עובדות או בדיה
שגרה המיועדת להגביר מודעות לסוגיות הרבות הקשורות באמת ולנושאים שיש לקחת בחשבון בעת חקר אמיתותן של סוגיות שונות.
מה המטרות?
- לחקור את המורכבות של ממלכת האמת.
- לעודד בחינה איטית, נקיטת עמדה, חיפוש הוכחות תומכות וניתוח במטרה לחשוף את לב לבו של המידע ואת אמיתותו.
- לעודד שאילת שאלות.
איך עושים זאת?
1
בחרו פריט חדשותי, תמונה או דבר מה שאירע לכם, או אירוע היסטורי, ושאלו:מה לפי תפיסתכם הוא המסר המועבר דרך עניין זה?
2
מי מחליטים להעביר את המסר הזה? מדוע?
3
איך עוד ניתן לפרש את הדבר?
4
מה לפי דעתכם אמיתי בעניין? מה גורם לכם לחשוב כך?
מתי ולמה משמש?
- כאשר רוצים להדגים/להוכיח לתלמידים, כי התמונות או המידע המוצגים אינם תמיד דיווחים מדויקים ואמיתיים.
- לסייע להגברת המודעות של התלמידים לרעיון, שעובדות או בדיות המתקיימות בסיפור, תמונה או דיווח עשויות להיות מושפעות מן האג'נדה של הצלם, המחבר ו/או עורך המידע. זיהוי מטרות אפשרויות של מסר מסוים יכול לספק תובנות בנוגע למי ש"מעבירים" את המסר.
קדימה מיישמים: טיפים ליישום מוצלח
- כמה מן השאלות שעשויות להתעורר בעת שהתלמידים משתמשים בשגרה: האם יש הוכחות תומכות? האם מדווחים נתונים ומספרים כלשהם? האם הדברים עולים בקנה אחד עם מה שלמדתם בעבר? אל תחששו לשאול שאלות.
- אחת האפשרויות לפעילות המדגימה שהמידע המוצג לא בהכרח מדויק ואמיתי היא על ידי בחירת תמונה, המלמדת כי אילו היה מוצג רק חלק ממנה, ניתן היה לפרש "אמיתות" שונות. חתכו את התמונה לחלקים נפרדים, הציגו רק חלק אחד בכל פעם, ממש כאילו מדובר בתמונה נפרדת ושלמה. קדמו דיון אודות מה שניתן לראות ואודות מחשבות/פרשנויות של ההתרחשות, ולאחר מכן הציגו את התמונה המלאה והשוו למחשבות הראשוניות. לחלופין, הציגו בתחילה רק תמונה אחת מתוך רצף תמונות, או רק חלק ממאמר מסוים, דונו בכך ולאחר מכן השלימו את הרצף.
- כדי לזהות תובנות לגבי מטרות אפשרויות של מעביר מסר מסוים אפשר לשאול שאלות כגון:
- מדוע לדעתכם התמונה/הסיפור הועברו כמסר?
- מי עשויים להפיק תועלת מעצם היותו של ה"מסר" בזירה הציבורית?
- מה עשויה להיות ההשפעה של המסר?
- לאחר שתקצו לעצמכם, לתלמידים או לעמיתים שלכם זמן לצורך חשיבה על הנושא, שאלו אם חל שינוי בהתרשמות הראשונית. אילו מסרים נוספים מזוהים כעת?
- מעגל של נקודות מבט וכן התעמקות בשגרות החשיבה יכולים גם הם לסייע לדיונים המתקיימים לאורך השגרה ולהדגיש נקודות מבט שונות המתייחסות לאותו מידע/אותה תמונה.
- לעתים קרובות, התלמידים שואלים "מהן העובדות" וכן "האם יכולה להיות יותר מאמת אחת?" מעצם ההגדרה, בסופו של דבר לא יכולה להיות יותר מאמת אחת בנוגע לנקודות ספציפיות. לדוגמה, או שעישון אינו גורם לסרטן, או שהוא כן גורם לסרטן (ליתר דיוק, דפוסים של עישון כבד מגדילים את הסיכון לסרטן עד לרמה כזו וכזו). אבל יש כאן מלכוד משמעותי: האמת הנכוחה ומה שאנו תופסים במידת הסבירות כאמת בכל רגע נתון הם שני דברים שונים לעתים קרובות, הדברים שאנו תופסים במידת הסבירות כאמת, נכון לעכשיו, מתבררים בהמשך כשגויים. כמו כן, בנקודת זמן נתונה, אנשים עשויים להתייחס לרעיונות שונים כנכונים. עם זאת, חשוב שהתלמידים יבינו, כי הדברים שנתפסים בעינינו כאמת נכון להיום, עשויים להתברר כשגויים מאוחר יותר; מחלוקות בנוגע לאמיתותם של דברים הן תופעה מקובלת, וסינון ההוכחות הוא לעתים קרובות תהליך מאתגר ומורכב, שנמשך לאורך זמן.
שייך ל:
אפשר ליישם גם ב:
– בחינת מידע חדשותי בכלי התקשורת המסורתיים.
– התמודדות עם הודעות שמועברות במדיה החברתית.
– בחינת פרסומות.
– קריאת ספרים או צפיה בסרטים על תקופות ואירועים היסטוריים אך לא סרטים תיעודיים.