התגלית ניתנת למימוש בשיטות דידקטיות שונות ומגוונות. שיטות אלה מוצגות ומוצעות כאן כאלטרנטיבות המשלימות זו את זו יותר מאשר מבטלות זו את זו.

1. תגלית עצמאית לעומת תגלית מודרכת
תגלית, לדעתו של ברונר, מעצם הגדרתה מחייבת אוטונומיה או שאינה תגלית, מפני שרק תגלית "טהורה" יוצרת, ומעצבת את היכולת לגלות ולהגיע אל מעבר לידע המידי. בצורה זו של תגלית קיים המורה על מנת לענות על השאלות ולא לשאול אותן.

אולם רבים העלו ספקות רציניים בדבר יעילותה של התגלית הטהורה. במקום קיצוניות זו הוצעה השיטה הדידקטית של התגלית המודרכת או המכוונת.

בדרך זו של התגלית המודרכת נמצא המורה יותר פעיל מאשר בקודמתה: הוא מציג תכנים, מכוון את הלומדים ועוזר להם להגיע לפתרונות הנכונים. עדיפות לתגלית מודרכת, אשר בה הידע הבסיסי ניתן לתלמיד, המשימה יותר מובנית והבעיה יותר בהירה ומפני שהתלמידים עוסקים בניסיון לגלות יותר מאשר הם "סתם" מסתובבים".

2. תגלית אינדוקטיבית לעומת תגלית דדוקטיבית
מבחינה כללית, למידת התגלית מתוארת כפעילות אינדוקטיבית יותר מאשר פעילות דדוקטיבית. אולם נראה שלא רק בשיטה, המובילה את התלמיד מן המקרים אל העיקרון, טמונות אפשרויות גילוי, אלא גם בדרך ההפוכה, המובילה את הלומד מן העיקרון אל המקרים היציגים שלו, טמונות אפשרויות דומות. ההבדל הוא לא רק בכיוון הפעילות הלוגית, אלא במעמדו של המורה בשתי הסיטואציות.

בסיטואציה האינדוקטיבית רשאי המורה להתערב פחות, שהרי הלומדים מתחילים מן הספציפי והקונקרטי ומובילים עצמם אל היותר כללי ומופשט.

בסיטואציית הגילוי הדדוקטיבי, מצד שני, נתבע המורה להיות יותר פעיל בתהליך הגילוי של תלמידיו, שהרי הוא חייב להציג את העיקרון או חלקים ממנו, או לפחות לעזור להם לעצב את העיקרון, אשר עשויים לגלות ואינטואיטיבית ורק לאחר מכן לגלות מקרים יציגים בעולם המידע האובייקטיבי.

3. תגלית אינדיבידואלית לעומת תגלית קבוצתית
במסגרת האינדיבידואלית פועל הלומד בנפרד וללא אינטראקציה עם עמיתיו, מתוך כוונה שיתפתח בקצב האישי שלו ושיבחר ברלוונטי ובמעניין לגביו הוא. במסגרת הקבוצתית, מצד שני, הפרט במקרה הטוב, פועל בקבוצה תוך כדי אינטראקציה מתמדת ביניהם וכאשר כל אחד מקבל על עצמו משימה חלקית. אולם, בדרך זו מתפרקת האינטגרציה של המתגלה, שהרי הצטברותם יחד של החלקים השונים, או המשימות החלקיות אין בה משום החוויה המושלמת של הגילוי.

פוסטר מציע מוצא כפול, אשר ישמור על יתרונותיה של כל דרך. מעבר ממסגרת אינדיבידואלית למסגרת קבוצתית לסירוגין והרחבה של משימת הלמידה לרמה כזאת, שתכלול יחידות מבניות בתחום הדעת הספציפי, אשר כל אחת מהן יכולה להוות משימה עצמאית, אבל לא קיימת ברשות עצמה אלא משתלבת בצורה אורגנית במבנה דעת מסויים. יתרה מזאת, פוסטר מציע תיאום יעיל בין מבנה הדעת ההירארכי לבין מבנה הקבוצה הלומדת, אשר אף הוא עשוי להיות הירארכי מבחינת יכולתו האישית של כל חבר בקבוצה.

4. הכתה המגלה
גילוי במסגרת הכתה משלים את החסר בגילוי האינדיבידואלי והן במסגרת הקבוצה הקטנה. פעילות כזו היא בעלת ערך חברתי ומחברת בכך שהיא מגבירה את המודעות לאחריות הקולקטיבית-כיתתית.

5. ההצגה החסרה
עיקרה של שיטה זו הוא בשיתוף פעולה הדוק בים המורה לתלמידיו. המורה מציג מידע בצורה כזו שהוא משאיר "תאים ריקים" או מציג פערים וסתירות פנימיות ותפקיד התלמידים הוא למלא את התאים, ליישב את הסתירות על סמך חיפושיו – גילוייו הוא.

במאמר המלא ממשיכים מרעי ודיוויס להציג חלופות שונות ללמידת תגלית מציגים ביקורות שונות לדרך למידה זו ממבט פסיכולוגי ובודקים אותה לאור מחקרים ויישום דרך למידה זו ואחרות. יחד עם זאת הם מציינים שנכון לעת פרסום המאמר (שנת 1982) "המחקר בנושא למידת התגלית אינו מניח את הדעת עדיין".