התפיסה הפדגוגית
השאלה המרכזית שהעסיקה את מפתחי החממות הפדגוגיות היתה מה יאפשר למורים לצמוח מבחינה מקצועית? האם ממד הידע והידיעה הוא הממד היחיד בפדגוגיה? איך עוד לומדים? מה עוזר לנו לצמוח?
שאלנו את עצמנו מהם הקווים לדמותו של מורה שיצמיח את תלמידיו בכל הממדים?
מורה שרואה את עצמו ואת תלמידיו; שמצליח לייצר "אקולוגיה" בטוחה, שבמסגרתה הוא מזמן לתלמידיו סיטואציות למידה שהכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהן; זאת מתוך אמון מלא בהם. ועל בסיס אמון שלהם בו;
מורה שמביא איתו לכיתה את יכולות העשייה והיזמות שלו. שמאפשר הזדמנויות רבות לתרגול, ומדייק במשימות האימון;
מורה שמביא את הידע שלו כבסיס ראשוני לחשיבה וגורם לתלמידים לערור או לערעור קוגניטיבי שמניעים אותו לחיפוש ידע נוסף ולבניית תפיסות חדשות;
מורה שמביא לכיתה את אהבת האדם שבו; את האכפתיות והדאגה, מתוך רצון אמיתי בטובתם של תלמידיו;
ולבסוף, מורה שמביא את היצירתיות שבו לכיתה ומעז לפרוץ גבולות; מעודד יציאה מהקופסא, מזמין את תלמידיו לייצר משהו משלהם, חדש, מסעיר ומפתיע.. שאפילו הוא לא חלם עליו.
מה שמאפשר למורים לצמוח מבחינה מקצועית הם: "אקולוגיה" בטוחה, עשייה, ידע, אהבת האדם ויצירתיות
פדגוגיה רב-ממדית
צוות החממות הפדגוגיות ביסס את פיתוח הכשרת המורים על מודל מחומש האינטליגנציות (5IN);* זאת לאור התפיסה החינוכית של חברי הצוות, הכוללת עקרונות פדגוגיים ופרקטיקות של הנחיה, אימון והוראה בכיתה.
במסגרת זו, פותחה ושוכללה שפה המתייחסת לחמישה ממדים פדגוגיים. השפה מאפשרת ליצור מחדש בתוך הפדגוגיה המסורתית וליצוק לתוכה תכנים חדשים. ובעיקר, השפה מאפשרת שיח מקצועי פורה בקרב קהילות של אנשי מקצוע מומחים ומקדמת התפתחות של תרבות פדגוגית בת קיימא.
העבודה עם המורים בחממות מבוססת על ההנחה שהוראה, למידה והערכה רב-ממדיים יאפשרו צמיחה והתפתחות מיטביים למורים ולתלמידים.
פותח בהשראת מודל מחומש האינטליגנציות מבית פנזא—מעבדה תפיסתית
http://www.penzagroup.com/
טבעת מחומש הלמידה - מודל מרכיבי ההוראה
טבעת מחומש הלמידה היא מודל רעיוני המייצג רצף אופטימלי (אפשרי) למבנה של שיעור בודד, לסדרת שיעורים, לקורס מלא וכן הלאה.
נקודת ההתחלה יכולה להיות בכינון אקולוגיה אופטימלית. ההנחה הבסיסית היא שלומדים, באשר הם (תלמידים / מורים / מנחים), זקוקים למרחב בטוח שיאפשר להם להתנסות, לטעות ולהיכשל ללא חשש; כינון האקולוגיה כולל בעיקר עיצוב setting אינטימי ונעים והנחלת ערכים של אי שיפוט וכבוד הדדי.
בשלב הבא ההתמקדות היא ביצירת אינטראקציות וחיבורים בין הלומדים לבין עצמם, בין המלמדים ללומדים ובין המלמדים לבין עצמם. היחסים שירקמו בין האנשים הם קריטיים ללמידה טובה.
בשלב הבא שמים על המוקד את לב התוכן הנלמד (תוכן פדגוגי/דיסצפלינרי/אחר) וממשיגים אותו; אם בשלב הזה מתרחש ערעור קוגניטיבי – הרי שהסיכוי לצמיחה ולהתפתחות הוא גדול.
בשלב הבא, מתאמנים, מתרגלים ומתנסים בתוכן שלמדנו.
ובשלב הבא- מייצרים משהו חדש. אם הלמידה בכל שלב מיוצרת על ידי הנעת כל המנועים (הכחול, הצהוב, הלבן האדום והירוק) יש סיכוי לערעור תפיסתי באשר לתכנים שנלמדים, באשר ללמידה ולהוראה בכלל, וביחס לעצמי כלומד, כמורה וכאדם.
ערעור פנימי אמיתי הוא הכרחי אך לא מספיק, הוא המפתח לשינוי ולהתפתחות. המפתח הזה פותח את הדלת למסע ארוך אל הלא נודע… ומי שיהיה לו האומץ לצאת אליו, צפויה לו חוויה בלתי נשכחת.