פרויקט תיאו"ד

פרויקט תיאו"ד - תיעוד יהדות אתיופיה ודרכה לארץ ישראל

מהו הפרויקט?

פרויקט תיאו"ד החל לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשע"ט, כחלק מפעילות תכנית ספייס של הפרויקט הלאומי לקהילת יוצאי אתיופיה ואחרים בישראל – ENP , ובהפעלת מכון ברנקו וייס.

 

מהן מטרות הפרויקט?

  1. להביא לתודעת החברה הישראלית את סיפורה המיוחד והמרגש של עליית יהודי אתיופיה.
  2. לשמר את סיפור העלייה לדור הצעיר של הקהילה ולהעביר להם את מסריו וערכיו.
  3. לשמר ולתעד בכתיבה, בצילום ובהקלטה את המורשת שעד כה הועברה בעל-פה ובאופן חלקי.

 

מה חשיבות הפרויקט?

  1. לשפוך אור מיוחד על הגבורה של העולים ועל כמיהתם הגדולה לאורך דורות של יהודי אתיופיה ל"ירוסלם".
  2. יצירת תחושת גאווה של הדור הצעיר על שייכותו לקהילה האתיופית בפרט ולחברה הישראלית בכלל.
  3. קירוב לבבות וקבלת השונה בחברה הישראלית.
  4. להוות נדבך במאמץ השתלבותם המיטבית של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
מה שבעל פה יישכח, מה שכתוב יישאר לתמיד በቃል የተያዘ ይረሳል በጽሁፍ ያለ ይዎረሳል
No Image

מה היה מהלך העבודה?

במסגרת הפרויקט השתתפו התלמידים בסדרת סדנאות למידה חווייתיות שכללו שלושה חלקים עיקריים:

  1. חשיפה להיסטוריה ולתרבות של יהדות אתיופיה – מהחיים באתיופיה ועד לקליטה בישראל, דרך סיפורי העלייה השונים, ובכלל זה הכרת מנהיגי העדה.
  2. פיתוח מיומנויות כתיבה באמצעות כתיבה רפלקטיבית מתמדת 
  3. למידה תאורטית והתנסותית של הכנת ריאיון תוך שימת דגש על מיומנויות הקשבה, שאילת שאלות טובות, חקר מקדים, עבודת צוות ומשוב עמיתים.
  4. חשיפת סיפורי הגבורה של יהדות אתיופיה בפני דור הצעיר והחברה הישראלית כולה.

התכנית כללה מפגשים עם מרצים ומודלים מעוררי השראה בנושא עליית יהדות אתיופיה, וכן סיור מורשת בבית התפוצות, במוזיאון הר הרצל ובאנדרטת נספי סודן.

מי המראיינים ומי המרואיינים?

בפרויקט השתתפו בשנת הלימודים תשע"ט 242 תלמידים מתשעה יישובים: באר שבע,  אשדוד, אשקלון, ראשון לציון,  פתח תקוה, נתניה,  חדרה, פרדס חנה ועפולה. במסגרתו ראיינו התלמידים את בני משפחותיהם. 

הראיונות הללו דרשו מבני המשפחות מוכנות רגשית לעיסוק בזיכרונות כואבים, לחשיפתם לילדיהם ודרכם לציבור הרחב. בד בבד נדרשו מהתלמידים אומץ לשאול, סקרנות, הקשבה, רגישות, הבעת כבוד ובשלות רגשית לעסוק בתכנים הכואבים בהיסטוריה המשפחתית הפרטית והקהילתית.

במהלך הראיונות עולים שנצרו את סודם הכואב שנים ארוכות פתחו את לבם בפני ילדיהם וסיפרו להם לראשונה על מסעם לארץ ישראל. אלמלא יוזמה מבורכת זו ספק רב אם הילדים היו זוכים אי פעם לשמוע את הסיפורים הללו. ההכנה לראיונות והראיונות עצמם קירבו והידקו את הקשר בין הנערים והנערות לבין הוריהם ובני משפחותיהם ופתחו ערוץ תקשורת פתוח בין הדורות.

בפרויקט השתתפו בין היתר תלמידים שאינם בני הקהילה, שזכו לשמוע ממקור ראשון את סיפור עלייתה של יהדות אתיופיה ולהתוודע לתרבות הקהילה ולמאפייניה. תלמידים אלו גילו התעניינות ופתיחות רבה לנושא ולקחו חלק פעיל בפרויקט – דבר שככל הנראה תרם לתחושת השייכות של חבריהם, בני הקהילה הצעירים.

בראיונות השונים בולט מסר משותף של המתראיינים לדורות הבאים: אומץ, מסירות, אמונה ועמידה בפני אתגרים ומכשולים. 

No Image

מה התוצרים?

הראיונות שבוצעו במסגרת הפרויקט נכתבו וחוברו לכדי ספר. בכל ישוב ספר נפרד וכן ספר אחד המאגד את הראיונות והסיפורים מכל הישובים. ראיונות רבים בוצעו ורק חלקם נכנסו לספרים, על בסיס הסכמתם של המרואיינים לפרסם את סיפורם. 

הספר הושק באירוע ארצי במרכז מורשת בגין בירושלים ובמעמד מרגש של התלמידים, הוריהם, מכובדי הקהילה ותומכי הפרויקט.

זוהי הזדמנות להודות מעומק הלב לכל המרואיינים ששיתפו פעולה וחשפו את חוויותיהם בפני התלמידים. תודה מיוחדת למי שהסכים לפרסם את סיפורו בסדרת הספרים של הפרויקט.

כל הראיונות המופיעים בספר זה מובאים בלשונם של התלמידים שכתבו אותם, מתוך רצון לכבד את עבודתם ולשמור על האותנטיות. 

תודה רבה לתלמידים היקרים על התמסרו לפרויקט, שהשקיעו בחקר, בלמידה, בחשיבה ובכתיבה. ובעיקר – על הכבוד והרגישות הרבה שגילו כלפי הפרויקט וכלפי בני משפחותיהם.                                                                                             

בשנת תשע"ט בוצע המחזור הראשון של הפרוייקט בהדרכתם המקצועית של צוות המנחים החינוכיים מתכנית ספייס ובהובלתם המסורה של טובה וורקנך ורחמים אלעזר. בימים אלו הצוות עמל על פתיחת מחזור שני.

No Image

מה ולמי תרם הפרויקט?

במטרה להעריך את השפעת הפרויקט ביחס למטרותיו העריכו נשות ההערכה של מכון ברנקו וייס את הפרויקט ולהלן ממצאיהן:

מטרתו המרכזית של הפרויקט הושגה מעצם יצירת התוצר- ספר התיאו"ד. מעבר לכך וכפי שיפורט בהמשך לפרויקט זה היתה ועודנה השפעה גדולה על משתתפיו ועל הקהילה בכל הקשור ביצירת תחושת שייכות וגאווה, בהעמקת הקשר הבין דורי שבעקבותיו הורחב הידע ההיסטורי המשפחתי של התלמידים אודות סיפורי העלייה הפרטיים ארצה והגברת המסוגלות והרצון לשתף ולהפיץ את מורשתם.

עבור הורי התלמידים ובני המשפחה הרחבה היה זה כבוד גדול להשתתף בפרויקט בין אם בראיון ובין אם במעורבות אחרת. התלמידים וההורים דיווחו על ציפייה גדולה להוצאת הספר כשסיפוריהם האישיים שזורים בו ועל גאווה גדולה על שניתנה להם ההזדמנות לשתף ולספר ובעצם לשמר ולהנציח את הזיכרונות והחוויות מהעלייה.

יש לציין שהפרויקט יצר התעניינות וציפייה בקרב אנשי החינוך בבתי הספר בישובים השונים בהם התכנית פעלה. בחלק מבתי הספר ניתנה הכרה (קרדיטציה) לימודית לתלמידים שהשתתפו בפרויקט- לחלקם הפעילות הוכרה כחלק ממחויבות אישית, לחלק כתיבת הספר הוכרה כציון לבגרות בהיסטוריה (במסגרת "הערכה חלופית") וברוב בתי הספר ניתן מקום לתלמידים לשתף במסגרת הפעילות החינוכית הפורמלית בחוויה הלימודית והרגשית שהם חווים במסגרת הפרויקט ולהעביר את סיפורי המורשת והעלייה הלאה לחברים בבית הספר.

במילות הסיכום של התלמידים ניתן לראות בבירור ובאופן בולט את חשיבותו הרבה של הפרויקט בעבור משתתפיו ואת השפעותיו האפשריות המיוחסות לו אילו יוטמע באופן רחב בחברה הישראלית על כל גווניה.

לחברי הצוות החינוכי שהוביל את הפרויקט הייתה זכות גדולה לקחת חלק במיזם חינוכי חברתי יקר ערך זה, שהיווה מעין תזכורת הלכה למעשה, אודות כוחו האדיר של החינוך החברתי והשליחות הטמונה בעיסוק בו.