(קצת) על טבעה של הלמידה
הקונסטרוקטיביזם טוען שהידיעה היא הידע.
הידיעה אינה תהליך סופי. אנו אף פעם לא נדע הכל.
לא פעם אנו צריכים לשנות את המבנים שלנו – את מבני הידע שלנו, אם יש משהו שלא מסתדר או מערער את הידיעה שקיימת אצלנו.
מציאות וקונסטרקטיבים:
- ידיעותינו על המציאות הן אישיות וסובייקטיביות
- ידע אינו נפרד מידיעה
- דרך חוויותינו אנו מגבשים את ידיעותינו על מושגים שונים, בונים להם מודלים התואמים את חוויותינו ובוחנים אותם לאור חוויות נוספות שלנו
- לא ניתן לטעון כי המודלים מהווים אמת מוחלטת
קונסטרקטיביזם ולמידה:
- כל אחד מאתנו בונה באופן עצמאי את המשמעויות לחוויות אותן הוא חווה
- בתהליך בניית המשמעויות לחוויות מתבצע קישור של ידע קיים, ושבו אנו מאמינים, לרעיונות חדשים
- ידע נבנה באופן עצמאי ע"י תיווך חברתי
- ההבנות למושגים השונים הן אישיות מפני שתהליכי ההבנייה הם אישיים (למרות, שכמובן, קיימות הבנות משותפות)
למידה כשינוי תפיסתי
- למידה כוללת, בין היתר, תהליכים בהם האדם משנה מושגים.
- יש אינטראקציה בין מה שהתלמיד לומד בסביבת הלמידה הפורמלית לבין הרעיונות והמושגים שהתלמיד מגיע עמם לסביבה זו.
- ע"פ Posner, Strike, Hewson & Gertzog* (שנת 1982) כאשר הלומד נתקל בתופעה חדשה, הוא משתמש בתפיסה הקיימת אצלו כדי להתמודד עם התופעה החדשה – הטמעה assimilation.
- במידה שמערכת המושגים הקיימים לא מספיקה, אינה מאפשרת התמודדות עם התופעה, והתלמיד החליט להתמודד עמה, הוא חייב להחליף או לארגן מחדש את תפיסותיו, תהליך זה נקרא התאמה Accommodation.
פיאז'ה, מן ההוגים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על הקונסטרקטיביזם, הגיע למסקנה בעבודתו המחקרית, שגדילת הידע היא תוצאה של כינון מבנים אישיים המתבצע ע"י הלומד. הוא ראה בתודעה האנושית מערך דינמי של מבנים קוגנטיביים אשר מסייעים בידינו לתת מובן למה שאנו תופסים. המורכבות האיטלקטואלית של מבנים אלה גדלה ככל שאנו בוגרים, מרבים בפעילות גומלין עם העולם שאליו אנו מתוודעים, ורוכשים ניסיון. התבגרות וניסיון הם המניחים את התשתית למבנים חדשים.
"הטמעה" = assimilation ו"התאמה" = accommodation – מושגים שנתבעו ע"י פיאז'ה, ובאים להסביר את הדרך בה אנו מתמודדים עם מידע הנקלט על ידנו. כשאני נתקלת בתופעה חדשה, אני מנסה להטמיע את התופעה החדשה במערכת המושגים שקיימת אצלי במוח, ז"א, להסביר את התופעה החדשה באמצעות מערכת המושגים הקיימת אצלו. אם לא הצלחתי אני צריכה לעשות תהליך אחר – התאמה, שלעתים הוא כואב, אני צריכה לעשות שינויים במערכת הקיימת אצלי – שינויים דרסטיים – לשנות ו/או להחליף ו/או לארגן מחדש את מערכת המושגים הקיימת אצלי.
קונסטרקטיביזם והוראה
- הוראה ואימון צריכים להיות נפרדים:
- אימון – מטרתו ומיקודו בהתנהגות הלומד
- הוראה – מטרתה ומיקודה בהבנת הלומד
- כיוון שידע הוא רשת של מבנים מושגיים הנבנה ע"י הלומד, הוא אינו ניתן להעברה באמצעות מילים (בלבד).
- הוראה היא פעילות חברתית. למידה היא פעילות עצמית מתרחשת במוחו של התלמיד. לכן כדי לאפשר למידה, על המורה להיות מודע ולהתייחס למושגים הקיימים כבר אצל הלומד.
*Psner G.J., Strike K. A., Hewson P. W., Gertzog W. A (1982). Accomodation of a Scientific Conception: Toward a Theory of Conceptual Change. Science Education 66(2): 211-227