רפלקציה
רפלקציה – אופס, נגמר השיעור…. מה, כבר צלצול?… מכירים את זה?
על מנת לזכור מה למדנו בשיעור, לשייך את הנלמד לידע קודם ולארגן אותו כך שנוכל לזכור, ועל מנת ללמוד על עצמנו כלומדים ולהשתפר במיומנויות הלמידה שלנו, חשוב לערוך רפלקציה לפני כל סיום של מהלך למידה.
אפשר לאסוף בקצרה ולהמשיג את מה שלמדנו בשיעור, אפשר לבחון איך התנהלנו כלומדים או כחברי צוות, אפשר לשאול אילו גילויים היו לנו או מה היה משמעותי לגבינו בתהליך הלמידה ויש עוד המון אפשרויות לעריכת רפלקציה – העיקר, לקיים סגירה של השיעור המלווה בהסתכלות אחורה ובחשיבה על השיעור מנקודת מבט נוספת.
רפלקציה היא הסתכלות מחודשת, היא עצירה ובחינה הכוללות המשגה, היא מסייעת לקשר ידע חדש לידע קיים ועל ידי כך מרחיבה ומעמיקה את הבנתו, ומעניקה פשר ומשמעות לתכנים הנלמדים ולחוויית הלמידה.
אפשר לקיימה במגוון דרכים ועומקים, היא יכולה להיות איסוף של עיקרי החומר הנלמד מנקודת מבט של סיום השיעור, חשיבה על החשיבה, בחינת תהליכי הלמידה, הסתכלות על ההתנהלות האישית או הקבוצתית, והרבה הגדרות נוספות המכילות בתוכן עולם ומלואו. החשוב הוא להקדיש לה זמן ולקיימה.
על מנת לייצר תחושות של נראות, שייכות ומשמעות בקרב התלמידים, חיוני להקדיש זמן לרפלקציה בכל מפגש לימודי ולתכנן אותה כך שתשרת את המטרה של פיתוח תחושות אלו.
רפלקציה מסייעת לקשר ידע חדש לידע קיים ועל ידי כך מרחיבה ומעמיקה את הבנתו, ומעניקה פשר ומשמעות לתכנים הנלמדים ולחוויית הלמידה
רפלקציה אישית
להקדיש זמן שבו כל תלמיד בוחן את תהליך הלמידה שלו בעזרת שאלה מובילה.
זה זמן להתכנסות ולכתיבה קצרה של מה שלמדתי היום, או איך למדתי היום, או מה היה משמעותי לי בשיעור. הדרישה לעצור ולהיות רגע עם עצמו מאפשרת ללומד להתמודד עם רמת הנוכחות שלו בשיעור. גיבוש מודעות בנוגע לרמת הנוכחות מאפשר ללומד להגביר עם הזמן את רמת הנוכחות שלו בתהליך הלמידה. נוכחות ומשמעות הן תחושות המקיימות יחסי גומלין הדוקים.
רפלקציה צוותית
זה הזמן לדבר בצוות הלמידה על המשמעויות שיש לתוכן הנלמד עבור הלומדים, על ההקשרים וההשפעות שלו על הידע הקודם של הלומדים, על תהליך הלמידה בצוות, על התנהלות חברי הצוות, על מיומנויות המקצוע ועל מיומנויות עבודת הצוות (נושא אחד בכל פעם).
כאשר הצוות הוא מרחב בטוח, הדיון הרפלקטיבי מאפשר לכל הלומדים להתבטא ומחזק את לכידות הצוות, פועל יוצא שלו הוא חיזוק תחושות:
הנראות – "יש לי מקום להביע את עצמי וחברי הצוות מתייחסים לדבריי".
השייכות – הצוות מתחיל לגבש נרטיב משותף שכל אחד מחבריו שותף לבנייתו.
המשמעות – "התגובות של חבריי הצוות יוצרות תחושה שמה שעשיתי היה משמעותי".
רפלקציה קבוצתית
כאן יש מקום למשנה זהירות, מאחר שרפלקציה בקבוצה גדולה (כיתה היא קבוצה גדולה לעניין זה) יכולה לייצר בדיוק את ההפך ממה שאנו רוצים – קל מאוד לא להישמע ולא להיראות בקבוצה גדולה, בייחוד כאשר המפגש מתקיים בשיחת וידיאו.
אם יוצרים סוג של סבב, התלמידים מאבדים סבלנות אחרי הדובר השלישי, מראים סימני עצבנות בדובר השישי והדובר העשירי כבר ממש מרגיש שדבריו גורמים סבל לחברי הקבוצה. לכן מומלץ לקיים במליאה רק לאחד מהשניים:
1. איסוף והמשגה קצרים מאוד על ידי המורה
2. מענה על שאלה בכלי שיתופי – התלמידים עונים באמצעות כלי שיתופי כגון לוח, מצגת או מסמך שיתופיים, והמורה מתייחס במספר מילים מצומצם ביותר לכל תלמיד – התייחסות יכולה להיות בקשה מתלמיד שלא ענה לכתוב משהו, הקראה של חלק מהכתוב, הקראה של שמות הכותבים, עידוד שמי של מי שלא כתב להצטרף לכותבים, ועוד.
החשוב הוא לייצר תחושה של יחס אישי ולהראות לתלמידים שהם חשובים ושהמורה רואה כל אחת ואחד מהם. מומלץ לכתוב מראש את שמות התלמידים בכלי השיתופי כדי לא לפספס אף אחד.
אני ממליץ לגוון בסוגי הרפלקציה, להתאימם למסגרת הזמן, גודל הקבוצה והשלב בתהליך הלמידה ו… תמיד לחשוב על "אילו תחושות הייתי מרגיש לו הייתי תלמיד בכיתה שלי", ולתכנן בהתאם את הפעולות שאני עושה כמורה.