דוגמה לניתוח פעולת הוראה בעזרת צילום וידאו

באחד ממפגשי הלמידה של מורים המבוסס על צפייה בשיעורים מצולמים התבצעה צפייה בשיעור מצולם לאור אחד מן העקרונות של המערכת האוריינית המכונה "עקרון הפומביות".

המפגש נפתח בלמידה קצרה וממוקדת של העיקרון והגיונותיו. עקרון הפומביות קובע כי על המורה לייצר פעולות במרחב הציבורי הכיתתי שבו התלמידים מתכתבים עם הידע באופן פומבי. העיקרון מתבסס על תפישה לפיה ידע נוצר בתהליכים של החצנה ושל שיתוף. ידע איננו באמת קיים אי-שם בתודעה כל עוד הוא איננו מנוסח ומוחצן. רק כשאני אומר אותו, מקבל תגובות עליו, חוזר ומגיב בעצמי וכו' הופך הידע לשלי וממשיך להתקיים ככזה לאורך זמן. ללא משא ומתן זה סופו לגווע ולהיעלם.

לאחר שלב ההיכרות עם העיקרון עברה הקבוצה לצפות בקטע שיעור והמשתתפים התבקשו לזהות בשיעור המצולם פעולות הוראה אשר השיקול הפדגוגי המנחה אותן הוא עיקרון הפומביות.

 

מאחורי דלת הכתה 8

שיעור מצולם מבוסס על עקרון הפומביות, לפיו ידע נוצר בתהליכים של החצנה ושל שיתוף

הדוגמאות הראשונות שעלו יצרו מעט היסוס ומבוכה כיוון שהתייחסו לפעולות הוראה טריוויאליות לכאורה אשר ניתן למצוא כמעט בכל שיעור: שאלות מורה ותשובות תלמידים ושימוש של המורה בלוח.

אולם לאחר דיון קצר התברר כי גם כאשר מדובר בפעולות הוראה טריוויאליות, יש ערך רב לזיהוי ההיגיון הפדגוגי המנחה שלהן. קודם כל אנו יודעים כי רציונל ברור מייצר איכות אחרת של פעולה. אולם אף יותר מכך: קל לראות כיצד כל פעולת הוראה ולו גם הפשוטה ביותר היא למעשה בחירה אפשרית אחת מול אלטרנטיבות. לדוגמה בשיעור המדובר, חלופה אחרת נפוצה לא פחות במקום שאלות ותשובות במליאה היא דף עבודה לתלמידים. אלא שכל אחת מן החלופות משרתת שיקול פדגוגי שונה. בעוד ששאלות ותשובות משרתות את עקרון הפומביות, הרי שדף עבודה מתייחס לשיקול פדגוגי אחר לגמרי, הקרוי בשפת המערכת האוריינית "עקרון ביצוע הבנה", אשר קובע כי על המורה לבנות מערך של פעולות אשר יאפשר לתלמידים לבנות את הידע שלהם ולייצג אותו עבור עצמם.

מסתבר אם כן כי היכולת לקרוא בשם לשיקולים השונים היא שלב חשוב ביכולת לבצע הכרעות מושכלות בשיעור. המורה שבחר בהקשר המסוים בשאלות ותשובות נתן עדיפות, גם אם לא מודעת, לשיקול של פומביות על פני השיקול של ביצוע הבנה. מורה שהוא אוריין פדגוגי ידע לזהות שיקולים מסוג זה בשמותיהם, לבצע בחירות מודעות יותר לאור שיקולים אלו, ולהעריך בצורה מכוונת יותר את תוצאות בחירותיו.

גם בדוגמה השנייה של שימוש בלוח כאקט של פומביות, התעמקות נוספת בסרט העלתה כי השימוש בלוח בשיעור המסוים איננו לחלוטין זהה לשימושים נפוצים אחרים בלוח. בשיעור זה הקפיד המורה לרשום כל תשובה שנאמרה על ידי כל תלמיד וגם לציין את שם התלמיד לצד התשובה. התקיים דיון בשאלה האם ובאיזה אופן מחזקות שתי עובדות אלו את אפקט הפומביות, וגם נטען כי על-ידי ציון שם התלמיד ביקש המורה בין השאר להעצים את מעורבות התלמיד – שיקול פדגוגי נוסף המיוצג במערכת האוריינית על-ידי עיקרון אחר המכונה "עקרון הפיתוי".

 

מאחורי דלת הכתה 7

בכל פעולות הוראה, גם הטריוויאליות בהן, יש ערך רב לזיהוי ההיגיון הפדגוגי המנחה אותן

לסיכום, זוהי דוגמה למודל הפיתוח המקצועי בחלק של ההתנסות התמאטית. התנסות זו היא הניסיון לנתח את הרציונל של פעולות הוראה במונחים של הגיון פדגוגי מנחה ובזיקה לשפת העקרונות של המערכת האוריינית. התנסות זו נשענת באופן חזק על סרט הווידאו המאפשר לחבר את הדיון התיאורטי אל המציאות הקונקרטית של השיעור ולבחון מציאות זו בחינה מעמיקה בסביבה של למידה. התנסות חוזרת מסוג זה לאורך זמן מפתחת את הראייה הפדגוגית של המורה, מחדדת את כושר השיפוט שלו ויוצרת עבורו שדה פעולה חדש במציאות.