המיפוי מתייחס למכלול חייו של התלמיד. על בסיס המיפוי האישי של כל תלמיד ותלמידה יוצרים מפה כיתתית – המראה למורה מה קורה אצלה בכיתה בפרמטרים השונים. מהמפות הכיתתיות בונים מפה שכבתית המלמדת את המנהל על מצבה של השכבה כולה.

תהליך המיפוי עמד בלב תכנית אדליס שהפעיל מכון ברנקו וייס בטבריה. התכנית החלה לפעול בכל בתי הספר בעיר בשתי שכבות גיל (ב' ו-י') והיא נתנה מענה לשכבות גיל אלה באופן רציף לאורך עשר שנים (שכבת ב') וקידום להצלחה בבגרות (שכבת י').

רכזת צוות בתי הספר היסודיים בתכנית, אתי בכר, מספרת כי עם הכניסה לכיתות ב' החל מיפוי מקום הלומדים בתחומי השפה והמתמטיקה. אך מהר מאוד הובן שיש צורך להתייחס למכלול יכולותיו של כל ילד, ובכלל זה – הרקע שלו, מצבו הלימודי בשפה ובחשבון, מצב חברתי, מצב רגשי, אבחונים, ותכניות נוספות בבבית הספר שהילד לוקח בהן חלק.

המיפוי הכולל נעשה על ידי המחנכת לאור שיחות אישיות של המחנכת, היועצת והפסיכולוגית בהובלת מנחה מהמכון. מורות מעידות שהתהליך הביא אותן לעצור ולשאול שאלות ולהעמיק את ההיכרות עם התלמידים שלהן וכי "המיפוי יצר שיח חדש, מקצועי וענייני".

לאור המיפוי המעמיק נבנו לכל תלמיד ותלמידה תכנית אישית שתיתן מענה לצרכים שעלו מהמיפוי בתחומים השונים, ולא רק הלימודיים.

בעקבות המיפוי הורים העידו שילדיהם מקבלים מענים שלא ניתנו להם עד כה, וכי מתקיים שיח רחב יותר עם הגורמים המקצועיים השונים המעורבים בחינוכם.

על בסיס המיפוי האישי של כל תלמיד ותלמידה יוצרים מפה כיתתית – המראה למורה מה קורה אצלה בכיתה בפרמטרים השונים. מהמפות הכיתתיות בונים מפה שכבתית המלמדת את המנהל על מצבה של השכבה כולה.

לאור המיפוי המורות מקבלות ליווי פדגוגי והנחיה בהוראה דיפרנציאלית (הוראה מותאמת/מבדלת).