מעגלי פעולה

שגרה לארגון ההבנה של נושא מסוים דרך מיפוי מושג

לפתח דפוס חשיבה של פעלנות (סוכני פעולה).
לפתח רגישות כלפי הזדמנויות שמאפשרות להם להשפיע על סביבתם, לצד היכולת לפעול בדרכים יעילות, מושכלות ואחראיות.
לטפח רצון ושאיפה לפעול לאורך זמן.
להכיר בעובדה שנקיטת פעולות מושכלות ואחראיות, אפשרית בכל קנה מידה (קטן או גדול) והן יכולות להתבצע בסביבות שונות (אישית-מקומית-גלובלית).

שאלו ובחנו איך אני יכול לתרום...בחוג הפנימי שלי (חברים, משפחה, מכרים)?

בקהילה שלי (בית הספר, השכונה)?

בעולם (מעבר לסביבה המיידית)

בהקשרים לימודיים:

ניתן להשתמש בה לרוחב דיסציפלינות (גיאוגרפיה, מדע, ספרות, כלכלה) ובשילוב מגוון רחב של גירויים (סרטים, נראטיבים, תצלומים), אשר נוגעים בדרך כלל בקונפליקט, במערכת או במודל שאותם ניתן לשפר באמצעות השתתפות ומעורבות.

בהקשרים לא לימודיים:

בהקשרים ואינטראקציות בית ספריים ויומיומיים, שבמסגרתם התלמידים יכולים להפגין התנהלות של פעלנות (לדוגמה, קונפליקט בין חברים, דפוסי צריכה, שילוב של תלמידים עולים).
בכל הזדמנות שרוצים לעורר את ההכרה כי פעולה מכוונת הנעשית במטרה ללמוד או כדי לעורר נושא מסוים בקרב חברים או בני משפחה מהווה בפני עצמה עשייה רצויה ופרודוקטיבית.

הכנה מוקדמת לשגרה זו עשויה לכלול את הפניית תשומת לבם לנושא שבעיניהם עשוי להיתפס ככזה המצריך פתרונות, שיש דחיפות לטפל בו או צורך בתגובה.
השגרה אפקטיבית במיוחד כאשר התלמידים חשים בצורך, אולם מתקשים בבחינת דרכי פעולה אפשריות.
הכנת התלמידים אף עשויה לכלול את הבלטת תפקידם כאזרחים, המסוגלים להשפיע על סביבתם.
שגרה זו מזמינה את התלמידים למפות אפשרויות פעולה. ניתן להפוך את סדר השאלות וכן ניתן לעורר דיונים רבי משמעות לאחר השגרה: מהם המחסומים אשר לדעת התלמידים ניצבים בפני יכולתם לנקוט פעולה ברמות שונות?
עצם הבחינה של מסלולי פעולה אפשריים יכול להעמיק את ההתכוונות של התלמידים בהקשר להשתתפותם בתהליך. על ידי ההסתמכות על מפת פעולה ראשונית עשירה, ניתן לעודד את התלמידים לבחון גורמים כמו אתיקה, קיימוּת, אינטרסים אישיים והשפעה פוטנציאלית, לקראת החלטתם על הצעדים הבאים.

אירועים גלובליים (כמו מגפה, הגירה אקלים וכו').
דיון בסוגיות פוליטיות
לפני חתימה על עצומות בנושאי תכנון ובניה, הגירה וכל נושא חברתי קהילתי או גלובלי אחר.