• המורה כלומד –

על מנת שמורה יוכל להפנים את תפיסת ההוראה לשם הבנה עליו לגלותה בעצמו. כמו כן, על תהליך הכשרת המורים להוות מודל לאופן שבו היינו מצפים שהדברים יתרחשו בכיתה ולכן אנו מתייחסים אל המורה כאל לומד בעצמו.

• חשיבה מחודשת על ארגון ההוראה בבית הספר כתומכת בשינוי הפדגוגי –

שינוי עמוק בהוראה עשוי להוליד (או לנבוע) מחשיבה מחודשת על ארגון ההוראה. למידת עומק ברוח "פחות זה יותר" הנגזרת בהכרח מתפיסת הבנה מחייבת בטווח הארוך הפחתה של חומרי הלימוד; הפחתה של מספר המורים המלמדים כיתה; הארכת זמן השיעור וכדומה.

• למידה בהקשר המקומי –

על אף שאנו אוחזים בליבה המגדירה הוראה טובה בתחום החינוך להבנה, אנו מבקשים לייצר התאמה ודיבור מתמיד בינה לבין ההקשר הספציפי שבו אנו שואפים ליישמה. ה?קשר זה כולל את תרבות בית הספר, את המורים ושיקול דעתם, תהליכים שונים המתרחשים בבית הספר וכיוצא באלה.

• ללא תנאים מקדימים ועם כל האילוצים –

אין אנו מבקשים להחיל אינספור תנאים מקדימים שיסללו את דרכנו להצלחה מובטחת, אלא דווקא לראות כיצד ניתן לעבוד עם הקיים – על שלל המגבלות והאילוצים שבו מתוך הנחה לפיה ההוראה היא פרופסיה שניתן להצמיח, לו? רק תונבט באופן ראוי.