כלי חשיבה ולמידה

רם סמפץ (לשעת חירום)

ביקורת על מקורות מידע בחיי היום יום – רם סמפץ

מה המטרות?

  • לבחון מקורות מידע כדי להעריך באיזו מידה הם רלוונטיים, מהימנים ועדכניים, כדי שנוכל לקבל החלטות או לבצע פעולות על בסיס יציב.

איך עושים זאת?

1
רלוונטיות (Relevance ) - איך זה רלוונטי לי או לקבוצת הייחוס (חברים, משפחה) שלי? לנושא עליו אני מעוניית לדעת? לעניין עליו אני קוראת?
2
מטרה (Purpose) – לאיזו מטרה נוצרה הידיעה? מי הקהל אליו מכוון המקור?
3
סמכות (Authority) – מי המחברים? מה עוד כתבו המחברים? באילו קהילות והקשרים המחברים מוכרים כמומחים או כמקורות מהימנים?
4
מועד הפרסום (Date of publication) – מתי פורסם המקור לראשונה? באיזו גרסה או מהדורה של המקור אתם מעיינים? מה השתנה בנושא/עניין מאז מועד הפרסום? האם פורסמה איזו סקירה, תגובה או סתירה למקור?
5
פרסום הסוג והתבנית (Publication & Format) – היכן זה פורסם? באיזה מדיום זה פורסם (אתרים אינטרנט אחרים, עיתונים יומיים, תוכניות טלביזיה ורדיו ממלכתיים)? האם לפרסום יש עורך ספציפי? האם לפרסום היו אי אלו מחסומים גלויים לעין? היכן, גיאוגרפית, זה פורסם לראשונה ובאיזו שפה?
6
ציטוט ושפה (& Language Documentation) – האם הם ציטטו את המקורות שלהם? את מי הם ציטטו? התבוננו מקרוב בציטטות ופסקאות ממקורות אחרים. שימו לב לשפה - מה המשלב השפתי (רמה גבוהה, רחוב, שגיאות כתיב, שגיאות זכר ונקבה וכו')? הכללות או התייחסות ספציפית? מילות מעוררות רגשות או עובדות?

מתי ולמה משמש?

  • כאשר מתלבטים איפה לחפש מידע מהימן ומדויק למטרות שונות .
  • כאשר נתקלים במקור מידע ומתלבטים עד כמה ניתן לסמוך עליו
  • בקבלת 'הודעות שרשרת' ברשתות החברתיות או במחשב (כמו בקשת עזרה לחולה, אזהרה מווירוס מחשבים, וכד')
  • בקבלת החלטות
  • בעבודה אקדמית
  • בבחירה של מוצר או שירות כלשהו
  • כאשר נדרשים למידע בתחום שאיננו מתמחים בו
  • כשמקבלי/רואים רשומות ברשתות חברתיות ובתקשורת בכלל.

קדימה מיישמים: טיפים ליישום מוצלח

  • יש לא מעט דברים שחשוב לבדוק ולשאול וקשה לזכור את כולם לכן, השימוש בראשי תיבות עוזר לזכור. אבל, חשוב לעבוד ולהבין את כל השאלות והמשעות שלהן כדי לאפשר גמישות בבחינת מקורות ושימוש נבון בראשי התיבות.
  • עזרו לתלמידים להבחין איזו שאלה מתאימה לכל סוג מקור מידע (למקורות שונים מתאימות שאלות שונות).
  • תנו דוגמאות למשמעות של כל שאלה. עדיף לתת הן דוגמה בה התשובה על השאלה תומכת במהימנות והן דוגמה שהתשובה על השאלה חושפת בעייתיות במהימנות/דיוק/עדכנות המקור.
  • מומלץ לחזור ולהזכיר את השאלות הרלוונטיות לכל סוג מקור לפני שמשתמשים בו.
  • התלמידים עצמם גם מהווים מקור מידע, עודדו אותם להשתמש ברם סמפץ ובשאלות הכלולות בו כשהם מדווחים, כותבים או מתעדים אירוע או מידע.

להרחבה

ראו גם:

Fake News ו-Deepfake – מה זה ואיך מזהים? (איגוד האינטרנט הישראלי)

 

לגבי מקורות למחקר

צרו קשר

    הירשמו לניוזלטר שלנו

      אני חבר.ת צוות ברנקו וייס

      © כל הזכויות שמורות למכון ברנקו וייס 2023