מאמרים

תהליך החקר

תהליך החקר הוא תהליך המוביל לבחינה, לבדיקה ולעיון מעמיק בדבר כדי לגלות את הגלום בו

למידת החקר היא דרך למידה משמעותית, המתאימה למציאות המאה ה-21. זוהי דרך למידה המקדמת הבנה, דרך למידה שבה למורה תפקיד חשוב, אך שונה ממקומו המסורתי; דרך למידה הדורשת פיתוח של נטיות והרגלי חשיבה כמו: סקרנות, דיוק, שאילת שאלות, המעבירה את האחריות ללמידה במידה רבה לתלמיד ונותנת מקום ליוזמה ולהתמודדות עם אתגרים הן מצד התלמיד והן מצד המורה.

מהו חקר?

יש דרכים שונות לעסוק בלמידת חקר – למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת תוצר, קהילות חשיבה ועוד. בשורות הבאות נעסוק בנושא הכללי של למידת החקר ולא נעמיק בדרך זו או אחרת.

בהתבסס על ההגדרה המילונית של המושג חקר ניתן להגדיר את תהליך החקר כתהליך המוביל לבחינה, לבדיקה ולעיון מעמיק בדבר כדי לגלות את הגלום בו.

כלומר, זהו תהליך שבו מחפשים לגלות, לדעת ואף להבין משהו שאינו ידוע (לנו), משהו עמוק ונסתר מהבנתנו או מידיעתנו בנושא הנחקר. כדי לגלות זאת אפשר להשתמש בדרכים שונות ובמקורות מידע מגוונים שבאמצעותם נלמד מה כולל הדבר הנחקר או מה יש בו (מה טמון (=גלום) בו).

מרכיבי תהליך החקר

כדי למקד את החקירה, לבצעה ולסכם את הגילוי והלמידה, תהליך החקר כולל כמה מרכיבים הכרחיים. עם זאת, מרכיבים מסוימים משותפים לתהליכי חקר בכל תחומי הדעת ובנושאים שונים, ואילו מרכיבים אחרים הם ייחודיים לחקר בתחום דעת מוגדר אחד בלבד.

המרכיבים הבסיסיים הם:

  • הכרת הרקע ובחירת נושא
  • שאילת שאלת חקר
  • העלאת השערות
  • המחקר
  • עיבוד ממצאים
  • הסקת מסקנות
  • הצגת תוצר

אנו משתמשים במונח מרכיבים ולא במונח "שלבים" מכיוון שהמילה "שלבים" מרמזת על סדר קבוע והכרחי. אך תהליך החקר אינו תהליך לינארי ולא פעם קורה שאנו חוזרים למרכיבים מסוימים, מדלגים על מרכיב כלשהו ואולי מגיעים אליו בשלב מאוחר יותר (או בכלל לא). ישנם גם מרכיבים שתלויים תלות חזקה בנעשה קודם ואינם יכולים להתקיים אם לא בוצע מרכיב קודם.

על משמעות הרצף על מרכיביו בתהליך החקר ועל חזרה, הנדרשת לעתים, על מרכיבים מסוימים, ניתן ורצוי לעבוד עם התלמידים.

הנה סרטון (באנגלית) הממחיש את תהליך החקר ואת מעלותיו:

"תהליך החקר אינו בהכרח תהליך לינארי"

פרופיל של מורה מוביל תהליך חקר

משימותיו של המורה המנחה תלמידים בתהליך חקר מגוונות ומורכבות מסוגים שונים של אינטראקציות עם התלמידים ועם החומרים השונים. חלק מהמשימות דורשות הקניה של מושגים ומיומנויות ואותם ניתן לעשות גם בהקשרים לימודיים אחרים ולאורך תקופה שאינה, בהכרח, צמודה לתקופת תהליך החקר.

  • מאפשר מרחב מחייה, גמישות, מרחב אישי
  • עוזר לבחור בכלים הנכונים להתקדמות והתפתחות
  • בד בבד עם אפשרויות הבחירה, המורה נמצא תמיד ברקע לנתב ולכוון לקראת המטרה
  • המורה ככלי שרת לרשות צרכי התלמידים

לאורך מאמר זה נפרט, לצד משמעות כל מרכיב של תהליך החקר, גם את המשימות של המורה באותו המרכיב. ניתן למיין את המשימות לכאלה הקשורות להקניית מושגים ומיומנויות ולכאלה המתייחסות לתווך וליווי התלמידים. על המורה לבחון את הידע הנדרש מהתלמידים בכל שלב של העבודה ולהחליט, לאור הנדרש ולאור גילם, ניסיונם, מטרות הלמידה וכו' אילו מושגים ומיומנויות להקנות להם. המשימות שיוצגו כאן הועלו על ידי מורים על בסיס עבודתם.

בסופו של כל מרכיב, לאחר הכותרת כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב…: תוכלו למצוא גם מיומנויות, אסטרטגיות, כלים ושגרות שיכולים לקדם את הלמידה במרכיב זה. רובם של אלה הם גם ביצועי הבנה, המקדמים את הבנת התלמידים ויכולים להוות אינדיקציה למורה מה ואיך הם הבינו. הם גם מקדמים טיפוחם של נטיות והרגלי חשיבה.

על המורה לבחון את הידע הנדרש מהתלמידים בכל שלב של העבודה

משמעותם של המרכיבים השונים בתהליך החקר

הכרת הרקע ובחירת נושא

מרכיב זה מאפשר לנו התמקדות בנושא מעניין ובעל פוטנציאל לחקירה ולמידה חדשה.

אם לא היינו עושים אותו, היה קשה יותר למצוא משהו שמעניין אותנו, לא היינו יודעים מה כבר נעשה ומה כדאי לחקור כדי לגלות דברים חדשים ולא היינו יכולים להתחיל לעבוד על משהו מסוים והיינו מאבדים כיוון. מכאן, לא ניתן לחקור ללא בחירת נושא ורצוי מאוד להכיר, ולו במעט את הרקע של הנושא הנבחר.

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • כלים לבחירה בין נושאים מעניינים/אפשריים
  • מגוון דרכים לאיסוף מידע (ספרים, מאמרים, אינטרנט, מאגרי מידע, מומחים בתחום וכד')
  • מיזוג מידע ממקורות שונים
  • קביעת קריטריונים לבחירה

תיווך וליווי ב:

  • יצרת עניין וסקרנות
  • הצעת מגוון אפשרויות לנושאים ולאפשר גם יוזמה אישית בבחירת הנושא
  • הנחיה ועזרה בהבהרת שמ"י (שאיפות, מטרות, יעדים) אישי של התלמיד בנוגע לתהליך החקר
  • לתת לתלמיד לבחור בכל נושא המעניין אותו, ויחד איתו לברר האם יש לו נגישות לחומר רלוונטי
  • לאפשר לתלמיד זמן להתלבטות ושיחה הקשורה בהתלבטויותיו בבחירת הנושא

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב:

שאילת שאלת חקר

שאלת החקר ממקדת את החקירה ומשפיעה על היקף החקירה. תוצאות המחקר מהוות תשובה על שאלת החקר ולכן, ללא שאלת חקר – לא נדע אם התשובה שקיבלנו הצליחה לקדם את הלמידה שלנו. אם לא נשאל שאלת חקר לא נדע בדיוק מה אנו רוצים לדעת. אנו עלולים לחקור דברים רחבים מאוד ולא ממוקדים או צרים מאוד וכמעט חסרי פוטנציאל לחקירה אמיתית. כך לא נדע אם מה שמצאנו הוא משמעותי, מחדש ומקדם את הלמידה שלנו. מכאן, לא ניתן לקיים חקר משמעותי ללא שאלת חקר.

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • מיומנויות של שאילת שאלות בכלל ובתחום הדעת בפרט
  • מהי שאלת חקר ואיך בכלל שואלים אותה

תיווך וליווי ב:

  • גירוי לשאול שאלות
  • הנחיית התלמידים בבחירת שאלת חקר בהיקף מתאים לעבודת החקר שלהם
  • הנחיה בהפעלת שיקול דעת הקשור לשמ"י (שאיפות, מטרות, יעדים)

העלאת השערות

לוּ לא נעלה השערות, נמצא את עצמנו מחפשים תשובות שונות בדרכים רבות מדי והעבודה יכולה להיארך יותר זמן.

מרכיב ההשערות עוזר לנו למקד את המחקר בתשובה אפשרית אחת וגם יכול להשפיע על בחירת כלי המחקר. יחד עם זאת, אנו עלולים לפספס תשובות נוספות שאולי לא חושבים על אודותיהן בהתחלה, ויש צורות מחקר שחשוב להישאר כמה שיותר "אובייקטיבים" ואז ההשערות עלולות להטות את הגילוי.

מכאן, ניתן לעסוק בחקר גם בלי לשער השערות באופן מפורש. לעתים קרובות אנו לא מודעים להשערות המנחות את החקירה, אך הן קיימות. לעתים אנו מנסים במחקר לאסוף את מרב הנתונים והמידע ללא סיווג או מיון ואז ההשערה עלולה להטות את נקודות המבט.

חשוב לציין שבהוראת המדעים בארץ מקפידים על הכללת מרכיב העלאת השערות כחלק מהתהליך המדעי.

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • המושג השערה
  • דרך ניסוח השערה המקובלת בתחום הלימוד

תיווך וליווי ב:

  • זיהוי אם יש לתלמיד השערות סמויות לגבי השאלה הנחקרת
  • לכוון את התלמיד לבדוק שההשערה מתייחסת לשאלת המחקר

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב:

המחקר

אם לא נערוך מחקר (לא משנה באיזו דרך), לא נמצא עובדות/נתונים/מידע אודות השאלה ששאלנו ולא נוכל להתקרב לתשובה, לא נוכל לאשש או להפריך את ההשערות שלנו ולא נוכל להסיק מסקנות או לבסס אותן. מכאן, תהליך החקר לא יהיה שלם ללא ממצאים שנאספו כדי לבדוק את ההשערה או כדי להוכיח/להפריך את שאלת החקר.

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • דרכי חקר מקובלות (בכלל ובתחום הדעת)
  • מושגים בהתאם לסוג המחקר – (להלן רק כמה דוגמאות) מחקר כמותי, מחקר איכותני, תלות בין משתנים, משתנה
  • תלוי, משתנה בלתי תלוי, בקרה, חזרות, ראיון, סקר, השוואה.
  • מיומנויות או כלים הדרושים לביצוע סוג המחקר הנבחר

תיווך וליווי ב:

  • העלאה למודעות את השיקולים בבחירת דרך החקירה
  • הכוונה לגישת החקר האפשרית והמתאימה בתחום הדעת
  • מעקב, ייעוץ, הקשבה לקשיים
  • לעודד ניצול הכתה כמשאב
  • לוודא שהתלמידים "רואים" את תהליך המחקר בשלמותו
  • להיות שם עבור התלמידים בכל שלב ושלב
  • לאפשר זרימה חופשית תוך "תיקוני דרך" שיוודאו שהתלמיד לא סוטה מהעבודה העיקרית

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב:

המחקר הוא הדרך המעשית לחיפוש תשובה על שאלת החקר

סרטון (בערבית עם כתוביות בעברית) המראה עבודת מחקר של תלמידי תיכון יהודים וערבים, בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר.

עיבוד ממצאים

מרכיב זה משמש לארגון (מיון, סיווג וסידור) הממצאים השונים, לקבלת תמונה כללית של הממצאים ביחס לשאלת המחקר, לקשר בין שאלת החקר לבין המסקנות ומאפשר הצגה ברורה של הממצאים גם למי שלא היה מעורב במחקר עצמו ולא מכיר את הדברים מקרוב. לו? לא היינו עושים מרכיב זה היינו יכולים לאבד את "דרכנו" בין כל הממצאים והנתונים, לא היינו רואים תמונה ברורה של המצב והיינו עלולים לתת משקל לא נכון לחלק מהממצאים או לכולם. מכאן, מרכיב זה חשוב מאוד, וההמשך בלעדיו בעייתי ואף בלתי אפשרי, אם רוצים לבסס את ההמשך על הכללה ובאופן ברור.

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • מושגים כגון: עובדות, נתונים, ממצאים
  • שיטות או מיומנויות לעיבוד מידע הנדרשות בשלב זה (כגון סטטיסטיקה, ייצוג מידע, השוואה וכד')
  • הצורך בבירור מהימנות ממצאים ושאילת שאלות לגבי אמינות המידע ותוצאות העיבוד
  • ללמד דרכים לבדיקת מהימנות מקורות המידע והממצאים

תיווך וליווי ב:

  • הפעלת שיקולי דעת בבחירת צורת העיבוד המתאימה לסוג המחקר והמקלה על הסקת מסקנות
  • אבחון הצורך בעזרה במיון ממצאים וארגונם ואם קיים צורך לעזור בכך
  • ברור אם התלמיד התייחס לכל הממצאים

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב:

עיבוד הממצאים הוא גשר בין שאלת החקר והמסקנות

הסקת מסקנות

קיום מרכיב זה מאפשר לנו להציג תשובה לגבי שאלת המחקר, להכליל את הממצאים על מקרים נוספים, לגבש למידה או תובנות חדשות ביחס לשאלת המחקר ואולי להוות גירוי לחקר נוסף. מכאן, תהליך החקר אינו שלם אם לא הוסקו מסקנות מהחקירה עצמה ולא התקבלה תשובה על שאלת המחקר. גם הגעה לתובנות חדשות היא משמעותית והופכת את החקר להזדמנות ללמידה חדשה, שבשלב המסקנות ניתן להבחין בה.

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • מושגים כגון: טיעון, הכללה, מסקנה
  • הבחנה בין דעה/עמדה לבין תוצאות חקירה – עובדות
  • מיומנות הכללה
  • לטעון טיעון מבוסס

תיווך וליווי ב:

  • חידוד ההבחנה בין תוצאות/נתונים לבין מסקנות
  • זימון התנסויות בהסקת מסקנות במגוון תחומים/נושאים/אירועים
  • הפגת החשש העלול להתעורר בהגעה לשלב זה
  • בבדיקת הלימה בין שאלת החקר, שלב המחקר, עיבוד הנתונים והמסקנות
  • הנחיית התלמידים להגיע להתאמה של המסקנות לנתונים שנאספו בחקר; או להבחין בפרטים שעל פיהם יוסקו
  • המסקנות ובמידת הצורך לכוון את התלמיד להבחין בהם
  • כיבוד מסקנות שהן בניגוד להבנתי אך עדיין מסתמכות על הנתונים, נובעות מהם ואינן סותרות אותם

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב:

הצגת התוצר

הצגת התוצר מזמנת לנו אפשרות להתחלק במעשינו עם אחרים, נותן לנו סיפוק מהעשייה שלנו, מזמן ביקורת בונה על תוצאות החקירה ועל התהליך – דבר המקדם אותנו ואת המחקר. מרכיב זה מזמן הצגת הישגים וגירוי להמשך חקירה וכן, קבלת אחריות על מעשה החקר שלנו (אחרים יכולים לחזור על שעשינו, לבדוק זאת ולהתקדם הלאה).

משימות המורה המנחה:
הקניה של:

  • מטרות הצגת התוצר
  • הכרות מגוון דרכי הצגה אפשריות
  • מיומנויות הצגה
  • תכנון ההצגה
  • הערכת עמיתים

תיווך וליווי ב:

  • הגדרת קריטריונים להצגת התוצר והערכתו
  • עזרה לבחור דרך הצגה המתאימה לנושא, לתלמיד לחומרים וכו'

כדי ליישם תוכלו גם להשתמש ב:

צרו קשר

    הירשמו לניוזלטר שלנו

      אני חבר.ת צוות ברנקו וייס

      © כל הזכויות שמורות למכון ברנקו וייס 2023