אוצר כלים ושגרות חשיבה ללמידה חברתית-רגשית

מהי למידה חברתית-רגשית?

"בהכללה, למידה חברתית-רגשית (Social-Emotional Learning SEL -) מתייחסת לתהליך שבאמצעותו תלמידים לומדים ומיישמים מערך של כישורים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים בכלל". (מתוך: טיפוח למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך. יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, ספטמבר 2020)

"למידה חברתית-רגשית היא התהליך שבאמצעותו רוכשים ומשתמשים ביעילות בידע, בכישורים, בעמדות ובמיומנויות הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרי היומיום, ולהתפתח כאנשים סקרנים, בעלי יכולת להבין את רגשותיהם שלהם ואת רגשותיהם של אחרים, לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, להפגין גמישות מחשבתית, יכולת התמדה, ויסות רגשי והתנהגותי ולקבל החלטות אחראיות". (;CASEL’S SEL FRAMEWORKמה זה SEL)

מדוע צריך למידה חברתית-רגשית?

על רקע השינויים החברתיים, התרבותיים והכלכליים המתחוללים בעולם – הדמוקרטיזציה של מערכת החינוך, השונות הרבה בין התלמידים, שינויים בחלוקת תפקידים ואחריות בין מערכת החינוך, המשפחה והקהילה, התפתחויות בעולם העבודה והתעסוקה ועל בסיס הידע הרב-תחומי בנוגע לתהליכי למידה – תחומי הקוגניציה, הרגש והחברה, חלה עלייה דרמטית בעיסוק בלמידה חברתית-רגשית. גם העיסוק הרב במה שמכונה "מיומנויות המאה ה-21" העלה למודעות את הצורך הדחוף בטיפוחן של מיומנויות חברתיות ורגשיות להכנתם של ילדים לעולם התעסוקה והחברה של המאה ה-21.

חמישה אשכולות של מיומנויות למידה חברתית-רגשית

מיומנויות רגשיות-חברתיות באות לידי ביטוי ביכולת לתאם בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. המודל של CASEL ממיין מיומנויות אלו לחמישה תחומים/אשכולות מרכזיים, הכוללים: מיומנויות, עמדות וכישורים תוך-אישיים (מודעות עצמית וניהול עצמי), בינאישיים (מודעות חברתית ומיומנויות בינאישיות) וקבלת החלטות אחראית ואתית במצבים אישיים וחברתיים (קבלת החלטות אחראית). (CASEL’S SEL FRAMEWORK, מה זה SEL)

בכל אחד מחמשת האשכולות נמנות מיומנויות שונות:

היכולת של אדם להבין את הרגשות, המחשבות והערכים שלו עצמו, ואת האופן שבו הם משפיעים על התנהגותו בהקשרים שונים; בכלל זה יכולתו להכיר בחזקותיו וחולשותיו מתוך תחושת מטרה ברורה וביטחון עצמי.

- זיהוי רגשות
- זהות/תפיסה עצמית
- זיהוי חזקות וחולשות
- תחושת ביטחון עצמי
- מסוגלות עצמית
- תודעה של צמיחה והתפתחות
- תחושת משמעות ומטרה

יכולתו של אדם לנהל את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו בצורה אפקטיבית במצבים שונים, להשיג את מטרותיו ולהגשים את שאיפותיו.

ניהול עצמי כולל שליטה בדחפים, התמודדות יעילה עם עקות (סטרס) והיכולת להיות מונע ולהניע אחרים להגשים מטרות אישיות וקבוצתיות. 

- שליטה בדחפים
- ניהול לחצים 
- משמעת עצמית 
- מוטיבציה אישית 
- התמדה 
- הצבת מטרות 
- מיומנויות התארגנות 
- ניהול זמן

 

היכולת לקבל החלטות מתוך אכפתיות וחיוביות ביחס להתנהגויות אישיות ואינטראקציות חברתיות במצבים שונים ומגוונים.

בכלל זה היכולת להתחשב בסטנדרטים אתיים, לשמור על ביטחון ומוגנות ולהביא בחשבון את היתרונות ואת ההשלכות של פעולות שונות והשפעתן על רווחה אישית, חברתית וקולקטיבית של הסובבים.

- ניתוח מצבים
- פתרון בעיות 
- הערכה 
- רפלקציה 
- אחריות אתית 
- סקרנות
- פתיחות 
- חשיבה ביקורתית

היכולת להבין את נקודות המבט של אחרים, בכלל זה אחרים מתרבויות, נסיבות והקשרים שונים, לגלות אמפתיה כלפיהם, ולהבין נורמות שונות של התנהגות בהקשרים היסטוריים ותרבותיים שונים. בכלל זה היכולת לחוש חמלה כלפי אחרים, ולהבין נורמות התנהגות היסטוריות וחברתיות שונות במצבים והקשרים שונים.

- התבוננות מנקודות מבט שונות
- אמפתיה 
- דאגה ואכפתיות 
- קבלת שונות/גיוון 
- כבוד לאחר 
- הכרת תודה 
- זיהוי נורמות חברתיות, גם כאלה שאינן הוגנות 
- הבנת ההשפעות של ארגונים/מערכות על התנהגות

היכולת לבסס ולקיים מערכות יחסים בריאות ותומכות עם אחרים ולנווט בהצלחה במצבים מגוונים למול יחידים וקבוצות שונים. ובכלל זה, היכולת לתקשר באופן בהיר, לפתח מערכות יחסים חיוביות, לנהל קונפליקטים ביעילות, להיאבק למען זכויותיהם של אחרים ולדעת להציע עזרה או לבקש אותה כאשר יש בכך צורך.

- תקשורת
- מעורבות רגשית
- בניית מערכות יחסים
- עבודה בשיתוף פעולה
- פתרון קונפליקטים
- חיפוש אחר עזרה/מתן עזרה

איך מקנים/מטפחים מיומנויות רגשיות-חברתיות?

ועדת מומחים שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הובילה תהליך למידה מקיף בנושא טיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות במערכת החינוך. הוועדה קבעה כי "הקנייה וטיפוח של למידה רגשית־חברתית איננה עוד רפורמה אלא מהלך עמוק, נרחב ויסודי של שינוי תרבותי וארגוני ואימוץ של דרך חיים. מהלך זה צריך להתרחש בכלל המערכת החינוכית ולכלול את התנהגות המורים בבית הספר בכלל ובכיתה בפרט ואת הסביבה החברתית, הרגשית והלימודית שבה פועלים כל הלוקחים חלק במוסד החינוכי.

"המשמעות של תפיסה זו היא שטיפוח והטמעה יעילים של למידה רגשית־חברתית מחייבים בנוסף להוראה ישירה של מיומנויות גם יצירת סביבה רחבה המטפחת, מקדמת ומחזקת למידה רגשית־חברתית – הן בקרב התלמידים, הן בקרב הצוות החינוכי". 

לכן, ההמלצה היא "לקדם למידה חברתית-רגשית לכל המבוגרים בבית הספר, כולל הצוותים האדמיניסטרטיביים". הוועדה המליצה לשלב למידה חברתית-רגשית בעת הוראת תחומי הדעת השונים. שילוב כזה, נטען, "יביא לכך שהתלמיד בכיתה יחווה הזדמנויות לתרגל למידה זו בסביבה תומכת ובאופן אינטגרלי עם למידה של תכנים הרלוונטיים לתחומי הדעת השונים". (מתוך: טיפוח למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך. יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, ספטמבר 2020)

אוצר של שגרות וכלי חשיבה להקניה ולטיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות

השגרות והכלים המוצגים באשכולות השונים יכולים לשמש במספר מיומנויות, באשכולות שונים ובהקשרים מגוונים.

בדף זה התאמנו שגרות וכלי חשיבה לאשכולות הלמידה החברתית-רגשית, ופירטנו אילו מהם יתרמו לטיפוח של כל אחת מהמיומנויות הנכללות בחמשת האשכולות. תוכלו למצוא כאן אוסף מיוחד ועשיר של כלים ושגרות ליישום הלכה למעשה של למידה חברתית-רגשית בכיתה ובחיי בית הספר ובכלל.

שגרות חשיבה הן כלים שמשתמשים בהם שוב ושוב בכיתה, התומכים במהלכי חשיבה מסוימים. מבנים, דרכם תלמידים בקבוצה וכיחידים, חוקרים, משוחחים, מתעדים ומנהלים את החשיבה שלהם. דפוסי התנהגות הניתנים לאימוץ במטרה לסייע לאדם להשתמש במוחו ליצירת מחשבות, נימוק או רפלקציה. אנחנו רואים דפוסים אלה צצים.

כוחן של שגרות החשיבה בכך שהן:

• מעודדות עיבוד פעיל של מידע
• תומכות בהתפתחות התלמידים כלומדים עצמאיים
• מקדמות את יכולתם של המורים לרתום את התלמידים ללמידה, לחשיבה מסדר גבוה ולתהליכי הבנה משמעותיים
• מכוונות לפתוח נטיות חשיבה ומיומנויות הלמידה של הלומדים
• תומכות בתהליך הלמידה ומשמשות פיגום למהלכי חשיבה מגוונים
• הן כלי עזר חשוב למורה בשאילת שאלות מקדמות הבנה
• מבטיחות עושר של תוצרי חשיבה והבנה
• מאפשרות הבנה עמוקה יותר של תכנים
• מאפשרות פיתוח עמדות חיוביות כלפי חשיבה ולמידה, וערנות להזדמנויות של חשיבה ולמידה
• יוצרות שינוי בתרבות הכיתה לעבר קהילה של חושבים ולומדים פעילים ונלהבים
• מסייעות בהטמעת תרבות של חשיבה והבנה בהוראה ובעשייה הבית-ספרית
• חשיבה גלויה והוראה לשם הבנה

אפשר להשתמש בשגרות החשיבה באופן אישי או בקבוצה. הן עוצבו כך שתהיינה זכירות ומעשיות ומזמנות מנעד רחב של מהלכי חשיבה. הן מותאמות היטב למינוף של חשיבה משותפת ויכולות לשמש בכל הֶקשר ותוכן.

לעיון באוסף הכלים לפי אשכולות:

שגרות חשיבה (PZ Thinking Routines), מבית פרוג'קט זירו (Project Zero) באוניברסיטת הרווארד הן חלק מתוכנית כוללת יותר בשם חשיבה גלויה (Visible Thinking), ונועדו לתת בידי מורים כלים כדי לקדם את התלמידים להיות חושבים טובים יותר.

למידה חברתית-רגשית בהכשרת מורים ובעבודה ישירה עם תלמידים

כמה דוגמאות לאופן שבו מורות ומנחי מורות עושים שימוש בשגרות חשיבה בהקשרים של למידה חברתית-רגשית.

שגרת חשיבה ליום הורים או לשיחת אמצע עם תלמידים 

שגרת החשיבה חגוג - הקשה - צור מחדש המאפשרת שיח רפלקטיבי מובנה, מזמינה את התלמיד לבטא את עצמו ולהגיע לתובנות בעצמו על עצמו, ומאפשרת לצאת לפעולה מתוך מודעות עצמית גדולה יותר.

חגוג - מהן החזקות שלי? במה אני טוב? מה אני חוגג בהסתכלות על הלמידה שלי? בכיתה? (לימודית/חברתית)

הקשה - מהם האתגרים שלי השנה? מה אני צריך לשפר? במה אני צריך להתקדם? מה מוצלח פחות? מה טוב פחות?

צור מחדש - איך אפשר לנצל את החזקות שלי כדי להתמודד עם הקשיים/האתגרים שלי? מה התובנה שלי להמשך? מה אני מציב לעצמי כמטרה? למה אני זקוק לשם כך? 

(שיתפה: ענת לנקרי, מנחת מורים, המרחב לצמיחה מקצועית של ברנקו וייס)

שגרות חשיבה רפלקטיביות לסיום מפגשי למידה

בסיום סדנאות למידה בקורסי המנחים, ובהכשרת מורים מובילים נעשה שימוש בשגרות רפלקטיביות, למשל השגרות נהגתי לחשוב, כעת אני חושב.ת, 3-2-1 גשר, כותרות. שגרות אלה מעלות למודעות של הלומדים את השינוי שחל בתפיסות שלהם ושל אחרים בעקבות הלמידה. המבנה המוגדר והתמציתי מאפשר לקבוצה גדולה, בזמן קצר יחסית, לשתף ברפלקציה. במפגשי זום הלומדים כותבים את הרעיונות שלהם בצ'אט, בווטסאפ, או בלוח שיתופי (פדלט, ג'אמבורד, סליידס).

(שיתפה: חגית מן, מנחת מורים, המרחב לצמיחה מקצועית של מכון ברנקו וייס)

שגרה לחשיבה ביקורתית על נתונים 

שימוש בשגרת חשיבה להתבוננות בנתונים שהתקבלו משאלון למורים אִפשר התבוננות ללא אשמה והאשמה. קריאת הנתונים כרצף של מספרים וגרפים עלולה להיתפס כמאיימת ("מספרים זה לא אני") ולהביא להתעלמות או לאיבוד של נושאים שחשוב להתייחס אליהם. משמעותיים כדי להגיע להתבוננות מעמיקה ופורייה בנתונים עשו צוותי הניהול של בתי ספר בתכנית מישרים שימוש בכלי יר"ל – יודע/ת, רוצה לדעת, למדתי ככלי לחשיבה ביקורתית וקבלת החלטות שמנטרלת רגשות שעומדים בדרך.

(שיתפה: שרית חיימוביץ, מנהלת תכניות פדגוגיות, מכון ברנקו וייס)

במסגרת תכנית מישרים מלווים מנחי ברנקו וייס שלושה בתי ספר יסודיים (אלי כהן בקרית מלאכי, אלמוג באילת ואל-עאסם באבו טלול).

שגרת חשיבה לשיחה עם עמיתה סביב משבר בינאישי

בשיחת עבודה עם עמיתה על משבר בינאישי, הופעלה שגרת החשיבה מעגל נקודות מבט על מנת לצאת מחטיפה רגשית ולהתבונן על הסיטואציה מפרספקטיבה אחרת. המהלך איפשר יותר רוגע וחשיבה טובה יותר על חלופות למצב שנידון.

(שיתפה: שרית חיימוביץ, מנהלת תכניות פדגוגיות, מכון ברנקו וייס)

שגרת חשיבה להבעת רגשות על יצירה ספרותית

עבודה עם מאמנת פדגוגית עם שגרות החשיבה כחלק מתכנון יחידות ההוראה. למשל: בתכנון יחידת הוראה על סופרת מסוימת, נבחרה שגרת חשיבה שתאפשר לתלמידים להביע את רגשותיהם - צבע, סמל, דימוי.

(שיתפה: שרית חיימוביץ, מנהלת תכניות פדגוגיות, מכון ברנקו וייס)

למידה חברתית-רגשית לצוותי ההנהלה והמורים 

תחושת החוסן הרגשי של מנהלי בתי ספר נבנית מתוך עבודה משותפת והתמודדויות עם אירועים ובעיות בשגרת היומיום. כל אירוע, שיחה וישיבת עבודה מהווים הזדמנות לתרגל שימוש במיומנויות רגשיות חברתיות. במהלך תקופת הקורונה, כאשר שגרת החיים השתנתה תכופות וההרגשה היתה שכמעט כל דבר מתערער, נערך בפורום המנהלים של רשת בתי הספר ברנקו וייס מהלך ובו הם התנסו בלמידה חברתית-רגשית - הן כדי לשתף את עמיתיהם המנהלים ולהתמודד יחד עם האתגרים שזימנה המציאות המאתגרת והן כדי שיוכלו ליישם למידה זו עם צוות בית הספר שלהם.

הנה תיאור של הסדנה וכמה מהחומרים שנעשה בהם שימוש בה.

שלב ראשון: ספיד-דייטינג 

מחלקים את הקבוצה לזוגות. כל זוג מקבל כרטיסיית מצב SEL שבה נושא או דילמה ניהולית, הקשורה בלמידה צוותית / קבלת החלטות על בסיס רגשי (ראו דוגמה).
נושאים לכרטיסיות:
• ויסות רגשי
• נקודות מבט
• סיטואציה חברתית-רגשית
התקיימו שלושה מפגשי זוגות, כל אחד נמשך 7 דקות.

שלב שני: משחקי תפקידים במליאה (20 דקות)

• זוג מנהלים מתנדב. הוא בוחר כרטיסיית משחק תפקידים ובו שני תפקידים ונושא להמחזה (לא משתפים את הצופים בתפקיד שקיבלו) (דוגמה לכרטיסיה).
• הצופים צריכים לנחש:
1. מה התפקידים
2. לזהות מיומנויות SEL או כשלי SEL באמצעות מדדי SEL שחולקו להם (ראו דוגמה).

(שיתפה: קרן רוזין, מנהלת אשכול בתי ספר ואחראית על הפדגוגיה בבתי ספר שש-שנתיים, רשת בתי הספר ברנקו וייס)

למידה חברתית-רגשית בארץ ובעולם

למידה חברתית־רגשית בבתי הספר: ממצאים ממחקרים אחרונים וגישות למדידה ולהערכה 

עיבוד של מאמר מאת קימברלי שונט-רייכל ופיפה ראוקליף ע"י היוזמה למחקר יישומי בחינוך.

טיפוח למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך.

דו"ח יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, ספטמבר 2020, בו מובא סיכום עבודתה של ועדת מומחים בנושא, תמונת מצב והמלצות.

What is SEL?

מהי למידה חברתית-רגשית? מהם היתרונות של למידה חברתית-רגשית? הצגת המודל של תחומי יכולות הליבה ומה הם מקדמים. (ארגון CASEL - שיתוף הפעולה ללמידה אקדמית, חברתית ורגשית הוא מקור מהימן לידע על למידה חברתית ורגשית איכותית ומבוססת ראיות. CASEL תומך במחנכים ובמובילי מדיניות ומשפר את החוויות והתוצאות עבור כל תלמידי החינוך לגיל הרך-י"ב.)

מהותה של למידה חברתית-רגשית משמעותית בבית הספר: מה חשוב במיוחד שהתלמידים ילמדו? ואיך למידה כזו מתרחשת?

מאמרו של ד"ר אבי עשור, המציג גישה אשר עוזרת להבין במה חשוב במיוחד להתמקד כאשר עוסקים בלמידה חברתית-רגשית: מה חשוב שהתלמידים ילמדו, ואיך למידה כזו מתרחשת.

מה זה SEL?

המרכז הבינתחומי, הרצליה – הסבר (בכתב ובסרטון) על למידה חברתית-רגשית (SEL), הצגת המיומנויות, מסגרת מושגית עדכנית של CASEL, חשיבותה של למידה חברתית-רגשית בכלל ובמיוחד כעת, ועוד.

סרטונים

SEL.IL | למידה חברתית-רגשית 

ד”ר דפנה קופלמן רובין מציגה נקודות מרכזיות על למידה חברתית-רגשית - התהליך שבאמצעותו רוכשים ידע, כישורים, עמדות ומיומנויות הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרים של מציאות משתנה, להתפתח לאנשים סקרנים, להבין את רגשותיהם ואת רגשות האחרים, לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, להפגין גמישות מחשבתית, התמדה, ויסות רגשי והתנהגותי ולקבל החלטות באופן אחראי.

למידה חברתית-רגשית - הצגת פעולות מרכזיות במשרד החינוך וישראל 

עינב לוק, מנהלת שפ"י במשרד החינוך, מתארת את המהלך הרחב שמתבצע בנושא במשרד החינוך. בדקות 12:45-14:14 היא מתמקדת בשילוב למידה חברתית-רגשית בתחומי הדעת.

למידה חברתית-רגשית בקרב ילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים 

הרצאה בכנס יוזמה (חוברת הכנס בקישור טיפוח למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך לעיל). פרופסור מיכל אל-יגון היתה חברה בוועדת המומחים של "יוזמה".

למידה חברתית-רגשית במתמטיקה ובמדעים

פרופסור דיוויד פורסט ממכון ויצמן מדגים שיעור בפיזיקה והיכן ואיך אפשר לשלב בו למידה חברתית-רגשית.

Social-Emotional Learning: What Is SEL and Why SEL Matters

סרטון אנימציה (אנגלית) המסביר את עקרונות הלמידה החברתית-רגשית.

The Five Social and Emotional Competencies

הסרטון (אנגלית) המציג את חמשת האשכולות – תחומי היכולות של למידה חברתית-רגשית.

The Five Social and Emotional Competencies

הסרטון (אנגלית) המציג את חמשת האשכולות – תחומי היכולות של למידה חברתית-רגשית.

Schoolwide SEL: SEL Integrated with Academic Instruction

הסרטון (באנגלית) מציג את המיזוג למידה חברתית-רגשית בהוראת תחומי התוכן ומדגים איך ניתן לעשות זאת הלכה למעשה.