מאמרים

פדגוגיה מבוססת כתיבה בארץ ובעולם

סרטונים

מה כותבים ואומרים על הוראה ולימודה של כתיבה כדרך ביטוי ותקשורת (לא על הלמידה הטכנית של כתיבה) ואיך מנחים ומלמדים כתיבה בעולם?

סרטון (באנגלית) בו מסבירה Elyse Eidman-Aadahl על החשיבות של לימוד ועיסוק בכתיבה בעידן הדיגיטאלי.

סרטון (באנגלית) על פעילות טרום כתיבה כשעוסקים בכתיבה לשם הבנה

רשימת קריאה

על חינוך להבנה

עקרונות ההוראה והלמידה של פדגוגיה מבוססת כתיבה שואבים את ההגיונות שלהם מהנחות היסוד, העקרונות והפרקטיקות של הוראה לשם הבנה. לפי עקרונות אלה, למידה מתקיימת מתוך עשייה פעילה הכוללת שאילת שאלות והפקת תוצרי למידה מגוונים; ההוראה מהותה ביצירת הזדמנויות לאותה עשייה פעילה של הלומדים, וזאת מתוך תכנון קפדני של מכלול רכיבי ההוראה; הידע נוצר ומתהווה מתוך למידה והוראה אלה.

הרפז, י., (2005). חכה, פתיון ודגים: גישות לחינוך לחשיבה. ירושלים: מכון ברנקו וייס

ויגינס ג., ומקטאי ג'., הוראה בכוונה – תכנון שיעורים עתירי הבנה. ירושלים: מכון ברנקו וייס

סטון ויסק, מ., (2004). הוראה לשם הבנה. ירושלים: מכון ברנקו וייס

על תפיסת האוריינות, בכלל, והכתיבה, בפרט

פדגוגיה מבוססת כתיבה מבוססת על מספר הנחות יסוד בנוגע להתפתחות ולהוראת האוריינות, בכלל, ולאלה הנוגעים לכתיבה בפרט. כמה מהנחות יסוד אלה:

  • אוריינות היא תופעה וסוגיה חברתית ותרבותית.
  • אוריינות בית-ספרית מתקיימת בהקשר ספציפי וייחודי, ולצידה מתקיימות אוריינויות נוספות, שונות, אשר להן משמעות והגיונות מארגנים ייחודיים
  • הטיפוח של מסוגלות אוריינות כרוך בהכרה ובהערכה של האוריינויות המגוונות המוכרות לתלמידים מההקשרים התרבותיים והחבריים שלהם
  • הנחיית התלמידים בהרחבת הכישורים האורייניים שלהם, בכלל, וביכולת הכתיבה שלהם, בפרט, כרוכה בתיווך שיטתי ומובנה, המותאם ליכולות התלמידים.
    דקל נ. (2012). תלמידים כותבים. הד החינוך פ"ו גיליון 02 טבת תשע"ג, דצמבר 2012, עמ' 66-67.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היזמה למחקר יישומי בחינוך (2012). חוברת חומרי רקע ליום עיון בנושא: התפתחות כישורי כתיבה וטיפוחם בשכבות גיל שונות.

טלמור דוד, ג. (2013). כתיבה והבנה. הד החינוך פ"ח גיליון 01, חשון תשע"ד אוקטובר 2013, עמ' 88-89

פלד, נ., (1988). סוגות בדיבור ובכתיבה: מתיאוריה למעשה באמנויות השפה. תל-אביב: מכון מופ"ת.

פלד, נ., (2012). "הם אומרים שהצבע שלנו עצוב", בתוך במעגלי חינוך: מחקר, עיון ויצירה (3).

שוהמי, א., (2014). "מדיניות לשונית וצדק לשוני וחברתי בישראל", בתוך דוניצה-שמידט, ס' וענבר-לוריא, ע' (עורכות), סוגיות בהוראת שפות בישראל. תל-אביב: מכון מופ"ת.

Bereiter, C., & Scardamelia, M., (1987). The Psychology of Written Composition. New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates

Hicks, T., (2013). Crafting Digital Writing: composing Texts Across Media and Genre. Portsmouth: Heinemann.

Hull, G., & Schultz, K., (2002). School's Out! Bridging Out-of-School Literacies with Classroom Practice. NY: Teachers College Press

Hyland, K., (2007). Genre Pedagogy: Language, Literacy and L2 Writing Instruction. In Journal of Second Language Writing (16), pp. 148-164

Street. B., (1995). Social Literacies: Critical Approaches to Literacy in Development, Ethnography and Education. London: Pearson Education Ltd.

צרו קשר

    הירשמו לניוזלטר שלנו

      אני חבר.ת צוות ברנקו וייס

      © כל הזכויות שמורות למכון ברנקו וייס 2023