אימון קוגניטיבי הוא דיאלוג מובנה, המתרחש בין מאמן למאומן, תוך שימוש באסטרטגיות ייחודיות לקידום ההבחנות, ההחלטות והתפקודים האינטלקטואליים של המאומן. מטרת האימון הקוגניטיבי היא לסייע למאומן להתקדם לקראת מימוש מרבי של משאבי התודעה שלו, כאדם הולונומי. הוגי התפיסה הם ארתור קוסטה ורוברט גרמסטון, שפרסו את משנתם בספר "אימון קוגניטיבי", שראה אור בשנת 1985.

האימון הקוגניטיבי יכול לשמש כלי רב עצמה בידי איש החינוך בהתנהלותו מול התלמידים כמו גם מול חבריו לצוות החינוכי והמרחב הבית-ספרי בכללו. אנו במכון ברנקו וייס פיתחנו ושכללנו את הגישה ליישומה בעבודה אישית וקבוצתית עם בני נוער ועם צוותי הוראה.

חמשת משאבי התודעה הם מקורות אנרגיה בלתי נדלים המזרזים התנהגויות הולונומיות. משאבי התודעה הם:

מסוגלות: תחושה של יכולת ומיקוד שליטה פנימי. אנשים בעלי תחושת מסוגלות הם פעילים, אופטימיים ואוהבי אתגרים. תחושת המסוגלות של אדם היא גורם מכריע בעת פתרון בעיות מורכבות.

גמישות: יכולת לראות מצבים ממגוון נקודות מבט, לשנות דעה ולהמציא פתרונות מקוריים. אנשים גמישים הם יצירתיים ומסוגלים להתקיים במצב של עמימות ולתאם בין מגוון פעילויות המתרחשות בו בזמן.

מקצועיות: חתירה ליסודיות ולדיוק בעבודה ובתקשורת. הרצון לשפר ולדייק הוא מקור אנרגיה שמתוכו אנשים מעמיקים את הידע ואת המיומנויות שלהם. אנשים הולונומיים מייצרים מטרות ומכוונים את התקדמותם לקראת אותן מטרות.

מודעות: ניהול החשיבה, מכוונות עצמית וייצוג בהיר של המציאות הפנימית והחיצונית. אדם מודע ער להתרחשויות חיצוניות ופנימיות כאחד. אנשים הנהנים ממצב של מודעות מצליחים לנתב את התקדמותם לקראת המטרות שלהם.

תלות הדדית: חשיבה ופעולה מתוך שותפות עם אחרים. אנשים הולונומיים גם תורמים לטובת הכלל וגם נתרמים ממשאביהם של אחרים.

לאימון הקוגניטיבי יש שלוש מטרות עיקריות:

למאמן הקוגניטיבי תפקיד חשוב כמתווך משאבי התודעה עבור המאומן, ומטרתו היא להוביל להתנהגויות הולונומיות אצל המתאמן שלו. הוא משיג זאת באמצעות העצמת משאבי התודעה של המתאמן. המאמן בונה שפה ברורה, ומשתמש בה להנחיית ההתפתחות הקוגניטיבית של המתאמן. הוא מתכנן את שלבי ההתקדמות לקראת ההולונומיה, ומאמין ביכולת הצמיחה של האחר – וביכולתו שלו לסייע לצמיחה זו.

את המרכיבים הללו אנו ממפים על פי מדרג של עוצמת המימוש של משאב התודעה על ידי המאומן.

במכון ברנקו וייס אנחנו מקיימים מגוון תכניות אימון קוגניטיבי להעצמה הוליסטית לצוותים ולתלמידים. לצורך האימון הגדרנו ארבעה שלבים להתערבות:

מיפוי ראשוני: המאמן אוסף מידע לגבי המתאמן בדרכים שונות: שיחות אישיות, צפייה במתאמן וקיום ראיונות עם גורמים נוספים המכירים אותו ופועלים בתפקידים שונים בסביבת חייו הטבעית. המידע מעובד ומתורגם לשפה המקצועית של משאבי התודעה ומרכיביו, המדורגים בסולם הערכה. המיפוי הראשוני מאפשר למאמן הקוגניטיבי להתמקד במרכיבים מסוימים שעשויים להיות מנוף לשיפור כולל, או הנתפסים כמשמעותיים ביותר עבור המתאמן.

בניית תוכנית אישית: בחירת מוקדי התערבות והצבת יעדים לטווח קצר ובינוני לגבי כל מתאמן.

התערבות: בניית דיאלוג עם המתאמן באמצעות כלים שונים: שיחות אישיות, שיחות מובנות, שיחות לא מובנות (שיחות מסדרון), פעילויות משותפות (משחקי ספורט ובילויים שונים). תהליך זה בכללו, וכל מפגש בנפרד מתאפיינים בארבעה שלבים:

א. הכלה

זהו השלב הראשוני של תהליך האימון הקוגניטיבי. בשלב זה לומדים המאמן והמתאמן להכיר זה את זה. המאמן מביע אמפתיה כלפי המתאמן, הוא נעדר שיפוטיות, ומאפשר קיום של מרחב רגשי וקוגניטיבי למתאמן. בשלב זה נוצר בהדרגה אמון בסיסי, המאפשר מעבר הדרגתי לשלב הבא.

ב. הובלה

בשלב זה מתחיל המאמן הקוגניטיבי לעודד את חשיבתו של המתאמן. הוא מפנה את תשומת ליבו למימדים שונים בהתנהגותו ובחשיבתו, ומסייע לו לנתחם. המתאמן מובל בעזרת המאמן למצב שבו הוא יכול להגדיר את התחומים בחייו שאותם היה רוצה לשנות.

ג. הפעלה

בשלב זה עוזר המאמן למתאמן לקדם את יישום רצונותיו. נבנית תוכנית פעולה, בהיקפים שונים ובהתאם לסגנונו של המתאמן. התוכנית מסייעת להתגבשות רעיונות השינוי בקרב המתאמן ולמימושן.

ד. מיפוי בקרה

מיפוי זה מתבצע באותו אופן בו התבצע המיפוי הראשוני, אלא שמטרתו לבחון באילו תחומים חל שיפור, ובאילו לא, ובהתאמה – להגדיר יעדים להמשך תהליך האימון הקוגניטיבי. מיפוי זה משמש להערכת מידת האפקטיביות של התהליך, הן ישירות ככלי עבודה אל מול הנער, והן ככלי להסקת מסקנות מערכתיות כוללות.

מהי הקשבה באימון קוגניטיבי

מאמן קוגניטיבי יודע שהקשבה היא כלי בעל חשיבות בעבודת המאמן. המאמן מקשיב לכל מה שנאמר לו, ומוודא שהבין את התוכן שנאמר. המאמן מביע אמפתיה לדברי המתאמן ומשקף לו את דבריו. המאמן שוהה אחרי ששואל שאלה, על מנת לתת למתאמן זמן לחשוב. אחרי שהמתאמן דיבר, שוהה שוב המאמן כדי לאפשר שינויים או תוספות בתוכן. גם בטרם מציג המאמן שאלה או תגובה, ואז מנסח את דבריו בקפידה.