משולש הנטיות
נטיות חשיבה מוגדרות על ידי טישמן ועמיתיה בפרוג'קט זירו כ:
- זיקות והרגלים של השכל המסייעים לחשיבה פורייה
- מגמות קבועות באופן החשיבה, כפי שהן משתקפות לאורך זמן במצבי חשיבה שונים.
כדי לפתח נטיות חשיבה נדרש זמן, יש לעשות זאת בהתמדה ובמגוון מצבים עד לגיבושן.
כאשר רוצים לפתח נטיית חשיבה חשוב להתייחס לשלושה ממדים המרכיבים את הנטייה – היכולת (ability), הרגישות (sensitivity) והדחף (inclination) ('מוטיבציה') והשילוב של שלושתם מאפשר להביא לידי ביטוי את נטייה החשיבה.
שימת דגש והעלאה למודעות של שלושת הממדים הללו תגדיל את הסיכוי לביסוס ההתנהגות והפיכתה לנטייה.
כדי לפתח נטיות חשיבה נדרש זמן, יש לעשות זאת בהתמדה ובמגוון מצבים עד לגיבושן
מה המשמעות של ממדים אלו ומדוע חשוב לתת להם מקום בפיתוח נטיות חשיבה?
יכולת – האפשרות והידע להשלים בהתנהגות המתאימה את הפעולה הנדרשת/מדוברת (בנטייה לשאול שאלות למשל, היכולת כוללת את ההיכרות עם מילות השאלה השונות, את הידיעה מה התשובה המתקבלת עבור כל אחת מהן, איך לשאול שאלות טובות בהקשרים שונים וכו').
דחף (מוטיבציה – הידיעה "מה יוצא לי מזה") – הרצון או המגמה לעשות משהו מתוך ידיעה והבנה שהתנהגות זו תעזור ותקדם אותי ולכן כדאי לי להוציאה אל הפועל (בנטייה לשאול שאלות למשל, ההבנה ששאילת שאלות תקדם אותי בהשגת מידע, בתקשורת עם האחר, בהבנת הדבר עליו אני שואלת תביא אותי לרצות לשאול גם אם אני חוששת, מתביישת או לא ממש מבינה את הנושא).
רגישות – זיהוי מצבים בהם יהיה נכון ומתאים להפעיל את ההתנהגות המדוברת (בנטייה לשאול שאלות, למשל, חשוב לדעת מתי לשאול כי הרי, לא בכל הזדמנות נכון ומתאים לשאול שאלות, לעיתים הסיטואציה לא מתאימה, לעיתים הזמן או החברה לא מתאימים ועדיף לא לשאול).
ההתייחסות למשולש הנטיות נכון ויכול לקדם למידה של כל מיומנות או התנהגות ולשכלל את השימוש בה – זה יכול לקדם את הנטייה להתנהגות זו, גם אם מדובר בנטייה אינסטרומנטלית (ולא נטייה במובנה הרחב והעמוק יותר).ההתייחסות למשולש הנטיות נכון ויכול לקדם למידה של כל מיומנות או התנהגות ולשכלל את השימוש בה – זה יכול לקדם את הנטייה להתנהגות זו, גם אם מדובר בנטייה אינסטרומנטלית (ולא נטייה במובנה הרחב והעמוק יותר).