ליווי מערכתי >

המהלך העירוני לקידום בתי ספר יסודיים בבאר שבע

1. גיבוש מטרות משותפות למחוז, לרשות המקומית, ולמכון ברנקו וייס.
2. מהלך של צמיחה בכל בתי הספר היסודיים בעיר
3. בניית קהילה חינוכית חזקה המדברת בשפה אחידה
4. יצירת שגרות עודה המקדמות פיתוח והטמעה של תהליכים חינוכיים

"משמעה של הוגנות בחינוך היא שבתי הספר ומערכות החינך מספקים הזדמנויות למידה שוות לכל התלמידות והתלמדים. כתוצאה מכך התלמידים והתלמידיות השונים זה מזה במאפיינים כגון הרקע הכלכלי-חברתי, מגדר, הגירה או רקע משפחתי, ישיגו רמת ביצועדומה במספר תחומי מפתח קוגנטיביים (כגון קריאה, מתמטיקה ומדעים) ובתחומי רווחה רגשיים וחברתיים (כגון ביטחון עצמי, שביעות רצון מהחיים והתשלבות חברתית).
אין הכוונה לכך שכל התלמידם והתלמידית יגיעו לתוצאות שוות, אלא שהשונות בתוצאות לא תהיה קשורה לנתוני הרקע החברתיים, או הכלכליים, שעליהם אין לתלמידים שליטה. (נוימן 2021, עמ' 7)

הזכות הבסיסית של כל תלמיד ולתמידה, כל מורה ומורה לפעול בתנאים המאפשרים צמיחה ושגשוג. על בית הספר לספק מענים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים, פדגוגיי ופיסיים עבור הלומדות, הלומדים והצוות ולבסס שיטה מערכתית התומכת בצרכים של באי בית הספר ומקדמת את רווחתם.

רמת השלומות של התלמדים והתלמידות בתקופת הלימודים משפיעה הן על התפקוד בהווה והן על עיצוב היכולות והגישות שלהם לאורך חייהם בעתיד.

מסוגלות צוותית באה לידי ביטוי במרחב חינוכי בו צוותי החינוך מאמינים ביכולתם המשותפת להשפיע על תוצאות התלמידות והתלמידים, ובכוחות משותפים לגבור על אתגרים ולהשיג תוצאות רצויות.
אמונת הצוות החינוכי ביכולתו לארגן ולבצע כצוות את המהלכים הדרושים לשם השפעה חיובית על ההישגים (הלימודיים, הרגשיים והחברתיים), של התלמידות והתלמידים כוללת את ההבנה שלפעולתם כצוות השפעה גדולה יותר מאשר השפעתם כיחידים.
מסוגלות צוותית מתפתחת כאשר קבוצה חותרת בנחישות אל מטרותיה, נוטלת סיכונים משותפים ומגלה נכונות לתמיכה הדדית. נכונות חברות וחברי הקבוצה לתמוך זה בזו נתפסת על ידם כמחויבות מקצועית ומאפשרת לקבוצה להתמקד במטרות לאורך זמן למרות לחצים שונים או איומי כישלון.
תחושת המסוגלות הצוותית משפיעה על האופן שבו חברות וחברי הצוות מרגישים, מתנהגים, חושבים ומניעים את עצמם והיא מתפתחת בתהליכים חברתיים בין-אישיים.

במציאות הבית ספרית המורכבת שבה הצוות החינוכי נדרש לעבד כמות גדולה של נתונים בפרק זמן קצר ולקבל החלטות תוך כדי תנועה, לעיתים קרובות לא מתאפשר ניתוח שיטתי של הנתונים וההחלטות, ובמקרים רבים הן מתקבלות על סמך אינטואיציה.קבלת החלטות מבוססת נתונים היא עקרון עבודה המכוון לניתוח שיטתי של נתונים הקיימים בבית הספר, במטרה ללמוד ולשכלל את תהליכי העבודה הבית ספרים (פדגוגים, פסיכו-פדגוגים וארגוניים) ולתמוך בקבלת ההחלטות החינוכיות המתקבלות בו.

לשם קידום אפקטיביות ויעילות בקידום ההוגנות ולשם ניתוק הקשר בין נתוני הרקע הסוציואקונומיים להישגים לימודיים יש לשפר ולצמצם פערים ביכולת האוריינית השפתית (מיומנויות קריאה וכתיבה, חשיבה, תקשורת ורכישת ידע) של הלומדים והלומדות.

נמצא שכישורים קוגניטיביים בגילאי 7 ו-11 מנבאים את הסיכוי לסיים בית ספר, להשיג תואר אקדמי ולהיות מועסק/ת בגילאי בגרות. אלו מושפעים בצורה החזקה ביותר מההישגים האורייניים בשלב בית הספר היסודי המוקדם Goodman, & Crawford, Carneiro)).

התחדשות פדגוגית מזמנת תרבות בית ספרית של ארגון לומד ומתחדש. ההתחדשות היא מצב מתמיד ובר-קיימא שאינו נשען רק על כוחות מן החוץ זהו תהליך בו חדר המורות והמורים מנהל את הלמידה וההתפתחות של בית הספר דרך רפלקציה מתמדת.

המהלך מתקיים בארבעה מסלולים – מבפנים, מחוברים, ראשית קהילות ומחנכות.

כל בית ספר הוכוון למסלול מהלך על ידי הרשות והמחוז ופקרטיקת ההתערבות לפי צרכיו ועל פי התמונה הבית ספרית הכוללת.

לאחר מכן נעשה בירור פרטני עם כל בית ספר כדי לדייק את הצרכים ובעקבות הבירור מדייקים את המסלול המתאים ביותר לבית הספר.

בהמשך יפתחו שני מסלולים נוספים – פורצי דרך וחיבור לציר הרשות.