הוגים וחוקרים רבים הגדירו חשיבה טובה באמצעות שלוש הנחות יסוד: חשיבה טובה כוללת חשיבה יצירתית, חשיבה טובה היא חשיבה ביקורתית ובנוסף, חשיבה טובה היא חשיבה יעילה. לפי סווארץ ופרקינס, חשיבה טובה מתממשת כשאנחנו מבצעים בחירות זהירות ופותרים בעיות באופן אפקטיבי.

איך מטפחים חשיבה?
על מנת לפתח חשיבה בקרב ילדים או תלמידים, חשוב לתכנן תוכנית לימודים המעודדת חשיבה. תוכנית זו היא מסגרת עבודה חינוכית המיועדת לטיפוח החשיבה. במאמר מבוא זה נציג שלושה מערכים לטיפוח חשיבה, המתמקדים בלימוד של מיומנויות תוך עיסוק מפורש בהן. המערכים נבדלים ביניהם במידת הבידוד או החיבור שלהם לתכני הלימוד.

כלי החשיבה של דה בונו
דה בונו פיתח את תוכנית קורט חשיבה (CoRT– Cognitive Research Trust). תוכנית לימודים בת 60 שיעורים, השואפת לטפח בקרב תלמידים הרגלי חשיבה ומיומנויות חשיבה שיתרמו לחייהם. את תוכנית קורט חשיבה כיוון דה בונו לתלמידים, אך ללא ספק תרומתה נפלאה גם למבוגרים. מטרת התוכנית, לפי דה בונו, היא לפתח יכולת לראות דברים באופן ברור ורחב יותר, כמו גם לפתח יכולת לראות דברים באופן בלתי שגרתי.

במסגרת תוכנית קורט חשיבה, מציע דה בונו ללמוד כלי חשיבה המנחים אותנו בתהליכי חשיבה על נושא מסוים. דה בונו טוען שהנטייה שלנו היא ליצור דפוסי חשיבה קבועים ולהתקבע בהם באופן הפוגע באפשרות להתפתח מבחינה יצירתית. לדעתו, ללא שימוש בכלי חשיבה מובנים אין כל סיכוי להתנתק מדפוסי החשיבה המקובעים.

כלי החשיבה של דה בונו הם הנחיות לחשיבה שמטרתה עשייה. מטרת כלי החשיבה אינה רק לפתח רעיונות, אלא להביא לעשייה ממשית טובה ויעילה. לפי דה בונו, ככל שאדם (תלמיד או מבוגר) יתנסה ויתאמן יותר בשימוש בכלי החשיבה, כך הוא ייעשה לחושב טוב יותר.

הערכת התוכנית הראתה כי תלמידים הרחיבו את נקודות המבט שלהם על בעיות המוצגות בפניהם.

תוכנית CoRT מורכבת משישה חלקים, המשלימים יחד את כל האלמנטים החשובים לתהליך חשיבה. כל חלק מורכב מעשרה שיעורים. התוכנית מיושמת באמצעות כרטיסי עבודה ובהם יעדים מוגדרים היטב.

סווארץ ופרקס חקרו כיצד ניתן למזג את הוראת החשיבה עם הוראת התכנים המקובלים של תוכנית הלימודים. הם הציעו גישה שונה לשיטות ההוראה של באייר ודה בונו, המפרידים מיומנויות חשיבה מתוכן לימודי.

במקום הוראה ישירה, המתאפיינת בהוראת מיומנויות החשיבה או כלי החשיבה, בשיטת המיזוג, הוראת מיומנויות החשיבה מקבלת את התכנים שלה מהוראת מקצועות הלימוד.

לפי סווארץ ופרקס, מיומנויות החשיבה שיש למזג בתכני ההוראה הן:

1. מיומנויות של יצירת רעיונות: מיומנויות של חשיבה יצירתית המפתחות את החשיבה והדמיון.
2. מיומנויות של הבהרת רעיונות: מיומנויות של חשיבה אנליטית המגבירות את ההבנה.
3. מיומנויות של הערכת רעיונות: מיומנויות של חשיבה ביקורתית המוליכות לשיפוט טוב.
4. מיזוג של כל המיומנויות הנ"ל. חשיבה טובה אינה מפרידה בין יצירתיות, אנליטיות וביקורתיות.

ארבעת השלבים באסטרטגיה של הוראת שיעור מיזוג לפי סווארץ ופרקס כוללים:

1. יצירת עניין: מיקוד תשומת הלב במיומנות או בתהליך חשיבה כלשהו ובנושא הנלמד. חוויה והסבר על חשיבות המיומנות להבנת התוכן הנלמד והעלאה למודעות של התכנים והמיומנויות מניסיון העבר. מטרות השלב הזה הן לעורר את עניין התלמידים לקראת לימוד המיומנות ולהזכיר או להעלות למודעות איך הם עושים זאת באופן טבעי.
2. חשיבה פעילה: עיסוק פעיל במיומנות החשיבה בנוגע לתוכן הנלמד. שימוש בשאלות מנחות חשיבה המכונות מפות חשיבה ובמארגנים גרפיים. מטרות השלב הזה הן לאפשר לתלמידים להתנסות במיומנות הנלמדת ולהעמיק את לימוד התוכן הנדרש.
3. חשיבה על חשיבה: העברת מיקוד החשיבה מהתוכן לתהליך החשיבה. מטרת השלב הזה היא לעורר מודעות לחשיבה עצמה.
4. יישום והעברת החשיבה: המורה מסייע לתלמידים ומכוונם ליישם את המיומנות שנלמדה – בהקשרים חדשים וכן להרחיב וליישם את התוכן שנלמד. מטרת השלב הזה היא לבסס את המיומנות או התהליך שנלמדו כמו גם את התוכן.

דה בונו, באייר וסווארץ ופרקס – ביססו מערכי למידה שונים להקניה מסודרת ועקבית של מיומנויות חשיבה. כולם שייכים לאותה "גישה" הדוגלת בהקניית מיומנויות בדרך זו או אחרת. משום כך, הם שייכים לזרם המכונה "גישת המיומנויות", שלפיו ניתן לפתח חשיבה טובה באמצעות מערך מובנה של הקניית מיומנויות חשיבה.

המשותף לשיטות הוראת המיומנויות הוא:

• סידור מיומנויות חשיבה או כלי חשיבה באופן היררכי או מדורג.
• הדגמה של ביצוע המיומנות המבוקשת על ידי המורה.
• תרגול המיומנות על ידי התלמידים.
  בהדרגה, אמורים התלמידים לעבור משימוש תלותי ונקודתי במיומנות חשיבה – לשימוש עצמאי ומיומן.

גישת המיומנויות נתקלה בביקורת רבה בדבר המלאכותיות שבה (במיוחד גישתו של דה בונו), בדבר ההתעלמות משונות בין לומדים, בדבר ה"בזבזנות" שבה מבחינת שעות לימוד וגם בגלל הטענה שבדרך זו המיומנויות לא באות לידי יישום באופן טבעי ועצמאי.