בני אדם שונים זה מזה בהופעתם, בכשרונותיהם, בתכונותיהם, בדעותיהם… אך הם דומים זה לזה בחשיבתם – באופן שבו הם חושבים, בדרך שבה הם תופסים ומעבדים מידע. כך אכן חשבו עד להופעתה של תיאוריה חדשה – התיאוריה של סגנונות חשיבה. לפי תיאוריה זו – למעשה תיאוריות, שכן יש כמה תיאוריות בנושא זה – בני אדם חושבים בדרכים שונות. ניתן לאתר כמה דרכים טיפוסיות – סגנונות – שבהן אנשים מארגנים את חשיבתם. סגנון חשיבה הוא האופן שבו בני אדם תופסים מידע וממשיגים אותו, קולטים מידע ומעבדים אותו.

יש כאלה שתופסים באמצעות חושיהם את הממד המוחשי יותר של המציאות, ויש שתופסים באמצעות דמיונם את הממד המופשט יותר שלה; יש התופסים פרטים, ויש התופסים מכלולים; יש חושבים מכנסים – מחפשים קשרים בין חלקי מידע נתון, ויש חושבים מסתעפים – יוצרים קשרים בין מידע נתון למידע חדש; יש המסדרים מידע באופן מדורג, ויש המסדרים אותו באופן אקראי; יש המארגנים מידע בהיגדים, ויש – בדימויים. קיצורו של דבר, בני אדם השרויים באותה מציאות (אם אכן יש "אותה מציאות" שהיא מעבר לכל ההתנסויות) מתנסים בה – תופסים וממשיגים אותה – בדרכים שונות.

תיאוריות שונות תופסות וממשיגות באופן שונה את האופן שבו בני אדם תופסים וממשיגים. הבה נראה כיצד עושה זאת "תיאוריית המשטר העצמי השכלי" של רוברט סטרנברג. הרעיון הכללי הוא שבני אדם "ממשטרים את עצמם" – שולטים בשכלם – באופן הדומה לזה שבו מדינות שולטות באזרחיהן. סטרנברג מחלק את סגנונות החשיבה בהתאם לשלוש הרשויות של המשטר הדמוקרטי – רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת, ובהתאם למשטרים שונים – מונרכי, היררכי, אוליגרכי ואנרכי. הטבלה הבאה מציגה את סגנונות החשיבה השונים בהתאם לקטגוריות אלה וקטגוריות נוספות.

לסגנונות החשיבה – לפי תיאוריה כזו או אחרת – יש השלכות מרחיקות לכת על הלמידה בבית הספר. זאת משום ש-(1) סגנונות החשיבה מעצבים במידה רבה את סגנונות הלמידה; (2) ככל שדפוס ההוראה, סוג המטלות ושיטת הערכה בבית ספר נתון מתאימים יותר לסגנון החשיבה-למידה של תלמיד, הלמידה וההישגים שלו טובים יותר. הבה נדגים קביעות אלה באמצעות "תיאוריית המשטר העצמי השכלי" של סטרנברג.

דפוס ההוראה

הרצאה – מתאימה לבעלי סגנון ביצועי והיררכי;
שאלות לחשיבה – מתאימות לבעלי סגנון מחוקק ושיפוטי;
למידה שיתופית – מתאימה לבעלי סגנון מוחצן;
פתרון בעיות נתונות – מתאים לבעלי סגנון ביצועי;
פרויקטים – מתאימים לבעלי סגנון מחוקק;
תרגול בקבוצות קטנות – מתאים לבעלי סגנון ביצועי ומוחצן;
עיסוק בפרטים – מתאים לבעלי סגנון לוקלי;
עיסוק בהכללות – מתאים לבעלי סגנון גלובלי;
דרישה לזכור – מתאימה לבעלי סגנון ביצועי, לוקלי ושמרני.

סוג המטלות

מטלות כגון: מי אמר למי…? מי, מתי, היכן כיצד עשה…? סכמו… זכרו… וכדומה – מתאימות לבעלי סגנון ביצועי; מטלות כגון: השוו… נתחו… העריכו… שערו… בקרו… חוו דעתכם… וכדומה מתאימות לבעלי סגנון שיפוטי; מטלות כגון: המציאו… צרו… דמיינו… תכננו… שערו… וכדומה – מתאימות לבעלי סגנון מחוקק.

שיטת הערכה

מבחן של תשובות קצרות או "מבחן אמריקאי" (מבחן רב-ברירתי) הבוחן זיכרון – מתאים לבעלי סגנון ביצועי ולוקלי; כאשר הוא בוחן ניתוח – מתאים לבעלי סגנון שיפוטי ולוקלי; כאשר הוא מבוסס על הקצאת זמן מוגבל – מתאים לבעלי סגנון היררכי; כאשר הוא מוצע כעבודה עצמית – מתאים לבעלי סגנון מופנם; מאמר הבוחן זיכרון – מתאים בעלי סגנון ביצועי ולוקלי; כאשר הוא בוחן יצירתיות – מתאים לבעלי סגנון מחוקק; כאשר הוא בוחן ארגון – מתאים לבעלי סגנון היררכי; כאשר הוא בוחן חזרה על השקפת המורה – מתאים לבעל סגנון שמרני; פרויקט הבוחן ניתוח – מתאים לבעל סגנון שיפוטי; כאשר הוא בוחן יצירתיות – מתאים לבעל סגנון מחוקק; כאשר הוא בוחן עבודת צוות – מתאים לבעל סגנון מוחצן; כאשר הוא בוחן מחויבות – מתאים לבעל סגנון מונרכי.