עיקרון הייצוג
בהוראה משמעותית המורה מייצר לעצמו ייצוג מודע של הגיונות תחום הדעת ושל תכנית הלימודים המשקפת תחום זה
מהו עיקרון הייצוג?
אודליה ורדי, מנהלת המרחב לצמיחה מקצועית במכון ברנקו וייס מציגה את עיקרון הייצוג מנקודת מבטה וניסיונה.
מתוך: "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית"
אנחנו יודעים דברים. שמענו אותם בכל מיני מקומות ולמדנו אותם בהקשרים שונים ומגוונים. אנחנו יודעים קצת היסטוריה, קצת ספרות וקצת מתמטיקה; אנחנו יודעים לטעון טיעון ויודעים לקרוא שיר. הידע הזה נוכח בתודעתנו באופן עמום ובדרך כלל הוא מספיק לחיינו ולהתקדמות בתוכם – המקצועיים או האישיים.
ואולם, לצורך הוראה, ההבנה העמומה הזו איננה מספיקה. כאן אנחנו צריכים ייצוג מודע ומסודר של הידע, אשר בלעדיו תיפגם עבודת ההוראה כמו גם מידת האוטונומיוּת והגמישות הנדרשת לעבודת המורה.
בשונה מאיש המקצוע המשתמש בידע לצרכיו השונים, הפדגוג נדרש לייצוג תמידי של הידע, אופיו והקשריו.
היטיב לתאר את הרגע שבו אנו נדרשים לייצוג ואת המורכבות שלו הפילוסוף אוגוסטינוס כשאמר: "מהו הזמן? אם לא שואלים אותי אני יודע, אבל אם מבקשים אותי להסביר, אינני יודע".
עתה, נתאר לעצמנו שאנו צריכים להסביר וללמד מושג זה. ללא פעולת ייצוג עצמי של הידע, פעולת ההוראה תהיה חסרה. אך אין זו רק נחלתם של מושגים מופשטים מעולם ההגות. פעמים רבות, מה שמצית בנו את הצורך בייצוג עצמי ובירור עצמי של הידע, הן שאלותיהם התמימות של ילדים קטנים.
פעולת ייצוג הידע היא פעולה הקודמת לעבודת ההוראה, והיא נעשית בין המורה ובין עצמו. לעתים עשויה קבוצה של מורים או של מומחים לתחום דעת לנסות לגבש ייצוג משותף של ידע.
בפעולת ייצוג הידע, אינני שואל כיצד עליי ללמד משהו או מי עומד בקצה פעולת ההוראה, אלא מברר את מהותו של הידע ואת הקשריו השונים. אני עשוי לשאול: מהם המושגים המרכזיים של ידע זה? האם אני מבין את הקשריהם השונים? מדוע חשוב ללמד את זה ומדוע חשוב קיומו של ידע זה? מה הוא אומר עבורי והאם באמת הוא מעניין אותי? מה ההקשר שלו לתחומי דעת אחרים? איזה מין סוג של ידע זה: תוכן או מיומנות?
ככל שהייצוג העצמי יהיה הדוק ומודע יותר, פעולת ההוראה והגמישות בתוכה תהפוך לטובה יותר. בסופו של דבר, המורה הוא מומחה בתחום דעת מסוים. ייצוג הידע הוא הממד האישי של יצירה ועיבוד ייחודי של מומחיות זו.
ייצוג הידע מבטא את ייחודו של המורה ואת האוטונומיוּת שלו.
למעשה, לכל אדם יש ייצוג ידע שונה הקשור בעולמו הייחודי. אמנם, פעמים רבות נמצא ייצוגים דומים, אך כמעט אף פעם לא נמצא ייצוגים זהים. אם נבקש ממורים, למשל, ממורים להיסטוריה, לתאר מאורע היסטורי מסוים ואת משמעותו, נקבל תיאורים שונים המבטאים את הדגשים הייחודיים של כל מורה.
תהליך ייצוג הידע וההתפתחות שלו לא נפסקים לעולם. זהו חלק מתהליך ההתפתחות הטבעית של המורה בתחום הדעת. קריאה של ספר חדש, התנסות חדשה, ביקור במוזיאון, שאלה מערערת – כל אלו עשויים לשנות את ייצוג הידע של המורה ולצקת תשוקה מחודשת לעבודת ההוראה שלו.
בסופו של דבר, ייצוג הידע מהווה את התשתית אשר ממנה תבוצע פעולת ההוראה ואשר את עקבותיה יבקש המורה ליצור בעולם בקרב תלמידים או בקרב חבריו המורים. עקבות, שהם משמעות ההוראה הייחודית שלו.
"ככל שהייצוג העצמי יהיה הדוק ומודע יותר פעולת ההוראה והגמישות בתוכה תהפוך לטובה יותר"
מה בין ייצוג ידע של מורים לבין ייצוג ידע שעושים תלמידים?
דוגמה וכלים ייצוג ידע
האם יש לי את כל החיים להסביר לך? דוגמה לייצוג ידע
כלים, שגרות ו"שאר ירקות" לייצוג ידע
מספר כלים ושגרות יכולים לעזור לנו להבהיר לעצמנו (ולאחרים) את תפיסתנו את הנושא או המושגים שאנו מלמדים. יש כלים יותר מקיפים ואחרים פחות וניתן לבחרו את הכלי לפי רוחב היריעה של הנושא שאנו רוצים לחשוף את תפיסתנו לגביו.
מארגן הדפוס התיאורי
מארגן הדפוס התיאורי מסייע לארגן ידע ברמה הספציפית והבסיסית ביותר, כתיאורים של מונחים מילוניים או עובדות.
מארגן דפוס המושג
מארגן דפוס המושג נועד לארגון הידע על מושג/נושא, תוך יצירה של מפה מושגית המסייעת בפתוח הבנה מעמיקה של משמעויות המושג/הנושא.
מארגן דפוס ההכללה
מארגן דפוס ההכללה נועד לארגון מידע המסייע ליצירת הכללות/תובנות/מסקנות מבוססות
מציאת יחסי הגומלין בין השלם לחלקיו
מיומנות זו עוזרת לזהות/לארגן את חלקי הידע והמושגים השונים כמכלול שלם ואת היחדים בין מרכיבי השלם. על המיומנות (מבוא למיומנות ושיעורים לדוגמה) ניתן לקרוא בספר מיזוג החשיבה בלמידה.
צור, מיין, חבר, הרחב
שגרת חשיבה זו עוזרת לארגון ההבנה של נושא כלשהו באמצעות מפת מושגים
המשפך
המשפך הוא כלי תכנון עם עזרים לזיהוי שאלות והבנות מהותיות (מוביל למציאת רעיון גדול, תוצר של ייצוג ידע), מתוך הספר הבנה בכוונה, בפרק עיצוב הבנות (פרק 6, עמ' 169).
קריטריונים לרעיון גדול
ייצוג הידע שעושה מורה מתייחס גם לנמענים-ללומדים. ייצוג הידע הזה מוביל לתובנות, שהן רעיונות גדולים המובילים את הלמידה. הקריטריונים המוצגים יעזרו להעריך אם הרעיון הגדול/התובנה, והם טובים דיים לתפקידם בהחזקת ההוראה-למידה.
להרחבת הדעת
דימויים מנטליים
כדי לייצג את הידע לעצמנו ולאחרים יש ניתן להשתמש בדרכים שונות אך כל הדרכים הללו הן למעשה ביטוי של דימוי מנטלי של החושב. הדימויים ודרך ביטויים יכולים להיות מגוונים מאוד.
הבנה ודימויים מנטליים
דיוויד פרקינס מסביר מה הכוונה בדימויים מנטליים ואיך דימויים מנטליים מאפשרים ביצועי הבנה (מתוך הספר לקראת בית ספר חכם, פרק 4).
דימויים מנטליים אינטגרטיביים
את תרומתם של דימויים מנטליים אינטגרטיביים להבנה ובנייה של תכנית לימודים מקיפה – מטאקוריקולום מציג דיוויד פרקינס בקטע נוסף מתוך הספר לקראת בית ספר חכם (פרק 6).
מפות תפיסה (concept maps) ומפות מוח (mind maps)
מפות תפיסה או מפות מושגים ומפות מוח הן דרך מסוימת לייצג דימוי מנטלי של ידע. המאמרים והמצגות שלפניכם מדברים אמנם על ייצוג הידע, התפיסות והמושגים אצל תלמידים בשלבי למידה שונים אך כפי שנאמר כלים אלו יכולים לשמש גם את המורים לייצוג הידע שלהם עצמם למטרות המוצגות למעלה.
מפות מושגים: מה זה לעזעזל?
?Concept Maps: What the heck is this מאמר של Joseph Novak מאונ' קורנל, שהוא וצוותו פיתחו את רעיון מפות התפיסה/מושגים ככלי עזר בלמידה והערכה, המסביר ומדגים מה הן מפות תפיסה/מושגים (concept maps) מה השימושים בהן וכוחן, כולל דוגמאות (באנגלית).
שימוש במיפוי מושגים ככלי הוראה והערכה
דוגמה לפעילות בעזרת מפות תפיסה שנכתבה ע"י רויטל דרורי מביה"ס תיכון "הרצוג" בית חשמונאי.
מהי למידה משמעותית?
קטעים ממצגת על מפת מושגים ביחס לדרכי ייצוג נוספות, על שימושים שונים של מפות מושגים ודוגמאות בתחום לימודי מדע וטכנולוגיה בחברה (מוט"ב). שקפים אלו לקוחים מהמצגת שהכינה תמר איסטרין ממרכז פסג"ה תל אביב יפו