כלי חשיבה ולמידה

מי אני? חקירה, חיבור, זיהוי, שייכות

שגרה לחקר המורכבות של הזהות.

מה המטרות?

  • לעודד תלמידים להשהות שיפוט מהיר ולהקדיש זמן לחיפוש מידע נוסף אודות מה שהם רואים ו/או שומעים.
  • לעודד תלמידים לחקור באופן מעמיק ורחב יותר אודות אנשים אחרים.
  • לפתח הבנה רבה יותר של קווי הדמיון ושל ההבדלים בין ה'אני' לאחרים.

איך עושים זאת?

1
שאלו עצמכם וחשבו:חקירה: מי אני? כיצד התפתחה הזהות שלי?
2
חיבור: אני מחובר להוריי, להוריהם ולאחי ולאחותי ואני גם בקבוצת הכדורסל. למי ולמה אני מחובר בנוסף?
3
זיהוי: אילו הייתי רוצה שאחרים ידעו מי אני, מה היה מזהה אותי?האם יש לנו יותר מזהות אחת?
4
שייכות: לאן אני חושב שאני שייך? האם יש לי תחושת שייכות ליותר מקבוצה אחת וליותר ממקום אחד?

מתי ולמה להשתמש?

  • בנושאים או הקשרים שלזהות הפרט יש חשיבות או תרומה להבנת המצב או העניין הנלמד.
  • כדי להכיר ולהבין את התפיסה/התגובה/ ההתנהגות של התלמיד עצמו או קבוצות אחרות בכיתה/קהילה.
  • כאשר נחשפים או חושפים את התלמידים למשהו חדש ואחר ממה שמוכר בכיתה/קהילה אליה משתייכים התלמידים.
  • כאשר עיסוק בבירור הזהות תורם ומקדם את המטרות.

קדימה מיישמים: טיפים ליישום מוצלח

  • בהקשרים מסוימים, סוגיית הזהות יכולה להיות נושא רגיש. כמורים, עליכם לקבל החלטות כל העת בנוגע למה שישרת היטב הן את התלמידים שלכם והן את ההקשר עצמו. אם לפי דעתכם שגרה זו לא תשרת כראוי את ההקשר, אל תשתמשו בה! לחילופין, ייתכן שחלקים מסוימים של השגרה או התאמה כלשהי שלה תשרת היטב את מטרתכם. אין זה אומר, שאנו נמנעים תמיד מלעסוק בנושאים רגישים בכיתות שלנו; יש הגורסים כי עלינו לעשות כן מעת לעת. אבל תמיד מדובר בעניין של שיקול דעת.
  • להלן שאלות נוספות, שעשויות לקדם הבנה מעמיקה יותר של הדרכים שבהן מתפתחת זהותו של אדם: האם המקום שבו נולדתם, או המקום שבו נולדו הוריכם, משפיע על זהותכם? האם המקום שבו אתם חיים, בית הספר, החברים שלכם, מעצבים את זהותכם בדרך כלשהי? מה בנוגע לדת שלכם ו/או לצבע עורכם? מה לדעתכם עיצב את הזהות שלכם?
  • ניתן להציג את השגרה ולהטמיע אותה בשיעור אחד, או בשלב אחד או יותר לאורך זמן.
  • ניתן לתכנן או לגבש את התהליך בתגובה לדיונים שהוא מעורר ובהתאם למטרה ולהקשר שבו משתמשים בשגרה.
  • ניתן לפרק את התהליך לשלבים בסדר הרלוונטי ביותר ובמסגרת הזמן המתאימה, גם אם הדבר כרוך לעתים בחזרה על שלבים מסוימים של התהליך.
  • כיצד ניתן לשלב בדיונים אודות הזהות גם קווי דמיון ולא רק הבדלים? תלמידים שלומדים בבית ספר אחד יכולים ללבוש בגדים שונים, לאכול סוגי מזון שונים ולחגוג חגים שונים. לעתים קרובות, הזהויות שלהם מעוצבות על ידי ההבדלים הקיימים ביניהם ולעיתים קרובות נעשות הכללות שמקבצות אותם עם אחרים שחולקים את אותן התייחסויות. הזמינו את התלמידים לגלות את קווי הדמיון שקיימים ביניהם. בקשו מהם לחפש קווי דמיון בין תלמידים שלומדים באופן שונה מאחרים, שמגיעים ממבנים משפחתיים שונים, או מי שבוחרים לבלות את הזמן מחוץ לכותלי בית הספר בדרכים שונות לחלוטין, לדוגמה, בפעילות ספורטיבית, בקניות, בנגינה על סקסופון, בלמידה, במפגשים עם חברים, בציור, ביצירה, בהתנדבות בבתי חולים, בהתבודדות או בבילוי עם המשפחה. לעתים קרובות, קווי הדמיון הרבים המשותפים שהם מוצאים אינם צפויים.
  • מהן כמה עצות אפשריות עבור שלב ה"זיהוי"? ניתן להזמין תלמידים לקחת חלק במשחק תפקידים, להציג את עצמם זה לזה ממש כאילו נפגשו לראשונה ולשאול זה את זה שאלות שיכולות לסייע להם להכיר אחד את השני. דונו בריבוי זהויות. מי אתם לדעת אנשים אחרים? האם אותו אדם יכול להיות אחות, בת, תלמידה, שחיינית, חברה? לאן אתם סבורים שאתם שייכים? האם תחושת השייכות חשובה?

אפשר ליישם גם ב:

  • בחירת מקום עבודה/בית ספר
  • קבלת אדם אחר לעבודה/כיתה
  • בימוי /צפייה בסרט/הצגה על תרבות אחרת.
  • לפני ביקור בארץ/תרבות אחרת
צרו קשר

    הירשמו לניוזלטר שלנו

      אני חבר.ת צוות ברנקו וייס

      © כל הזכויות שמורות למכון ברנקו וייס 2023