איך מעריכים חשיבה יצירתית? איך אפשר לקבוע דרכים להעריך חשיבה שתוצריה בהכרח מקוריים, מחדשים, מהפכניים אפילו? לכאורה, חשיבה יצירתית היא בדיוק ההפך ממילוי טבלה מוכנה מראש של קריטריונים ונוסחאות. ובכל זאת, הצורך בהערכת חשיבה יצירתית קיים בשטח. מורים רוצים להעריך חשיבה יצירתית של תלמידים, מנהלים רוצים להעריך את היצירתיות של עובדיהם וכן הלאה.

מחקרים רבים בדקו את דרכי ההערכה של יצירתיות ופיתחו כלים להערכת יצירתיות. את דרכי ההערכה הללו אפשר לחלק לשלושה סוגים:

1. מצאי תכונות אישיות
2. מצאי מאפיינים ביוגרפיים
3. מבחנים התנהגותיים

גישה נוספת להערכת היצירתיות היא באמצעות רשימת מצאי של מאפיינים ביוגרפיים. רשימות מצאי אלה כוללות מספר רב של פרטים על הילדות, על ההיסטוריה המשפחתית, על תחומי עניין ותחביבים, על התנסויות מיוחדות, על מאפיינים פיזיים ועל נושאים כלליים.

סולם Renzulli-Hartman לדירוג המאפיינים של תלמידים יצירתיים.

בעזרת מבחן זה יכולים המורים להעריך את מידת היצירתיות של תלמידיהם.

מבחנים אלה מעריכים את התנהגותו היצירתית של הנבחן. המבחנים שגילפורד פיתח בשנות ה-60 לחשיבה מסתעפת משמשים כדגם למבחני יצירתיות רבים.

מבחני "שימושים לא רגילים" דורשים מהנבחן למנות כמה שיותר שימושים לעצם מוכר ומקובל כמו: לבנה, סיכה, פחית שימורים ועוד. המבחן הפופולרי ביותר להערכת חשיבה יצירתית הוא מבחן ה- Torrance Tests of Creative Thinking – TTCT . במבחן זה מביעים הנבחנים את תגובותיהם בעל פה, בכתיבה ובציור. המבחנים ניתנים לקבוצת תלמידים על ידי המורה שלהם ועליהם לענות במסגרת מגבלות זמן חזקות לכל אחד מהשלבים. נאמר לתלמידים שתשובה טובה היא מקורית וחכמה.

הקריטריונים להערכת התשובות מתבססת על התיאוריה של גילפורד בחשיבה מסתעפת:

• שטף מחשבתי – יצירת מספר רב של רעיונות.
• גמישות מחשבתית – יצירת מגוון רב של רעיונות.
• שיפור, פיתוח, הידור או מילוי של רעיונות.
• מקוריות – שימוש ברעיונות שאינם מובנים מאליהם או בנאליים, או רגילים סטטיסטית.

מהי המשמעות של ציון גבוה או נמוך במבחנים המעריכים חשיבה יצירתית? האם הציון הגבוה מצביע על אדם מסוים כיצירתי ביותר? חוקרים טענו שמבחני יצירתיות בוחנים היבטים שונים של חשיבה יצירתית ולכן יש לפרט אילו אלמנטים של יצירתיות מוערכים בכל מבחן. אך האם זה פותר את הקושי בהערכת יצירתיות?