלמידים לקבל סמכות, על בסיס יצירת קשר אישי עם אנשי הצוות.

בכדי להצליח בתהליך חשוב זה, על הצוות להגדיר מהן הציפיות מכל תלמיד ולוודא כי הן בהירות ומובנות הן לתלמידים, הן לצוות, הן להורים והן למבוגרים משמעותיים נוספים בחייהם. חלק מן היעדים הללו משותפים לכלל תלמידי ט' וחלקם פרטניים. על כן חשוב שכל אחד מהתלמידים יבין מהם יעדי הכיתה הכלליים, כיצד הם יכולים לתרום להשגתם ומה מצופה מהם גם באופן אישי. על המחנך לקיים עם תלמידיו שיחות מעקב מוגדרות מראש בהן יבחנו את התקדמותו של התלמיד על ציר ההתנהלות. במהלך שיחות אלה ינכיח המחנך מושגים של הכוונה עצמית, אחריות אישית וניהול עצמי וישתף את התלמידים בדרכים פרקטיות להתפתחות במובנים הללו ובאופק ההצלחה אליו יוכלו להגיע.

מתוך הבנה כי מדובר בתהליך התפתחותי הדרגתי, ידרשו התלמידים לעמוד בתחילת השנה בסט ציפיות מצומצם יחסית, זאת על מנת לאפשר להם לחוות הצלחה בהתנהלותם אל מול המערכת הבית ספרית.

תהליכים ותכניות אישיות

בבית הספר בכלל ובכיתה ט' בפרט אנו פוגשים מגוון רחב של צרכים רגשיים, חברתיים ופדגוגיים של התלמידים. התלמידים מגיעים לבית הספר עם פערים משמעותיים בתחומים אלו ביחס לבני גילם, גם בין תלמידי הכיתה קיימים פערים תפקודיים. תפקידו של ביה"ס הוא לספק מענים ותמיכות לצרכים אלו באופן דיפרנציאלי לכל תלמיד ותלמיד. השאיפה היא ליצור תכנית התקדמות אישית לתלמידי הכיתה הנשענת על מיפוי דינאמי וכוללת מטרות ויעדים. לצד מענים ותמיכות שחלקם יינתנו במרחב הכיתתי, חלקם באופן קבוצתי וחלקם באופן פרטני.

מטרתה של התכנית האישית היא לתת מענה מותאם לצרכיו הייחודיים של כל תלמיד בהיבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים גם יחד. פיתוחה תכלול מספר שלבים:

1. מיפוי ואיתור צרכים – ניתן לבצע בדרכים מגוונות: שיחות אישיות עם התלמיד ועם הוריו, מיפויים לימודיים, שיח עם היועצת ועם המורים המקצועיים, תצפיות וכו'
2. הצבת יעדים – בטווחי זמן שונים (קצר, ארוך, בינוני) ובתחומים שונים (לימודי, חברתי, רגשי), הן על ידי המחנך והן על ידי התלמיד. על התוכנית להיות ממוקדת, קצרה ובהירה
3. בניית תכנית פעולה – תכלול חשיבה צוותית על מענים אפשריים ועל דרכים שונות ופעולות ממוקדות לקידום היעדים שהוצבו
4. שיתוף – הן של התלמיד, הן של הוריו והן של הצוות המקצועי בעיקרי התכנית, הסבר על היעדים ועל דרכי הפעולה וגיוס לשותפות שלהם בתהליך
5. מעקב – אחר התקדמותו של התלמיד, נתינת משוב ופידבק מתמשך ויצירת מוטיבציה להתמדה בתהליך האישי

בניית תכנית אישית ראשונית עבור כל תלמיד צריכה להיעשות בתקופה הראשונה של השנה, לאחר שמחנכת הכיתה אספה די מידע על התלמיד וצרכיו.

בניית התכנית האישית תיעשה בשיתוף פעולה מלא של התלמיד ובשקיפות. יש מקום לתת לו להגדיר את מטרותיו, כיצד תראה הצלחה מבחינתו, על מה הוא מוכן להתחייב וכו'. במידת האפשר רצוי לגייס את ההורים לתהליך (בתחילת השנה וגם בנקודות נוספות לאורך השנה) כיוון שמעורבותם עשויה להגדיל את סיכויי ההצלחה.

על הישיבות הפדגוגיות לשרת את התכניות האישיות שנכתבו עבור התלמידים ולחזק את ההתבוננות האישית על כל תלמיד ותלמיד. יש חשיבות להקפדה על מפגשי מעקב כיתתיים בהם לוקחים חלק כל הצוות החינוכי המלווה את הכיתה (לרבות מחנך, מורים מקצועיים, יועצת, מנהלת, רכז פדגוגי וכו'). מפגש זה דומה לישיבה הפדגוגית, אך מרחיב את נקודת ההתבוננות על תחומי החיים הנוספים של התלמידים.

התכנית האישית תחולק לארבעה תחומים, בכל אחד מהם יבחנו יעדים רצויים:

סל התמיכות בצרכי התלמיד, יכול לכלול מענים מגוונים – ברמת הפרט, הקבוצה והכיתה, מתוך בית הספר ומחוץ לו. לדוגמא:

כלים לבניית תכנית אישית:

תהליכים קבוצתיים
במחקר שערכו Eisenberger &Liberman (2004)* התבקשו שלושה אנשים לשחק במשחק מחשב בזמן שהם מחוברים לסריקת MRI. המשחק היה משחק מסירות בכדור בין שלושתם. בשלב מסוים, אחד הנבדקים (בכל פעם נבדק אחר) שם לב ששני הנבדקים האחרים הפסיקו למסור לו את הכדור והחלו להתמסר בינם לבין עצמם. בשלב זה ערכו את סריקת ה MRI וגילו שהאזור ש"נדלק" במוח ברגע זה, בו החלו לחוות את הדחייה, הוא אותו אזור ש"נדלק" במוח בעת כאב פיזי. על פי מחקר זה, תלמידים ותלמידות שיושבים בכיתה ולא מרגישים שייכים דומים לתלמידים ותלמידות שיושבים בכיתה כשהם חווים כאב פיזי ממשי, האם משניהם אנו מצפים להצליח ללמוד ולתפקד?

תחושת השייכות היא אחד מהצרכים הפסיכולוגיים החיוניים להתפתחות האדם ולצמיחתו. תלמידים החווים תחושת שייכות לבית הספר, מפתחים עמדות חיוביות כלפי המוסד החינוכי וכלפי בני כיתתם ומוריהם. הם מעורבים יותר בלמידה ובפעילויות בבית הספר. התנהגותם החברתית כלפי חבריהם ומוריהם משתפרת, הם נוהגים במידה רבה יותר לפי הנורמות של בית הספר, בעיות המשמעת שלהם פוחתות והישגיהם האקדמיים משתפרים**.

בתקופת חיים זו, בה נאבקים המתבגרים עם דמויות סמכות שונות בחייהם ומתרחקים מהם במטרה להגדיר את ייחודם, הופכת קבוצת השווים שלהם לקבוצת התייחסות והשתייכות משמעותית מאד, העשויה לספק למתבגרים חלקים מצרכיהם הרגשיים, האינטלקטואליים והחברתיים. מעמדה של קבוצת השווים בגיל ההתבגרות מדגיש את חשיבותה של העבודה הקבוצתית – המתבגר יכול לבטא את עצמו ולמצוא אוזן קשבת אצל חבריו המסוגלים להבין אותו, להשתתף עמו בחוויותיו ולקבל אותן כטבעיות, דבר שעשוי לסייע בהפגת מתח וחרדה ולהגביר את תחושת הביטחון והשייכות***.

אצל בני נוער שנשרו ממסגרות אחרות יש לעבודה הקבוצתית משמעות נוספת, גם מבחינת הפנמת נורמות התנהגות חדשות, שיפור הדימוי העצמי, רכישת מיומנויות חברתיות והתמודדות עם מצבי חיים מורכבים****.

* Eisenberger, N.I. & Liberman, M.D (2004). Why rejection hurts: a common neural alarm system for physical and social pain. Trends in Cognitive Sciences, 8(7), 294-300.

**Osterman, K.F. (2000). Students' need for belonging in the school community. Review of Educational Research, 70(3), 323-367.

***קפלן, י. (2002). הנחיה בקו בעבודה קבוצתית עם נוער מנותק. מניתוק לשילוב (11). 45-57. https://meyda.education.gov.il/files/YeledNoarBesikun/nituk11.pdf

****גולן, מ., דוד, מ. (1994). מבוא – לקט מאמרים בהתערבות קבוצתית עם בני נוער ונוער מנותק. אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לעבודה סוציאלית. משרד החינוך התרבות והספורט, מינהל חברה ונוער, המכון לקידום נוער.

במקביל לעבודה המתקיימת מול התלמידים באופן פרטני, יש לתת את הדעת והמשאבים גם על התהליכים הקבוצתיים, מתוך הבנה שהפרט מתפתח בתוך הקבוצה והקבוצה מתפתחת גם היא מתוך הפרטים הקיימים בה. בבסיס התהליכים הקבוצתיים מונחת ההבנה כי הכיתה מהווה קבוצה חברתית וכי האקלים המיטבי בה, המאפשר התפתחות וגדילה, תלוי במימושם של הצרכים הבסיסיים של חבריה (ביטחון, מוגנות, שייכות וכבוד).

שגרות כיתתיות המקדמות תחושת שייכות, לדוגמא:

• מעגלי שיח כיתתיים
• למידה מבוססת פרויקטים בצוותים
• פדגוגיה חברתית – מודל הנבחרת
• קבוצות שיח / משחק של מספר תלמידים יחד
• אתגרים כיתתיים
• אירועים בלתי פורמאליים (ערבי כיתה, טיולים, מסיבות וכו')
• פעילויות להעמקת ההיכרות לאורך השנה

להעמקה: