כלי חשיבה ולמידה

מטריצה להערכת רעיונות ופתרונות

אסטרטגיה ומארגן גרפי להערכה שקולה ומפורשת של רעיונות

מה המטרות?

  • הערכה של אפשרויות רבות בו זמנית
  • הערכה מפורשת של כל האפשרויות על פי קריטריונים ברורים וידועים
  • הערכה שקולה של כל האפשרויות

איך עושים זאת?

1
הסתעפו והעלו 5 קריטריונים משמעותיים וחשובים לעניין הנדון ורשמו כל אחד בראש עמודה במטריצה (המארגן הגרפי).
2
מתוך כלל האפשרויות (רעיונות) שהעליתם בחרו לכל היותר 8 אפשרויות הנראות לכם מעניינות/בעלות פוטנציאל/מיוחדות/... ורשמו אותן בכל אחת מהשורות במטריצה.
3
בחנו כל אפשרות (רעיון/פתרון) על פי הקריטריון הראשון. תנו ערך למידת העמידה של כל אפשרות ואפשרות בקריטריון הראשון. (על דרך ההערכה ראו בהמשך בקדימה מיישמים ... טיפים ליישום מוצלח). לאחר השלמת הערכת כל האפשרויות ע"פ קריטריון אחד עוברים לבחון את כל האפשרויות ע"פ הקריטריון הבא. השלימו הערכת כל האפשרויות ע"פ כל הקריטריונים.
4
סכמו את כל הנקודות לכל אפשרות ורשמו בעמודת סה"כ.
5
בהתאם לדרך הציון שבחרתם קבעו מראש מה הערך שממנו ומעלה תוכלו להשתמש באפשרות, מהו טווח הערכים שאת האפשרויות שדורגו בו תבחנו שוב לפני בחירה לשימוש ומהו הערך שאפשרויות שקיבלו אותו ופחות יש לשנות. סמנו כל אפשרות בעמודה המתאימה.
6
המשיכו הטיפול באפשרות בהתאם להערכה שקיבל (שימוש/בחינה/שינוי).

מתי ולמה משמש?

  • לאחר הסתעפות בה הועלו אפשרויות רבות
  • להערכה יעילה ושקולה של אפשרויות
  • כשרוצים לא לאבד אפשרויות בגלל סריקה שטחית של אפשרויות
  • כאשר רוצים לזהות נקודות חולשה של אפשרויות ולתקנן
  • כשרוצים להתמקד וללטש את האפשרות בעלת הפוטנציאל הטוב ביותר

יכול לשמש כאשר:

  • כתוצאה משלב מאד פורה ומרגש של מציאת-רעיון יש הרבה אפשרויות מסקרנות ומבטיחות, שאיננו יודעים מה לעשות עם כולן. במקרה כזה נוצר אתגר לבחון את הרעיונות בזהירות ולקחת בחשבון פרטים שיעזרו לראות איפה טמון הפוטנציאל הגדול ביותר.
  • במטריצה ניתן לשלב לכל היותר חמישה קריטריונים הנחוצים לנו וכן מספר רעיונות לפי הצורך. כמות רבה יותר של קריטריונים או רעיונות עלולה להיות מעיקה וההערכה לא תהיה יסודית. כמות כזו עוזרת לנו להתמקד בדברים החשובים ביותר (הקריטריונים) או באפשרויות המעניינות/מבטיחות/מיוחדות ביותר.
  • בעת בחינת הרעיון ע"פ הקריטריונים מומלץ לבחון את כל הרעיונות ע"פ קריטריון אחד, ואז לעבור לקריטריון אחר ולבחון על פיו את כל הרעיון וכן הלאה (לעבוד במאונך). זה מאפשר לנו להיות שקולים בבחינת כל הרעיונות באותה חומרה בכל אחד מהקריטריונים.
  • ניתן לדרג בעזרת + / –  או   טוב/סביר/חלש  או  1=חלש / 2=סביר / 3=טוב וכד'.
  • ניתן לתת לכל קריטריון משקל שונה בהתאם לחשיבות שלו מבחינתנו. כאשר סוכמים את הערך של כל קריטריון ברעיון מסוים יש תחילה לכפול את הערך הרשום במשקל של הקריטריון. כאשר פועלים בדרך זו כמובן שהמפתח להחלטה (המספר הקובע) יהיה בהתאם לערכים המקסימליים היכולים להתקבל.
  • בשלב המסתעף ניתן להעלות קריטריונים.
  • לכל נושא ועניין יכולים להיות קריטריונים אחדים ושונים ובוודאי שהרבה קריטריונים צריכים להילקח בחשבון. אבל, באופן כללי, נמצא שקל יותר להתייחס לחמש קבוצות קריטריונים – מחיר, קבלה, משאבים, זמן, מקום קל לזכור את ראשי התיבות מקמז"מ. (לגבי המשמעות של כל קריטריון ראו במארגן הגרפי המצורף).
  • לאחר סיכום הנקודות לכל רעיון ניתן לקבל תמונה מדויקת יותר אילו רעיונות יכולים לשמש אתכם מייד, אילו רעיונות זקוקים לשינוי או לחכות זמן מה לשינוי בסביבה או אילו רעיונות יכולים להיות משולבים עם אחרים כדי להיות בעלי ערך או השפעה טובים יותר.

אפשר ליישם גם ב:

  • פתרון בעיות
    המצאה
    שיש צורך בגיוון אפשרויות ובהסתעפות לכוונים אחרים
    כשמחפשים כוון אחר מהמקובל

צרו קשר

    הירשמו לניוזלטר שלנו

      אני חבר.ת צוות ברנקו וייס

      © כל הזכויות שמורות למכון ברנקו וייס 2023