השעה הפרטנית נועדה לזמן מפגש אינטימי ודיאלוג פורה בין המורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם, מפגש שתוצאותיו תשפענה מעבר להישגים הלימודיים ותורגשנה גם בשינוי האקלים הבית-ספרי.

מקובל לחשוב שהוראה פרטנית, המותאמת לכל תלמיד, בקבוצות קטנות, קלה ונוחה יותר עבור המורה. אולם שבירת המסגרת הכיתתית ונורמות העבודה הרגילות מעוררת חששות אצל חלקנו כמורים ואנו מתקשים ליישם הוראה פרטנית מיטבית המותאמת לחזון ולציפיות. אז איך מתמודדים עם הקושי?

תכנית ברנקו וייס לפיתוח מקצועי בשעה הפרטנית באמצעות וידיאו פותחה לתת מענה לקושי זה בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים. זאת, דרך יצירת שינוי בעמדות המורים להוראה וללמידה בשעות הפרטניות, הן לכל תלמיד בפני עצמו והן לקבוצת הלימוד הקטנה, ובעקבות זאת – לשינוי במעשה ההוראה עצמו בקבוצה הקטנה.

בבסיס התכנית עומדת תפיסת האוריינות הפדגוגית הפרטנית: היכולת של המורה להביא לידי ביטוי בהוראה שלו יחס, משוב והנחיה פרטניים ברמת התלמיד בכיתה, על סמך זיהוי מקומו בחומר הנלמד, זיהוי דרכי הלמידה שלו והמערך הרגשי הייחודי שלו.

בסרטון הבא מספרות סאוסן דיאב ומנאל נאטור על מטרות התוכנית בבית הספר אבן סינא בטמרה ומשתפות בחששות ובהתמודדות הראשונית עם הצילום והצפייה בשיעורים המצולמים.

פיילוט של התכנית פועל זו השנה השנייה בטמרה, בבית הספר היסודי אבן סינא בהנהלת מוחמד חיג'אזי. משתתפות בו שבע מורות נבחרות, מחנכות ורכזות מקצוע, מבית הספר, המלמדות שיעורים פרטניים.

מודל ההפעלה מתבסס על למידת עמיתים בנושא ההוראה והלמידה הפרטנית, ונפרש על פני שנתיים. המודל מורכב מהנחיה קבוצתית והנחיה אישית במקביל, ומתבצע במספר שלבים המלווים באופנים שונים בשימוש בווידיאו:

• בשנה הראשונה – מפגשים קבוצתיים מצולמים של למידה והתנסות בתכני הפרטנות בהוראה ובלמידה תוך שימוש בווידיאו ככלי מדגים המזמן חוויה רפלקטיבית.
• בשנה השנייה – ביצוע מחקר פעולה על ידי המורים, המתבסס על התכנים שנלמדו במפגשים ומתמקד בסוגיה נבחרת. המחקר נערך במסגרת השיעורים הפרטניים אשר מלמד המורה ובמסגרתו מצלמים המורים שיעורים שלהם בווידיאו ומעבדים אותם במסגרת מפגשי ההנחיה האישיים והקבוצתיים תוך למידה משתפת. ניתוח הסרטים נערך דרך עקרונות ההוראה הפרטנית בדגש ללמידה מהצלחות המורה או שיח מייעץ של המורים המשתתפים בלמידה. החל מאמצע השנה השנייה המורים המונחים מלויים בעצמם מורים אחרים בבית הספר בביצוע השעות הפרטניות תוך לימוד מיומנויות הנחיה ותרגולן.

המודל נותן מענה לצורך אמיתי של בתי הספר – הפעלת השעה הפרטנית לצד הזדמנות להעמקת הראיה הרפלקטיבית של המורים השותפים ללמידה על עצמם ועל המעשה החינוכי שלהם.

העיבוד המשותף של סרטי הווידיאו הקבוצתיים וסרטי הווידיאו האישיים מזמן יצירת תרבות של למידה משתפת בבית-הספר שתקרין על העשייה הכללית בחדר המורים של בית הספר ולא רק בשעה הפרטנית.

כדי להצליח בכך יש להתמודד עם האתגר הגדול הניצב בפני המשתתפים להצטלם כלומדים מבוגרים, לצלם שיעורים שהם מלמדים ולהביאם למליאת המורים לניתוח משותף. זהו אתגר גדול לכל משתתף ומנחה יחד.