סגנונות חשיבה - מחקרים
למה תלמידים מסוימים פורחים עם מורים אחדים, ודועכים עם אחרים? מה גורם למורים ולתלמידים מסוימים להעדיף שיעורים במתכונת של הרצאה, בעוד שאחרים מעדיפים קבוצות דיון קטנות? התשובות קשורות במושג: סגנונות חשיבה. סגנון חשיבה הוא האופן שבו בני אדם תופסים מידע וממשיגים אותו, קולטים מידע ומעבדים אותו. סגנון חשיבה הוא דרך מועדפת של חשיבה. שני אנשים בעלי יכולות דומות, עשויים להיות בעלי סגנונות חשיבה שונים. לאדם אחד אין רק סגנון חשיבה אחד, אלא כמה סגנונות התלויים בנסיבות החשיבה.
סגנונות חשיבה ולמידה - מחקרים
חוקרים שעסקו בטיפוח חשיבה אצל תלמידים פיתחו תיאוריות ומודלים שבאמצעותם הסבירו מהם סגנונות החשיבה השונים, ובעקבותיהם פותחו שיטות הוראה המכירות במגוון סגנונות החשיבה. התיאוריות המוצגות כאן הן רק 3 מתוך רבות אחרות.
סגנון חשיבה – סטרנברג
רוברט סטרנברג פיתח את "תיאורית המשטר העצמי" . לטענתו, צורות המשטר השונות בעולם הן השתקפויות של הצורות שבהן אנו שולטים בעצמנו. הוא מדמה כל צורת משטר לסגנון חשיבה, ומפרט כך את סגנונות החשיבה השונים. הטבלה מתארת את סגנונות החשיבה לפי סטרנברג.
סגנון
מאפיינים
לפי רשויות
מחוקק
אוהב להמציא, לתכנן, לעשות דברים בדרכו שלו
מבצע
אוהב למלא הוראות, לעשות מה שנאמר לו, לקבל מסגרת.
שופט
אוהב לשפוט ולהעריך דברים ואנשים.
לפי משטרים
מונרכי
אוהב לעשות כל דבר בעיתו, ומקדיש לו את רוב משאביו
היררכי
אוהב לעשות דברים רבים בבת אחת לפי סדר עדיפויות: מה לעשות מתי וכמה משאבים להקצות לכל דבר.
אוליגרכי
אוהב לעשות דברים רבים בבת אחת אך מתקשה בעשיית סדר עדיפויות.
אנרכי
אוהב לגשת באופן אקראי לבעיות; מתעב מערכות ואילוצים כלשהם.
לפי רמות
גלובלי
אוהב לעסוק בתמונה הגדולה, בהכללה ובמופשט.
לוקלי
אוהב לעסוק בפרטים, בדוגמאות קונקרטיות.
לפי מרחב
מופנם
אוהב לעבוד לבד; מרוכז בפנימיותו; מספיק לעצמו.
מוחצן
אוהב לעבוד עם אחרים; מרוכז במטלות חיצוניות; תלוי באחרים.
לפי נטייה
ליברלי
אוהב לעשות דברים בדרכים חדשות; מתגרה במוסכמות.
שמרני
אוהב לעשות דברים בדרכים מקובלות ובטוחות.
לפי סטרנברג, כל אדם מחזיק במגוון סגנונות חשיבה, המשתנים בהקשרים שונים. כל סגנון חשיבה מתאים לשיטת הוראה שונה, לאופן הערכה שונה ולהתייחסות שונה על ידי הדמות המחנכת.
סגנון למידה – ריטה וקנת דן
לפי דן ודן, סגנונות למידה הם האופן שבו לפחות 18 יסודות של ארבעה גירויים בסיסיים משפיעים על יכולתו של אדם להטמיע ולהחזיק מידע, ערכים, עובדות או מושגים. חוקרים אלה פיתחו מודל המאפשר לזהות את סגנון הלמידה של כל תלמיד באמצעות שאלון סטטיסטי המושתת על יסודות סגנון הלמידה, כפי שמופיע בטבלה:
גירויים
יסודות
סביבתיים
קול; אור; טמפרטורה; מערך
רגשיים
הנעה; התמדה; אחריות; מבנה
חברתיים
עמיתים; עצמי; זוג; צוות; מבוגר; שונים
פיזיים
תפיסה; קליטה; זמן; ניידות
דן ודן גילו שתלמידים יודעים לתאר את סגנון הלמידה שלהם בעזרת מודל זה, ובעזרתו יכולים המורים להתאים את סגנון ההוראה בכיתה לסגנונות החשיבה והלמידה של התלמידים. מורים שיודעים להשתמש במודל לזיהוי סגנון הלמידה של התלמידים – יאתרו בהצלחה את צורכי התלמידים ולפעול לפיהם.
תלות ואי-תלות בשדה - סגנון חשיבה – ויטקין
ויטקין מצא שקיימים הבדלים בסגנונות קוגניטיביים, שאינם נובעים או תלויים במנת המשכל. הוא מצא שקיימים הבדלים גדולים בין אנשים ביכולתם להבחין בעצמים המשולבים בתוך הרקע. הוא כינה את שני המצבים אי-תלות בשדה – מצב בו המתבונן מבחין בעצמים בתוך הרקע – הוא מזהה בקלות את הפרטים המרכיבים את תמונה הכוללת אך לא תמיד רואה את כל התמונה; תלות בשדה – מצב בו המתבונן מתקשה לזהות את הפרטים בתוך הרקע – הוא רואה את התמונה הכוללת ולא מבחין בקלות בפרטים המרכיבים אותה.
ויטקין מצא ש"תלות ואי-תלות בשדה משפיעה על התחומים התפיסתיים והאינטלקטואליים, כמו גם על תכונות אישיות כגון התנהגות חברתית, תפיסת הגוף והגינות".
כיצד תלמידים לומדים
תלויים בשדה
בלתי תלויים בשדה
תופסים באופן גלובלי
תופסים באופן אנליטי
חווים בצורה גלובלית, דבקים במבנים נתונים
חווים בצורה מפורקת, כופים מבנה או מגבלות
מבחינים בן מושגים באופן כוללני, רואים קשרים
מבחינים בין מושגים באופן ייחודי, רואים מעט חפיפה
בעלי אוריינטציה חברתית לעולם
בעלי אוריינטציה בלתי אישית לעולם
לומדים טוב ביותר חומר בעל תוכן חברתי
לומדים חומר חברתי רק כמטלה תכליתית
מכוונים במיוחד לחומר הקשור בחויותיהם
מתעניינים במושגים חדשים כשלעצמם
מחפשים מטרות וחיזוקים המוגדרים מבחוץ
בעלי מטרות וחיזוקים מוגדרים משלהם
שואפים לארגון נתון מבחוץ
מסוגלים לבנות מצבים בעצמם /מסוגלים לעצב בעצמם מצבים (Can self-structure situations)
מושפעים יותר מביקורת
מושפעים פחות מביקורת
ניגשים לרכישת מושגים כצופים מבחוץ
ניגשים לרכישת מושגים על ידי בדיקת השערות
כיצד מורים מלמדים
תלויים בשדה
בלתי תלויים בשדה
חזקים ביצירת אווירת לימודים חמה ואישית, מדגישים את ההיבטים האישיים של ההוראה
חזקים בארגון ובהנחית הלמידה של התלמידים מדגישים את ההיבט הקוגניטיבי של ההוראה
מעדיפים מצבי הוראה המאפשרים יחסי-גומלין ודיון עם התלמידים
מעדיפים שיטות הוראה בלתי אישיות, כגון הרצאה ופתרון בעיות
משתמשים בשאלות לבחינת/לבדיקת הלמידה של התלמידים בעקבות ההוראה
משתמשים בשאלות להצגת נושאים ולמעקב אחר תשובות התלמידים
ממוקדים יותר בתלמידים
ממוקדים יותר במורה
מספקים פחות משוב, נמנעים מהערכה שלילית
מספקים יותר משוב מתקן, משתמשים בהערכה שלילית
מטרתו של ויטקין היא "להגיע לכך שהידע בדבר תלות/אי-תלות בשדה יתרום ליכולת של תלמידים ומורים לנצל את נקודות העצמה של סגנונם האישי, ואזי לפתח אסטרטגיות מגוונות יותר להשגת הצלחה בלימודים".
איך מתאימים הוראה לסגנונות חשיבה שונים
- התאמה בין סגנון ההוראה לבין סגנון החשיבה משפרת את הלמידה ואת ההישגים של התלמיד. הלמידה בקהילות חשיבה ובקבוצות קטנות מאפשרת התאמה אישית של המשימות לכל תלמיד, ומעלה את מודעות התלמידים לסגנונות החשיבה שלהם.
- סגנון חשיבה ניתן להעריך ולמדוד. המורים של מכון ברנקו וייס יודעים להעריך את סגנונות החשיבה של תלמידיהם ולהעניק לכל תלמיד את ההתאמות שיובילו אותו להצלחות. כל תלמיד צריך לדעת מהם סגנונות החשיבה שלו. המורים שלנו נותנים משוב לתלמידיהם ומשקפים להם את סגנונות החשיבה שלהם. תהליך זה מסייע לתלמידינו לפתח את עצמם ולהיות מודעים להרגלי הלמידה שלהם.
- אין סגנון חשיבה "טוב" וסגנון חשיבה "רע". כדי למצות את הפוטנציאל בכל סגנון חשיבה, יש לגוון את שיטות ההוראה. אצלנו הלמידה נעשית בשיטות שונות: הרצאות, שאלות חשיבה, למידה שיתופית, למידה בקהילות חשיבה, פרויקטים, קבוצות דיון ועוד.
- הערכה חלופית פונה למגוון סגנונות חשיבה. אנחנו מעריכים את תלמידינו במגוון דרכים, לא על ידי דפי עבודה מסורתיים. שימוש במגוון ביצועי ההבנה מזמן התאמה לסגנונות החשיבה ומאפשר לתלמידים לבטא עצמם.
- ההוראה בבתי הספר של מכון ברנקו וייס מאפשרת לצוות החינוכי היכרות אישית עם כל תלמיד. הגיוון בשיטות ההוראה, ההערכה הייחודית והמתמשכת והידע המקצועי הרב של אנשי החינוך שלנו מאפשרים למורה לדעת מהו סגנון החשיבה של כל תלמיד.