מיכל איז'ק, מורה לאנגלית, לעברית ולכישורי חיים בבית הספר ברנקו וייס לחינוך המיוחד מרכז אלון בקיבוץ אלונים, "תופרת" לכל תלמיד ותלמידה את "החליפה" המתאימה לה/לו, ולכל כיתה היא מוצאת את המפתח המפתה ביותר. היא מסבירה:

כמורה לאנגלית וללשון, עיקרון הפיתוי הוא דרך חיי. בראשית דרכי כמורה לאנגלית, לימדתי כיתה גדולה בבית-ספר תיכון רגיל. אחד התלמידים, שביטויים העיקרי של קשייו היה התנהגותי, לא חדל להפריע, והתעקש שאקרא לו "צ'רלי". כך נולד גיבור החידות שלי – DETECTIVE CHARLIE. חיברתי עשרות קלוזים (cluze), שטוו סיפורים סביב חידות ותעלומות שונות, שאת כולן פתר בהצלחה הבלש צ'רלי החכם. לא רק אותו תלמיד היה מאושר, אלא כל הכיתה נשבתה בקסם הקלוזים, שדרכם רכשו התלמידים כללי דקדוק ואוצר מילים תוך כדי פיתוח החשיבה. חידת "שומר הלילה" למשל, משמשת אותי גם בהוראת מיומנות הסקת המסקנות. לתלמידים "שווה" לעשות את הקלוז כדי להגיע לחלק של פתרון החידה… במשך השנים הוספתי גם תרגילי הבנת הנקרא, למי שמתאים לו לעבוד בדרך "מסורתית" יותר על טקסט "מפתה".

הקלוזים עם החידות מבוססים ברובם על חידות קיימות, ואני חיברתי והתאמתי את התרגיל (והמצאתי רק חלק מהחידות).

מאז ועד היום אני משתמשת בשני הכלים שבאו לעזרתי בימים ההם:

1. יצירת עניין באמצעות שאלות מאתגרות,
2. חיבור חומר הלימוד לתלמידים: לשמם, לעולמם הפנימי, לעולמי הפנימי.

כמורה ללשון, נוכחתי שעקרון הפיתוי מסייע לי גם להתגבר על בעיית היעדר המוטיבציה הטבעית, המתלווה לעתים קרובות ללימוד האנגלית. חששתי מיחסם של התלמידים למקצוע העברית, שבו נלמדים נושאים הנתפסים כבלתי-רלוונטיים.

אני ממשיכה להפוך כל סיפור, כל שאלה לחידה. את מיומנות הסידור ברצף, או את נושא המילון, למשל, אני מתחילה ללמד באמצעות חידה מתוחכמת של "סדרה חשבונית". הסדרה מתבררת כרצף מספרים המסודרים בסדר הא"ב על-פי שמותיהם.

את גזרת נפ"א אני מלמדת באמצעות סיפורון בשם "אהבה בעתיד": "הוא לא יאבה כי תאבד לו, לכן יאחז בידה ויאמר: 'אוהב אותך לנצח! בואי נאפה עוגת שוקולד נפלאה ונאכל אותה יחד!'" שבעת הפעלים מהווים את הגזרה הנ"ל.

השימוש בשמות התלמידים מגייס אותם בקלות רבה. למשל, תרגיל מאזכרים שכתבתי לכיתה מסויימת, שתלמידיה כותבים תלקיט 30% בלשון, כשאני מלמדת את נושא המאזכרים, אני מחברת קטע שבו חוזרים על עצמם שוב ושוב שמות תלמידי הכיתה. הדבר יוצר סרבול המעורר צחוק, ומביא את התלמידים לנסות לשפר את הקטע באמצעות החלפת השמות במאזכרים. אני נוהגת להכניס את השמות לתרגילים, לתפזורות ולחידות לשוניות, והתלמידים מתלהבים מכך בכל פעם מחדש.

לאחר שנוצר קשר אישי וההכרות מעמיקה, אני מוסיפה לשמות פרטים מחיי התלמידים (שמות בני משפחה, חיות מחמד, תחביבים), ואף בוחרת טקסטים על נושאים שהתלמידים עצמם מעלים.