מבדקי קורונה – מבדק במתמטיקה בלמידה מרחוק

שלומית דוידוביץ' היא מדריכת מתמטיקה מחוזית במחוז מרכז- על-יסודית שש-שנתית, ומורה למתמטיקה המגישה תלמידים לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד, בבית הספר "תמר אריאל" בשכונת דורה בנתניה.

שלומית מתארת: אף פעם לא היו לי בעיות משמעת ולא הייתי שוטרת ולכן מאוד הפריע לי שבזום אני נדרשת לזה. מה גם שהתלמידים חכמים מאיתנו וכל גדר שנשים להם, הם יפרצו. החלטתי לחבר אותם אליי כדי שלא ינסו לפרוץ את הגדר – אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובהערכה הדדית. הפכתי את התמונה – אנחנו עובדים עם אמונה והערכה הדדית. זו כבר שנה שלישית – יש בינינו מערכת יחסים מאוד ברורה של אמון. כשתלמיד מבקש הוא מקבל את מבוקשו כל עוד לא תפסתי אותו במשהו שמפר את האמון. הם מדווחים לי על כל דבר וכל היעדרות וסיבתה. הרעיון של המבחן בנוי על הגישה שהמבחן הוא רק אמצעי ולא מטרה – הידע הוא המטרה. כך מצאנו דרך הִבּחנות שמתאימה לימי הקורונה.

התלמידים שלי חיו מאז ומעולם עם מנטרות שאיתם אנחנו עובדים:

גאוס – "לא הידע אלא תהליך הלמידה, לא התוצר אלא תהליך רכישתו, הם אלו המספקים את ההנאה הגדולה ביותר" בקורונה נוספו לנו:

"תחשוב אם מה שאתה עושה היום מקדם אותך למה שאתה רוצה להיות מחר"

"ביום שאחרי, כל ההבדל יהיה בין מי ששקע בנטפליקס לבין מי שהשקיע"

המבדק

אני מכינה בגוגל פורמס מבחן – תהליך ההבחנות עובד כך:

1. קוראים השאלות

2. פותרים לבד

3. שולחים וואטסאפ שסיימו את המבחן

4. אני שולחת למי שסיים תשובות סופיות

5. הם בודקים –

א. אם יש טעויות מנסים לבד לאתר ממה נבעה הטעות. מי שזיהה מקור הטעות ויכול מתקן את הטעות.

ב. מי שלא הצליח לזהות את מקור הטעות פונה לעזרת הקבוצה. אם לאחר זיהוי הטעות התלמיד יוכל לפתור/לתקן בכוחות עצמו, יעשה זאת. אם אינו מצליח/יודע איך לפתור/לתקן…

ג. פונה לעזרת הקבוצה בבקשה להסביר ולסייע בפתרון.

6. בהגשת המבחן למורה מצרפים למבחן התרשמות אישית – מה היה לי קל/קשה והיכן נעזרתי בחברים. להיעזר בחברים לא מוריד את הציון.

מה ההיגיון מאחורי הצעדים הללו?

הרעיון הוא להגיש מבחן לאחר הצלחה בפתרון. תלמיד שהצליח לבד מסוגל להתמודד בהצלחה עם חומר הלימוד, תלמיד שטעה ופתר בעזרת הקבוצה מפתח מסוגלות דרך ההיעזרות בקבוצה. השיטה מפתחת דפוס חשיבה מתפתח, מאחר ותלמיד שהרגיש שאינו מסוגל להתמודד עם התרגילים, מפתח תחושת מסוגלות בעקבות העבודה הקבוצתית ותחושה זו משפיעה על תפיסתו בנוגע ליכולתו להתפתח. מחקריה של ג'ו בואלר מאונ' סטנפורד מראים כי אנשים בעלי דפוס חשיבה מתפתח הטועים ומתקנים, בונים סינפסות חדשות ומגדילים את יכולת החשיבה שלהם.

למה פונים לעזרת הקבוצה בניסיון למצוא את הטעות?

יתכן והתלמיד לא מזהה את מקור הטעות ואם יעזרו במציאתה כיוון שהוא יודע איך לפתור הוא יצליח בכוחות עצמו ותחושת המסוגלות שלו תגדל. בדרך זו הוא גם יכול ללמוד מהחברים איך למצוא טעויות, למה כדאי לשים לב, אילו טעויות הוא נוטה לעשות וכו'.

למה לפנות לעזרת הקבוצה לפתור התרגיל?

תלמיד שלא הבין את הסעיף – זיהוי הטעות לא הספיק ואינו יודע מה לעשות, פותר עם הקבוצה. מי שבקבוצה הבין מסביר לו ואז פותרים יחד. ההנחה היא שחוסר ההבנה מעיד על חוסר ידע. כמובן שתלמיד יכול לומר לקבוצה שאחרי שהסבירו לו אז הוא רוצה לפתור לבד.

איך מתנהלת העזרה בקבוצה?

איך/מה עושים אם מישהו סיים מהר ואחרים עדיין עובדים? איך מסנכרנים שניתן יהיה להיעזר בקבוצה מבלי להפריע לאחרים? מניסיונה של שלומית, זו בכלל לא בעיה כי עובדים מרחוק. מי שצריך עזרה כותב בוואטסאפ וכשמישהו מתפנה אז הוא עוזר לו. אפשר גם לקבוע שעה שבה מתייעצים אחד עם השני. בהתאם לנוחות של התלמידים.

מה המורה מעריכה?

מצרפים למבחן התרשמות אישית – מה היה לי קל/קשה והיכן נעזרתי בחברים (ראו דוגמאות).

ההערכה של המורה מתחלקת ל-2

1. הערכה כלפי התלמיד – על כל המבחן, כולל העזרה שקיבל מהקבוצה – אם הצליח לפתור הכל בעזרת הקבוצה התלמיד מקבל 100. אני לא נותנת ציון, רק הגיש/ לא הגיש והערכה מילולית למאמץ.

2. הערכה כלפי חומר הלימוד – המורה לומדת מהרפלקציה של התלמידים על רמת ההבנה והיכולות שלהם ומכוונת את המשך תהליך ההוראה-למידה בהתאם

עליי לציין שחל שיפור מדהים אצל הרבה תלמידים.

דוגמאות למשובים של תלמידים:

תרשים זרימת התהליך: