משתתפי החממה מספרים
מה חווים וחושבים המשתתפים בחממות?
הציטוטים שלהלן נאספו באמצעות תצפיות, שאלונים, ראיונות עומק וקבוצות מיקוד, במסגרת מחקר ההערכה של החממות הפדגוגיות, בהובלת ד"ר הדס ברודי-שרודר.
על המרחב
המרחב מסמן רבות על אופייה של החממה – שני מנחים ממכון ברנקו וייס נפגשים עם מורים מובילים מבתי ספר. חצי מהמפגש הוא בכיתה יחד עם התלמידים. בחצי השני, המורים ומנחי המורים מנתחים את ההוראה והלמידה שהתרחשה ולומדים ממנה. השתתפות התלמידים מאפשרת למורים להתנסות ולהעז לבחון אפשרויות חדשות בסיטואציות אמיתיות, ועם זאת לחוש בטוחים ומוגנים משיפוט.
בחממה יש תחושה של תמיכה, שרוצים בטובתי, שלא שופטים אותי, שאף אחד לא יצחק על מה שאני אומרת, שהכול אפשרי, שמכבדים אותי. (מורה)
בבית הספר באו לידי ביטוי רעיונות שהגיעו מהחממה למרות שלא כל הצוות היה בחממה. כבר בנושא החזותי, איך שהמעבדות נראות… שיהיה מקום נעים לתלמידים ולמורים – הדבר הראשון התחיל לקרום עור וגידים תוך שיתוף התלמידים עם הרבה תשומת לב. (מנהל)
"ההתפתחות המקצועית של המורים היא הדבר הכי טוב שקרה, הרגישו שהם בטוחים שכבודם נשמר. (מנהלת)
"תודה על חוויה כיפית ואחרת" (תלמידה)
"בחממה יש שוויוניות. המורים והתלמידים אותו הדבר. לא שופטים אף אחד". (תלמיד)
"בחממה יש מקום וכבוד לכל אחד. פעם אמרנו שצריך להביא קוף למפגש וקיבלו את זה, וזו הרגשה טובה. בכיתה לא מקבלים הכול, אפילו במבחן שואלים מה לדעתך ואני כותב מה דעתי ומורידים לי נקודות כי לא חשבתי כמו שהם חשבו. מנסים לקבע אותנו". (תלמיד)
בחממה יש תחושה של תמיכה, שרוצים בטובתי, שלא שופטים אותי, שאף אחד לא יצחק על מה שאני אומרת, שהכול אפשרי, שמכבדים אותי
על יישומיות
מכיוון שההכשרה מתבצעת בתוך כיתה ועם תלמידים, רמת החיבור לשטח גבוהה מאוד. מה שעובד – משאיר מיד את חותמו, ומה שלא עובד – ניכר מיד. המורים והמנחים רואים הדגמות ומתנסים בעצמם בהעברת הנחיות ושיעורים. "לעשות את" ולא רק "לשמוע על" הוא רעיון מכונן בהכשרה.
"התרגול שלי בחממה על זמן המתנה (wait time) היה מאוד משמעותי עבורי. אחרי ההתנסות, המודעות שלי למשמעות של מתן זמן לחשיבה – עלתה; ואני ממש מרגישה שזה משפיע. יש פתאום שקט. תלמידים חושבים. והרגעים האלה קריטיים ללמידה". (מורה)
"אחרי תרגולים בחממה, מצאתי את עצמי בכיתה שלי, קשובה יותר, מודעת לעוצמה של שיפוטיות, מנסה לשפוט פחות… מנסה לאפשר לתלמידים להרגיש בטוח. להיות אכפתית יותר". (מורה)
"אני זוכרת שעבדנו על פרבולה ותלמיד אחד כתב בצורה יצירתית, וברק (מנחה חממה) כל כך התלהב מזה שזה הכי יצירתי. וזה כל כך שונה מהכיתה, שם זה לא היה מתקבל. (תלמיד)
"השיעור שאני הכי אהבתי זה היה שיעור על משפט פיתגורס שהגענו למשוואה לבד והדרך היתה כל כך יצירתית" (תלמידה)
על שפה
"גבול השפה הוא גבול המחשבה". בתחילת ההכשרה, נלמדת ומתורגלת שפה פדגוגית פורייה, עשירה ורבת ממדים. השפה מתגלה בהמשך ככלי להתבוננות, להצבת גבולות, ליישום פרקטיקות פדגוגיות ורעיונות של הנחיה ואימון. השפה מאפשרת ליצור מחדש בתוך הפדגוגיה המסורתית וליצוק לתוכה תכנים חדשים. ויותר מכול – השפה מאפשרת שיח מקצועי פורה ועשיר בקהילות של אנשי מקצוע מומחים והתפתחות תרבות פדגוגית בת קיימא. שפה מקצועית כמסד לתרבות מתחדשת ובת קיימא היא רעיון מרכזי בהכשרה.
"השינוי בישיבות הצוות בא לידי ביטוי בכך שהשיח הוא שיח מקצועי פדגוגי ולא בירוקרטי זה מאוד מושפע מהחממה. עד עכשיו זה לא היה כך. פתאום בישיבות הצוות הם התחילו לדבר על איך אני בתור מורה. אני חושבת שעצם הצפייה שלהם בעמיתים שלהם פתחה להם את העיניים, והם יכלו לראות דרכי הוראה של אחרים. החממה הקרינה על בית הספר". (מנהלת)
"העובדה שיש אפשרות לדבר, לעבור תהליך חשיבה על הזהות של המורה, לפרק את מרכיביה ולא להיבהל מזה, ולנסות לבנות משהו חדש וגמיש ויצירתי – זה מרכז החוויה בחממה. ללכת למקום שרוצה לשנות, שמערער את מערכת ההנחות שלי ומתוך הערעור נוצר משהו חדש זוהי הרוח… זרי דפנה מתייבשים מהר. שלא ננוח… כי אם נחים אז אתה שוב לא מחובר לתלמידים ולא מתחדש". (מנהל)
בישיבות הצוות בא לידי ביטוי בכך שהשיח הוא שיח מקצועי פדגוגי ולא בירוקרטי זה מאוד מושפע מהחממה
על שיתוף
טבע ההכשרה הוא יצירת סינרגיה. בטבעה היא מחברת בין אנשים, בין בתי ספר, בין מומחים לדיסציפלינה, בין עמיתים. ההכשרה מזמנת את הפעולות שמחברות ידע וניסיון של מובילים פדגוגיים מכמה בתי ספר. ההכשרה מפגישה את המנחים והמורים עם האתגרים המשותפים להם, ובה הם לומדים לעזור זה לזה וליהנות מהניסיון המצטבר של הקהילה. תפישת הפדגוג כחלק מקהילה, הנעזר בה ותורם לה, הוא רעיון מרכזי בהכשרה.
"אני מחכה למפגשי החממה. אני מרגישה שייכת לקבוצה. למדתי פה על קירבה. למדתי להתקרב לתלמידים. קירבה היא משהו חדש עבורי. אני מבינה כמה זה חשוב להיות קרובים לתלמידים". (מורה)
"המפגש החברתי הבלתי אמצעי גרם למורים להרשות לעצמם באמת לחוות ולהיפתח". (מנהל)
"הרגשנו בחממה ממש סבבה, זה היה נראה שהם (המורים) באמת רוצים ללמוד מאתנו. זה נחמד שמורה לומד מתלמיד. שהוא לא יודע הכול. אבל צריך שזה לא יפגע בכבוד של המורה. זה נחמד שמורים מתחברים לתלמידים. לפעמים הוא עוזר לך, לפעמים אתה עוזר לו." (תלמיד)
"היום אנחנו נמצאים במקום שבו המורים שחוו, רוצים לשתף את המורים בבית הספר, אנחנו מבינים שזה מה שצריך להיות. העדות הראשונה היא התלהבות מעצם המחשבה על מעשה ההוראה". (מנהלת)
על פיתוח
ההכשרה מעלה על נס את האוטונומיה של בית הספר ואת מרחב הפעולה האפשרי העצום של המורה. כלים של מחקר ופיתוח נלמדים ומיד משמשים לפתרון בעיות בחיי היום יום בבית הספר ולפיתוח מכשירים חדשים בניהול ובהוראה (למשל מצוקת הזמן, הערכה חלופית, למידת עמיתים ועוד נושאים שבאים מהשטח). הפדגוג כיוצר היא תמה מרכזית בהכשרה.
"היה לי היום שיעור נפל. הייתי צריכה ללמד בעיות מילוליות והחלטתי ללמד ללא משוואות, אלא לתת לתלמידים להגיע לפתרונות שונים לבד. זה היה מאד משמעותי! התלמידים היו בעניין והגיעו לכמה פתרונות יפים. החממה מעודדת אומץ, יציאה מהקופסה, לשנות… לקבל את הלא נודע". (מורה)
"הייתי שמח אם החממה היתה קופצת מדרגה מהמקום הדיסציפלינארי למקום הניהולי… חממה של רכזי שכבות… אני לא יודע איך עושים את זה. לעשות חממת מנהלים שהם שדרה מאוד חשובה בבית הספר ולא משקיעים בהם מספיק". (מנהלת)
"עניין אותי לשמוע ממורים שהיה לי ספק לגבי היכולת שלהם להשתתף בתהליך הזה, ושמעתי מהם דברים נהדרים – שזה עשה להם שינוי חשיבה פנימי וניסו ליישם בכיתה ולראות מה מתאים להם ומה עובד ושהם רוצים להמשיך ולהשתתף בהשתלמות וזה נדיר… במיוחד כשזה לא נוח". (מנהל)
"א' (מורה למתמטיקה) עפה על עצמה ממש בחיוב וגם ש' יותר בטוח ועם מ' גם יש זרימה החוצה. ל' היא מורה חדשה בבית הספר. אני רואה אותה, יש לה יותר ביטחון… זו קבוצה ראשונה, וחדר המורים שומע על זה, המורים מתעניינים. יש כבר מורים שיכולים לשווק את זה יש באמת סיכוי לשנות". (מנהלת)
החממה מעודדת אומץ, יציאה מהקופסה, לשנות, לקבל את הלא נודע