מתוך: "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית"
המשוב נוכח כמעט בכל סיטואציה אנושית. המשוב, מגוון הדרכים שבהן אדם או קהילה מגיבים על מעשינו, הוא מנוע חשוב ומרכזי ללמידה ולבניית אישיות וזהות. הקהילה או פרטים בתוכה נותנים לנו משוב בלתי פוסק על התנהגויות, דעות, אופני לבוש וסגנון, ידע, כישרון ומיומנות. משובים עשויים להיות מודעים ומתוכננים או מקריים וספונטניים. מישהו עשוי להשמיע את עמדתו הפוליטית בסיטואציה חברתית, אחר עשוי לומר לו את דעתו על עמדתו ואף על המגבלות האפשריות שלה. מתוך כל אלו מתפתחת עמדה מגובשת יותר, ברורה יותר ועשירה יותר. מישהו משתוקק להיות זמר. הוא שר בפני קבוצת חברים או בפני העולם כולו באחת מאותן תכניות כישרונות. המשוב עשוי לרומם אותו ועשוי לרסק אותו. המשוב הוא מפתח מרכזי בכינון הזהות ובהעצמתה.

מעבר לתכניו של המשוב, להיעדרו עשויה להיות השפעה דרמטית. היעדרו של משוב יוצר קושי ממשי בהתפתחות הידע ובגיבוש הידע, אך הוא גם מסמל התעלמות או אדישות – הוא מהווה השפלה וביטול של האדם. אך מה קורה בכיתה? האם ישנה מידה מספקת של משוב לעבודות התלמידים, לידע שלהם, לתהליכי הלמידה שלהם ולהתפתחות זהותם? נדמה שהתשובה היא שלילית. כמה מוזר שתהליך כה טבעי של למידה, אינו נוכח כמעט במקום שכל עניינו הוא למידה.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הכרה בחשיבות המשוב בתהליך הפדגוגי. מחקרים רבים חושפים שישנם גם משובים בלתי מודעים שיש להם השפעה מרחיקת לכת על למידת התלמידים ועל יצירת הזהות הפדגוגית והאישית שלהם. כך, למשל, מתברר שבמרבית הפעמים משובים מהווים הערכה של תשובות התלמיד, אך אינם משמשים כמנוף ללמידה חדשה. לפיכך יש חשיבות גדולה לא רק למתן משובים, אלא למודעות ולתכנון של משובים אפקטיביים ומקדמי ולמידה. בדרך כלל המשובים מתרחשים ב"זמן אמת" (זמן השיעור) וקובעים את אופי השיח בכיתה (למשל, מהווים בסיס לשיח דיאלוגי). הם ניזונים מהדיאלוג בכיתה ומזינים אותו, ומתייחסים לתגובות השונות של התלמידים כהזדמנויות פדגוגיות – טעויות, שאלות, תשובות חלקיות ורגעים מכוננים. כל אלו הם מפתחות למשוב על גווניו, שמאפשר זיהוי כשלים ייחודיים לצד הזדמנות להבנת עולמו הייחודי של התלמיד. ישנו גם משוב לתוצרי תלמידים שלא ב"זמן אמת" (זמן השיעור), כגון: בחינות, עבודות, חיבורים וסיפורים. במקרים רבים, המשובים הללו אינם מיטביים לקידום התלמיד. ציון הוא משוב מוגבל.

למשוב יש גם חשיבות ערכית מהמעלה הראשונה. משוב מכוון ומודע הוא פעולה של הכרה ושל נראות. הוא התרופה לאדישות אפשרית של התלמיד או לניתוק שלו וממנו. אמנם חשוב לזכור שמשוב עלול להרתיע. יש במשוב ממד של ביקורת, של חשיפה, של פגיעה אפשרית בערך העצמי. המשוב יכול לתקן, אך גם להחליש. אבל, בין כך ובין כך, ערכו גבוה מהתעלמות ואדישות. חִשבו למשל על תחושתו של האדם אשר מציג לעולם תוצר מסוים – שיר, יצירת אמנות, סרט, דעה. לצד תגובות רעות, עשויות להיות גם תגובות טובות. לשתיהן יש משקל בתהליך הלמידה וההתקדמות האישית. אולם התעלמות או אדישות מוחלטת היא גרועה מכול – היא מנתקת את האדם מקהילתו, ובסופו של דבר אפילו מעצמו ומייעודו. אולי לכך התכוון היינריך היינה בשירו: "אך זו שיותר מכולם / עינתה וגרמה דאבה / אותי לא שנאה מעולם / ומעולם אותי לא אהבה".

למה משוב חשוב?

1. בלי משוב אי אפשר ללמוד. המשוב אחראי לחולל תהליכי המשך למידה המותאמים לאמירה או לפעולה שממשבים.
2. משוב הכרחי לתחושת ערך ומשמעות – הגיבו לי, משמע רואים אותי.
   מכאן, למשוב חשיבות בשני ממדים – בממד הפדגוגי ובממד הערכי-רגשי. אך, כאמור, שני הממדים הם בעלי שיבות רבה ביצירת משמעות וצמיחה.

על הממד הפדגוגי של המשוב

משוב בשיח הכיתה מאיה בוזו שוורץ

ברק מונה בשלושה סוגים של משוב –

נותנת המשוב מספרת למקבל המשוב משהו על עצמה
נותנת המשוב מספרת למקבל המשוב מה דעתה כמומחית בתחום
נותנת המשוב מספרת למקבל המשוב משהו על עצמו
מתוך הדוגמאות שנותן ברק לסוגי המשוב השונים (ראו הקישור בצד) ניתן להיווכח כי "משוב כזה המספר למישהו על עצמו באמת פלא מה זה עושה … ברור למי שמקבל משוב כזה שרואים אותו, וכשרואים אותך זה יוצר אצלך ביטחון, וכשיש לך ביטחון – אתה יכול לצמוח, יש לך איפה, יש לך מרחב לצמוח בו".

בסרטון שבקישור משתפת חן מילר מניסיונה ונותנת דוגמה איך מתן משוב חוזר ונשנה לילד על תכונה שהיא בחרה להתמקד בה יוצר אצל הילד אמונה שיש לו תכונה זו ורצון להמשיך ולחזקה.

המשוב בהיבט פסיכולוגי
היינץ קוהוט, פסיכולוג ופסיכיאטר, ממייסדי זרם פסיכולוגיית העצמי בפסיכולוגיה, ואחד מהתיאורטיקנים החשובים בתחומי הפסיכולוגיה של הילד, טען כי הילד זקוק לשני תנאים בסיסיים על מנת להתפתח באופן חיובי ובריא מבחינה נפשית (ראו ברמן וכספי, "הפסיכולוגיה של העצמי – קוהוט" באוסף המקורות).

ראשית, הילד צריך שיקוף (mirroring) לתכונותיו החיוביות. "אתה יפה", "אתה מוצלח", "אתה מופלא". כשאנחנו משקפים לילד את עצמו בעינינו, החוויה הקיומית הראשונית שלו היא כי האחר המשמעותי רואה אותו כבעל ערך, וכך הוא מפתח זהות ודימוי עצמי חיוביים.

הדבר השני אשר לו זקוק הילד, לפי קוהוט, הוא דמויות להזדהות ולהערצה. תהליכי האידיאליזציה של הדמויות המשמעותיות של הילד משליכים חזרה על הדימוי העצמי של הילד. אם אבא שלי חזק ואבא שלי רואה אותי ומשקף לי את איכויותיי, כנראה גם אני חזק. אם אמא שלי הכי טובה, גם אני הכי טוב. זוהי דרך החשיבה של ילדים, במיוחד של ילדים צעירים שעדיין לא חשים נפרדים מהזהות ומהבחירות של הוריהם.

הצורך הראשוני והקיומי של כל אחד מאתנו בנראות, ממשיך להתקיים בתוכנו, ברמה כזו או אחרת, לאורך כל שנות חיינו. גם אלו מאתנו שקיבלו מנות מספקות של נראות ואידאליזציה במהלך התפתחותם עדיין זקוקים לחוויה כי האחר המשמעותי להם רואה אותם. ברמה כזו או אחרת, חוויית הנראות היא החמצן הרגשי שלנו.

לפני הכול, משוב מספק חוויה של נראות. כשאני נותן לך משוב אני רואה אותך. אכפת לי ממך. אתה בעל ערך ובעל משמעות עבורי. המשוב, מעבר לתרומתו הראשונה במעלה לקידום הלמידה, הוא תנאי בסיסי לכינון הזהות של התלמיד. פעולת השיקוף שבמשוב היא "האור והמים" עבור הצמיחה הרגשית שלו. (מתוך: מודל מורים מובילים, חוברת למנחה, בהוצאת מכון ברנקו וייס ומרכז מיטיב).

מהו משוב שעוזר ומצמיח?

משוב טוב הוא כזה המשדר למקבל המשוב שרואים אותו. לכן, גם ביטוי אמפתיה מהווה סוג של משוב, ולדברי ברק ברבי "אמפתיה היא בת משפחה של משובים".

משוב טוב הוא גם זה הנגזר מהמטרה ומתייחס אליה. "ייעוץ, הערכה, ציונים – אף אחד מהם אינו מספק לתלמידים את המידע הנחוץ להם למימוש מטרותיהם" (וויגינס).

במאמרו שבעה מפתתחות למשוב אפקטיבי מציע וויגנס מפתחות למשוב טוב הם:

1- מתייחס למטרות הלמידה
2- מוחשי ובהיר
3- מעשי
4- ידידותי למשתמש (ספציפי ואישי)
5- מתוזמן היטב
6- מתמיד
7- עקבי

משוב מעצב את התפיסה העצמית של הלומדים – ואפילו של הכיתה כולה כקבוצה

בסרטון זה משתף ברק ברבי ברווח שניתן להפיק ממתן משוב בלשון רבים ולמעשה משוב לכלל הכיתה.

כלים למשוב בפיתוח המקצועי של מורים

משוב בשיח הכיתתי; מתוך אתר אבני ראשה. "צא ולמד" זה כולל בנוסף לרקע קצר גם עקרונות למשוב מקדם למידה, שאלות מנחות ללידה מתוך הנתונים וממצאי התצפית וכן טבלה לריכוז הממצאים ודוגמאות להם.

סדנא בנושא תצפית ומשוב; מתוך אתר משרד החינוך. דף זה כולל ידע תיאורטי לסדנה בנושא תצפית ומשוב (כולל קישור לפריט הבא).

Ladder of Feedback Guide for Classroom Observations

סולם זה הוא פרוטוקול או מתווה היוצר תרבות של אמון ותמיכה בונה על ידי רצף מובנה של משוב.

כלים למשוב לתלמידים ובכלל

ששת כובעי החשיבה: השימוש בכובעים השונים בשיח פדגוגי ובשיחת משוב מאפשר לנותן המשוב להאיר היבטים שונים של משוב עבור מקבלו.

המשוב כחלק מהמערכת – דילן ויליאם כותב במאמר שבדומה לתרמוסטט המווסת את הטמפרטורה בחדר, משוב אפקטיבי מטפח אקלים תומך למידה. המאפיינים של משוב אפקטיבי הם:
– מתמקד במשימה ולא באגו מקבל המשוב
– מתמקד בהיבטים הנתונים לשליטתו של מקבל המשוב
– מצריך יותר עבודה ממקבל המשוב מאשר מהנותן

משוב בפיתוח המקצועי של מורים

לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ

דפוס תקשורת ימ"מ – מורה יוזם, תלמידים משיבים, מורה מעריך, הנפוץ בשיח בכיתות אך אינו מעודד צמיחת חשיבה עצמאית של התלמידים. שיח הממוקד במשוב בונה, משוב המספר לתלמיד על עצמו מעלה את השיח הכיתתי למדלול יציאה מדפוס הימ"מ ומכוון לחשיבה עצמית.

שיח פדגוגי – ד"ר קובי גוטרמן

חשוב להבחין בין שיח פדגוגי לבין הערכת מורים. מטרת השיח הפדגוגי היא לטפח את ההוראה, ולשם כך המנהל צופה במורה בכיתה ולאחר מכן משוחח אתו בהסתמך על חמישה יסודות המוצגים בסרטון: (א) אמון (ב) עקיבות (ג) אמפתיה (ד) ידע פדגוגי (ה) שפה. שיח פדגוגי מיטבי הוא כמו מר"ק חם: ממוקד, רפלקטיבי, קצר. מקור: גוטרמן, ק' (מרץ, 2010). שיח פדגוגי [וידאו]. אבני ראשה.

בשיחה על צפייה בשיעורי מורים מתייחסת שלומית כסלו להכנות הנדרשות מראש, לפני הצפיה, לצפייה עצמה ולמשוב לאחריה. שלומית נותנת מגוון עצות וכיוונים כיצד להפוך את הצפייה בשיעור למתנה למורה ולכלי להתפתחותו המקצועית. (מתוך ההשתלמות המקוונת של לב לדעת לרכזים פדגוגיים)

תהליך המשוב הוא תהליך חשוב מאין כמותו. יחד עם זאת פעמים רבות שיחת המשוב אינה קלה, הן למקבל המשוב, והן לנותן המשוב. בסרטון זה שתי דוגמאות לתהליך מתן משוב לאותה המורה בדרכים שונות (הל"ב – היחידה לסימולציה בחינוך).

משוב לתלמידים

תנו זמן לחשוב. דגלאס פישר וננסי פריי טוענים שמורים אינם צריכים לתקן כל טעות וטעות שעושים תלמידיהם. הם מציעים כמה דרכים חכמות לחסוך זמן ולתת משוב מעולה.

חשוב על המשוב. ערן רון מאיר את חשיבות המשוב ביחסי מורה ותלמיד, ואת חשיבותו לשיפור תפקודו של המורה, ומונה כמה עצות שימושיות למתן משוב בונה ואפקטיבי. המאמר הופיע באתר "עת לדעת".

שבעה עקרונות למשוב מקדם. יוני אנזל מציע גם הוא שבעה עקרונות למשוב אפקטיבי שיקדם את התלמיד. מאמרו הופיע בזמן חינוך.

ג'ון הטי והלן טימפרלי בוחנים בסרטון זה אילו סוגים של משוב ותנאים מאפשרים ללמידה לפרוח, ואילו מגבילים את הצמיחה. הם מגדירים מהו משוב בונה, ומציגים ארבע רמות של משוב המשקפים משוב בונה – רמת המשימה, רמת התהליך, רמת הוויסות העצמי ורמת העצמי.