לאחר שהתמקדנו בבחינה לעומק של כל עיקרון מתשעה העקרונות הפדגוגיים להוראה משמעותית (כאן), אנו מבקשים להתמקד ביישום של תשעה העקרונות להוראה משמעותית בהקשרים חינוכיים שונים, לא רק בהוראה בכיתה.

אנו הופכים את הפריזמה ומתבוננים בעקרונות אלה דרך סוגיה חינוכית מסוימת – אותה נבקש להבין ולפתור על ידי התבוננות מכמה עקרונות יחד.

בחרנו במגוון סוגיות שעלו מתוך העבודה החינוכית בשטח: בקהילות מורי-מורים, בתכניות מתערבות לתלמידים, בהוראה בכיתה וגם בהתמודדויות של הורים בהקשר של מערכת החינוך.

מערכת העקרונות נועדה לתת לכל מורה, לכל בית ספר, לכל כיתה, לכל מערכת חינוכית ואפילו למשפחה מעטפת, לעזור וליצור מרחב משמעות/קהילת משמעות. דהיינו, מקום שבו מתרחשת פעולה פדגוגית מיטבית, וגם קהילה שיש בה איזו שהיא סדירות, מבנה הוגן המאפשר לכל אחד מהילדים והמורים להיות בעל משמעות.

בבסיס העקרונות מונחת ההנחה שכל הזמן מתרחשים לפחות שני תהליכים אצל אותו הילד – תהליך רגשי ותהליך פדגוגי/דידקטי/קוגניטיבי. העקרונות נבחרו כך שהם משיגים בו זמנית ובאותה הפעולה ממש את שני הדברים גם יחד – גם משיגים התקדמות בתחושת המשמעות, תחושת הערך של התלמיד ובו זמנית גם בקידום הפדגוגי שלו.

מערכת העקרונות נועדה לתת קואורדינטות שייצרו מרחב או קהילת משמעות ויקדמו בו זמנית למידה לצד משמעות לצד קוגניציה.