כלי חשיבה ולמידה

איך אחרת ולמה

שגרה לתקשר תוך גישור על הבדלים/שונות

מה המטרות?

  • ללמוד כיצד להתאים את הדרכים שבהן אנו מביעים את עצמנו כראוי בנסיבות תרבותיות, חברתיות או לשוניות מורכבות.
  • לפתח נטייה לקיום תקשורת נאותה עם קהלים מגוונים, תוך קידום ההבנה של התלמידים, כי:

א. יש להם אפשרויות בחירה תקשורתיות

ב. לכוונה, להקשר ולקהל יש חשיבות בכל מה שנוגע לקיום תקשורת נאותה, במיוחד כאשר מדובר בפערים תרבותיים, דתיים, כלכליים או לשוניים.

  • לבחון את התוכן, הקהל, המטרה והנסיבות הנוגעים לתקשורת (מה, למי, מדוע והיכן), ללטש את השימוש בסמלים (ורבאליים, חזותיים, לא ורבאליים) לצורך איתור צורות ביטוי שמתאימות להקשר וכן להעמיק ולחשוב אודות תקשורת ותקשורת לקויה.

איך עושים זאת?

1
מה שברצוני לומר הוא... - התלמיד משמיע הצהרה ומסביר את כוונתו.
2
איך עוד אוכל לומר זאת? ומדוע? - התלמיד בוחן את הכוונה, הקהל והנסיבות לקראת ניסוח מחדש (שפה, טון, שפת גוף)
3
איך עוד אוכל לומר זאת? ומדוע? - התלמיד בוחן את הכוונה, הקהל והנסיבות לקראת ניסוח מחדש (שפה, טון, שפת גוף)

מתי ולמה להשתמש?

השגרה מתאימה לנסיבות תקשורתיות רבות.

  • כאלה העשויות לכלול תרחישים בין-תרבותיים אשר קיימים בתוכנית הלימודים, כגון סיפור, אירוע היסטורי, קונפליקט או ממצא מדעי.
  • כאלה העשויות לכלול רגעים שבהם התלמידים מציגים מחדש רעיונות או תופעות, למשל בעת הפקת גרפים במסגרת לימודי סטטיסטיקה, עיצוב כרזה, מתן פרשנות ליצירת אמנות.
  • הנסיבות התקשורתיות אף עשויות לכלול דיונים שגרתיים בכיתה או אינטראקציות לא פורמליות בבית הספר או מחוצה לו.

קדימה מיישמים: טיפים ליישום מוצלח

  • הכנת התלמידים לשימוש בשגרה זו עשויה לכלול את הפניית תשומת לבם לחשיבותן של אינטראקציות תרבותיות ראויות, יעילות ומכבדות ולערך הטמון בחשיבה אודות האופן שבו אנו מקיימים תקשורת עם הזולת, במיוחד עם אנשים שחייהם שונים משלנו.
  • התלמידים יזדקקו להבנה ראשונית של הכוונה, הקהל והנסיבות, כמפתח לחשיבה אודות תקשורת מורכבת. בנוסף, הם יצטרכו להיות מודעים למגוון אמצעי התקשורת שעומדים לרשותם (לדוגמה, שפת גוף, שפה ורבאלית ושפה חזותית).
  • הביטוי "איך עוד אני/אתה יכול לומר זאת ומדוע?" ניתן לשימוש ברמות שונות של מבניות. במקרים מסוימים, התלמידים עשויים להשתמש בחזרות המרובות שמאפשרת השגרה לצורך חקר בחירות תקשורתיות אפשריות עבור תרחיש נתון, ובחירה באפשרות הרצויה. לחילופין, השאלה הפשוטה "איך עוד אני/אתה יכול לומר זאת ומדוע?" יכולה אף היא לעמוד בפני עצמה ולהפוך להתרחשות נפוצה בכיתה, כזו שנמצאת בשימוש על ידי מורים ותלמידים, לצורך ליטוש האיכות של התקשורת. בדרך כלל, שימוש בלתי רשמי בשגרה אינו מצריך חזרות מרובות.
  • בעת הכוונת התלמידים לאורך השגרה, ניתן לשקול חלוקה של התלמידים לזוגות לצורך משוב. חברי התלמידים יכולים לסייע להם בגיבוש הבנה טובה של הקהל.
  • חשוב לעודד את התלמידים לשקול את כוונת הדובר, הקהל וההקשר בבואם לנסח מחדש את הטיעונים הרלוונטיים. אם לא תעשו כן, קיים חשש שהשגרה תגרום לתלמידים לחזור על צורות פחות יעילות של תקשורת, או לחזק תפיסות שגויות תוך כדי התקשורת.
  • בלי קשר לנושאים או להקשרים שבהם נעשה שימוש בשגרה, חשוב לאפשר לתלמידים לספק הסבר ברור בנוגע לבחירות התקשורת שלהם, שכן ההסברים שלהם יחשפו מהי הבנתם הנוכחית בנוגע לדרישות התקשורתיות. כמו במקרה של כל שגרות החשיבה העוסקות בחשיבה גלובלית, מומלץ להתייחס לתשובות התלמידים כאל נקודת ההתחלה – ולאו דווקא הסיום – של שיח שיאפשר למורים ולעמיתים להציע נקודות מבט ולהעשיר את היכולות התקשורתיות.
  • בעת בחירת נסיבות תקשורתיות לצורך ניתוח, ניתן לתת עדיפות לגירויים שונים שפותחים פתח לחשיבה אודות המורכבויות של דיאלוגים שמתקיימים נוכח הבדלים, כמו גם לרפרטואר העשיר של בחירות תקשורתיות אפשריות. דוגמאות לגירויים יכולות להיות קטעי סרטים, דברים שנכתבו על ידי התלמידים עצמם, שיח כיתתי, יצירות אמנות.

אפשר ליישם גם ב:

  • הכנה לקראת ראיון בתקשורת
  • כתיבת סיפור בנושא גלובלי
  • כתיבת תסריט
  • הכנה להצגת תוצר/רעיון לאוכלוסיות שונות
צרו קשר

    הירשמו לניוזלטר שלנו

      אני חבר.ת צוות ברנקו וייס

      © כל הזכויות שמורות למכון ברנקו וייס 2023