מדידה, הערכה ומשוב בלמידה מרחוק

"מתחילת השנה עד סיום מחצית ראשונה פגשתי את תלמידיי, פנים אל פנים, אולי 10 שיעורים. כל השאר מרחוק – מלבנים שחורים או תמונות אווירה או מאבקים על פתיחת מצלמה; שיח כיתתי מקוטע, "בטור", חלוקה לחדרים (בניסיון לקיים שיח מקביל). הדיון (אם מתקיים) חלקי, מקוטע ושבור (אם כי חשוב לציין שהזדמנות זו מנוצלת נפלא לשוחח על דא והא ואימון במיומנויות חברה); חלק מהשעות מתבטלות כדי להתמודד עם מנת יתר של מסכים, וגם שיעורי בית לא נותנים כדי לא להוסיף עוד עבודת מסכים. מבחנים? על מה אתם מדברים? איך אפשר לעשות זאת כשבקווי התקשורת הכיתתים הכול גועש וסוער, שם שיתוף הפעולה ממש  להתפאר. אז איך מצפים שבסופה של מחצית נעריך ידע, הבנה, שליטה במיומנויות כמו בשנה רגילה? על מה ואיך נותנים ציון? האם זה בכלל אפשרי והוגן? מה חשוב להעריך ולציין?"(רחלי, מורה בתיכון בירושלים)

"א', מורה לאזרחות בתיכון במרכז הארץ, אמורה להעניק השבוע לתלמידיה את תעודות אמצע השנה — אך אין לה מה לכתוב בהן. במשך חלק ניכר מהשנה לימדה דרך הזום, כך שאת פניהם וקולם של רוב תלמידיה היא כלל לא מכירה. "רק מעטים מהם פותחים מצלמות, רובם התייאשו מלהגיש עבודות, ואף מבחן לא התקיים פנים אל פנים. מה אני אמורה לכתוב לתלמידים שלא אזהה ברחוב, שלא שמעתי מדברים אפילו פעם אחת"? שואלת א' בתסכול. לדבריה, "אין משמעות לציון מספרי, ולא בטוח שיש ערך אפילו לדו"ח מילולי, כי לא הצלחנו ליצור קשר עם התלמידים. אולי היה צריך לוותר על העמדת הפנים, ולומר שהשנה התעודות לא משקפות שום דבר".(מתוך כתבתו של אור קשתי, הארץ, 17.1.2021)

שנה שלמה כבר עברה מאז שמצאנו את עצמנו, בלי אזהרה מוקדמת ובלי הכנות מרובות - מורים, תלמידים, הורים - לנוכח הוראה-למידה שונה ואחרת מזו שהיינו רגילים לה במשך שנים רבות.

 

"איך מצפים שנדע להעריך ידע, הבנה, שליטה במיומנויות כמו בשנה רגילה?"

שאלות רבות עולות בסוגיית ההערכה והמשוב בימי קורונה:

איך ניתן למדוד ולהעריך למידה מרחוק? עד כמה התלמידים שותפים בלמידה מהבית? האם התלמידים בכלל לומדים? מה הם לומדים? איך הם מרגישים? ולאור זאת, איך נותנים משוב שיקדם את למידתם?

האם צריך להבדיל בין הערכה בכיתות שלפני שלבי מעבר (מיסודי לחט"ב, חט"ב לחט"ע, בגרות) לבין תלמידים שימשיכו באותה המסגרת? איך מתאימים את ההערכה לשלב שבו נמצאים התלמידים?

מה באשר לאמון ויושרה בהערכה מרחוק? עד כמה תלמידים מעתיקים? איך מעריכים שהידע הוא של התלמיד ולא של אחרים בכיתה? אולי נעריך את הידע של כל הקבוצה ולא ידע אישי?

ומה על המורים – באיזו מידה הם מקבלים משוב על ההוראה שלהם? איך מרגישים המורים לנוכח המלבנים השחורים על צג המחשב והריחוק מתלמידיהם?

בדף זה אנו מציעים כיווני חשיבה בנושא. מאמרו של חובב בכר מאיר את הדברים הטובים וההזדמנויות שעולות בחינוך בקורונה; שרון דודיק מתיכון ברנקו וייס אית"ן והדס ברודי, מנהלת תכנית פורצי דרך בתל אביב מספרות איך המצב החדש הוביל בתי ספר לחשיבה כוללת על דגשים וכוונים חדשים ולמידה משותפת של צוות המורים לשם בנייה והתאמת דרכי העבודה והחשיבה המתאימים במהלך בית-ספרי כולל; ויש עוד דוגמאות של מורים או תוכניות, כמו תוכנית רצפים במתמטיקה, שהתאימה פרוטוקול היוועצות למידה בצוות ופיתחה דרך היבחנות בה מותרת עבודה משותפת. וכמו תמיד, נביא גם דוגמאות וכלים מעשיים היכולים לשמש בעת הערכה ומשוב בלמידה משולבת.

הערכה ומשוב - על מה ולמה?

מדידה, הערכה ומשוב הם שְלשָה בלתי ניתנת לניתוק. המדידה היא איסוף המידע, ההערכה היא פעולה פרשנית על המדידה שנעשתה והמשוב הוא הפעולה של העברת הפרשנות אל האחר-המבצע. (ברק ברבי).

להערכה הבית-ספרית יש נמענים שונים – התלמיד והוריו, המורים, בית הספר. עבור כל אחד מהנמענים להערכה תפקידים שונים ומעצבים. (משרד החינוך - מתוך חוזר מנכ"ל 1.9.2015)

"משוב הוא מידע המתייחס למה שעשינו בחתירה למטרה כלשהי" (גרנט וויגינס)

משוב הוא מנוע חשוב ומרכזי ללמידה ולבניית אישיות וזהות. משוב משמעותי מספר למקבל המשוב משהו על עצמו, הוא מאפשר למקבל המשוב לצמוח ולהשתפר. להיעדרו עשויה להיות השפעה דרמטית על הלומד. היעדרו יוצר קושי ממשי בהתפתחות הידע ובגיבוש הידע, והוא גם מסמל התעלמות או אדישות – ובמובן זה הוא מהווה השפלה וביטול של האדם.

בימים כתיקונם ברור לנו מה ואיך אנו מודדים, מעריכים ונותנים משוב. במהלך למידה פנים אל פנים המשוב הוא מילולי וגם לא מילולי (שפת הגוף והאקלים מהווים סוג של משוב שיכול ללמד הרבה על הקורה בכיתה). משוב ניתן על ידי המורה לתלמידים אבל גם תלמידים נותנים משוב לתלמידים אחרים ואף למורה. אפשר לתת משוב על למידה, על התנהגות, על מיומנויות, על קשרים ובעצם על כל דבר שהוא בעל משמעות וחשיבות בעבור התלמידים, המורה והכיתה.

ומה קורה בלמידה מרחוק?

נשמ"ה ונשימה: הזדמנות ליצירת נראות, שייכות ומשמעות גם בהערכה ובמשוב

חובב בכר,מנחה בכיר במכון ברנקו וייס, רואה במשבר ובשינויים שנכפו על מערכת החינוך הזדמנות "לשינוי ויצירת חברה טובה יותר, עם הזדמנויות צמיחה לכל אחד ואחת, חברה חופשית ושוויונית יותר הרואה ערך בכל חבריה ומקיימת רמה בסיסית של ערבות הדדית". כל מורה וכל איש ואשת חינוך יכולים לזמן עבור תלמידיהם תחושות חיוביות של נראות, שייכות ומשמעות. מה משמעות הדבר ואיך אפשר לעשות זאת (כולל התייחסות גם להערכה), קראו במאמר נשמ"ה ונשימה: נראות, שייכות ומשמעות בימי קורונה.

חינוך להבנה כבסיס ואמצעי להערכה

הצורך להעריך למידה מרחוק חידד את השאלות מה חשוב, נכון וצריך להעריך וכיצד נעריך את הידע וההבנה של כל תלמיד.

כאשר החינוך להבנה הוא ציר פדגוגי מרכזי בתהליכי הוראה-למידה, דרך העבודה וההערכה מבוססת על ביצועיםביצועי הבנה. המורים מזמנים לתלמידיהם מגוון רחב של ביצועים. הצגת קריטריונים ברורים לאיכות הביצוע (מחוונים) מאפשרת עבודה עצמאית ואיכותית, והמשוב מתייחס לרמת הביצוע לפי הקריטריונים במחוון. 

המצב החדש הנכיח בעוצמה את הצורך לשנות והוביל לעבודת חשיבה ובנייה שהובילו גם לשינוי בהערכה ומשוב ו"מעז יצא מתוק".

מציאת הדרכים המתאימות להערכה ומשוב מרחוק הוא תהליך שיש לעבור יחד בבית הספר. כל בית ספר צריך לעבור תהליך בירור ובנייה לפי החזון והמטרות, הדגשים, היכולות והאילוצים שלו. הנה כמה דוגמאות מבתי ספר שעשו זאת, כל אחד בדרכו.

משוב והערכה כמרחב למידה

שרון דודיק, רכזת פדגוגיה וחדשנות בתיכון ברנקו וייס אית"ן, מלווה את רכזי המקצוע בבית הספר. מאחר שהבינה את הצורך בהתאמת דרכי ההערכה למצב החדש מנקודת מבטם של המורים, היא הגדירה יחד עם מנהלת בית הספר את האתגרים והמשאבים שיש לבית הספר, ולאורם אספה חומרים ממקורות שונים, גם אצל רכזי המקצוע בבית הספר, והובילה מהלך בית-ספרי כולל. 

על בסיס הידע שנאסף היא בנתה סדנה והעבירה אותה לרכזים. הם בתורם העבירו את הידע למורים, תוך שימת דגשים הייחודיים לתוכנית הלימודים ולתחום הדעת שהם מלמדים.

המצגת שלה (כאן הבאנו אותה מקוצרת) "עשתה סדר" ואיפשרה למורים לבחור דרכי הערכה ומשוב שמתאימים לכיתותיהם, בהתבסס על מקורות מידע מגוונים. במצגת תוכלו למצוא:

- שאלות שמנחות את החשיבה שלנו על הערכה ומשוב בלמידה מרחוק

- ביצועי הבנה בתיאוריה ובמעשה מיידי בשיעור

- אוסף פתרונות לאתגרים בהיבחנות מרחוק

- אוסף פתרונות לאתגרים בהערכה חלופית

- תשתית למחוון כללי + אוסף כלים דיגיטליים להיבחנות +  רצף פעולות מומלץ בבחינה מרחוק

העבודה בכיתה מעלה כל הזמן שאלות נוספות ומחדדת צרכים. הניסיון המצטבר ישמש את שרון ועמיתיה בשיפור, התאמה וליטוש המהלך ודרכי הערכה והמישוב.

המישוב הכי חשוב – על כתיבה והמשוב עליה כבחירה חינוכית

משבר הקורונה העלה צורך אדיר של בתי הספר בהתמקדות בתהליכים של אוריינות ובסוגיות רגשיות וחברתיות. הצורך בתחושת נראות בעולם שבו תלמידים חווים תחושת ניכור וניתוק חברתי העצימה את חשיבות כתיבת המשובים יותר מבימים רגילים.

תכנית כתיבה מחוללת הבנה של ברנקו וייס, איפשרה לצוותים חינוכיים לקיים מהלכי כתיבה מקוונים בכלים דיגטליים שונים ומגוונים, תוך תשומת לב לתכנים שמעניקים לתלמידים תחושת נראות ומשמעות. תלמידים כתבו על רגשותיהם בתקופה זו, על התמודדותם עם הקשיים שהיא העלתה ועוד.

לכל טקסט שכתב תלמיד התבקשו המורים לכתוב משוב מקדם וחיובי שמעצים את הלומד ונותן לו מוטיבציה ללמוד ולכתוב עוד. המשוב הכתוב צריך לשמש זרקור חזק שיאיר, יעצים ויחגוג את מה שיש. רק אחר כך אפשר לעסוק גם במה שחסר או דורש שכלול. מורים התחילו לכתוב משובים מעט יותר ארוכים מבימים רגילים כדי לעודד את התלמידים ולזמן דיאלוג משמעותי ואינטימי איתם.

את התהליך העמוק הזה ליוותה תכנית כתיבה באופן מקוון בפגישות צוותיות בזום או במפגשים פרטניים ובשיחות טלפון לפי הצורך. השלב הראשון במהלך כולל זה היה שלב ההתנעה, ועליו הבאנו כאן מאמר המרחיב על מטרותיו ודרכים לביצועו.

הערכה ומשוב כחלק מהתאמת סדירויות בית הספר

אילוצי הקורונה זרזו והנכיחו תהליכי שינוי שהחלו בבתי ספר עוד לפניה, אך בעקבותיה נעשו רלוונטיים ונדרשים עוד יותר. כך, למשל, בבתי ספר המשתתפים בתוכנית פורצי דרך בתל-אביב יפו, כפי שמשתפת ד"ר הדס ברודי, מנהלת התוכנית בעיר ומלווה כמה מבתי הספר.

מתחילת השנה המורים בקושי פגשו את התלמידים. היו מורים שלא הכירו את תלמידיהם (במיוחד בכיתות ז'), היה להם קשה אפילו לחבר פנים לשם. ולא רק את שמותיהם לא ידעו, אלא גם איך הם לומדים, ממה הם נהנים בשיעורים ומה קשה להם, ועד כמה יש להם מיומנויות טכנולוגיות ללמידה ועוד.

הצוותים החינוכיים הבינו שנדרש להם שינוי מהותי. הם התמקדו במיומנויות של עבודה בקבוצות והקשבה, כי הבינו שדרכי הלמידה וההערכה מרחוק יכולות לתת מענה למיומנויות אלה. דווקא הלמידה מרחוק - הלמידה בחדרים, חלוקת תפקידים בעבודה בקבוצות, דוגמה אישית (מודלינג) של המורה בשיעורים עצמם ועוד - העניקה הזדמנות נפלאה לפיתוח מיומנויות אלה.

היוועצות תלמידים כמשוב מקדם למידה

תכנית רצפים היא תכנית משותפת למחוז מרכז במשה"ח וקרן טראמפ לפיתוח חשיבה מתמטית בחט"ב. ברצפים אמצו והתאימו את פרוטוקול היוועצות עמיתים לשיח ומשוב בין תלמידים. כאשר תלמידים נותנים משוב לחבריהם לכיתה, הם מרוויחים פעמיים: ראשית כי הם לומדים איך לתת משוב מצמיח, ושנית כשהם מקשיבים לחבריהם ולומדים מהם.

מבדקי קורונה - מבדק במתמטיקה בלמידה מרחוק

"לא הידע, אלא תהליך הלמידה, לא התוצר, אלא תהליך רכישתו - הם אלו המספקים את ההנאה הגדולה ביותר". (גאוס)

אמרה זו עמדה בבסיס יחסי ההוראה-למידה בין שלומית דוידוביץ', מדריכת מתמטיקה מחוזית במחוז מרכז - על-יסודית שש-שנתית, ומורה למתמטיקה בתיכון תמר אריאל בנתניה לבין תלמידיה.

גישתה הולידה יחסי אמון ודרכי הוראה, למידה והבחנות בהתאם. במבדקים שעורכת דוידוביץ' אין טעם וצורך להעתיק מחברים – כל אחד פותר את שאלות המבדק ואז יכול לשאול והתייעץ עם חברים – הכול פתוח ועל צג המחשב.

איך לא להיות אבודים – כלים ושגרות כדרך משוב למורים

המרחק הפיזי מהתלמידים והתווך של הטכנולוגיה מפחיתים במידה רבה את האפשרות לקבל משוב בלתי אמצעי ולא מילולי מהתלמידים. הנתק והריחוק עלולים להשאיר את המורה בתחושה של בידוד ושל אובדן דרך. מה אפשר לעשות?

כמורים חשוב לנו לקבל משוב על היבטים שונים של השיעור. למשל, מה למדו והבינו התלמידים? איך היה הקצב? איך הם מרגישים עם החומר החדש? עד כמה היה להם מעניין? 

כדי לקבל תשובות לשאלות כאלה אפשר לעשות שימוש בכלים ושגרות חשיבה באמצעות כלים דיגיטליים. כאן תמצאו כמה כלים כאלה.

אין חכם כבעל ניסיון – מניסיונם ודעתם של אחרים בארץ

כלים מעשיים

  • במטרה לאפשר ללומד לשפר את הבנותיו במהלך הלמידה, ולמורה לנווט את ההוראה בהתאם לכך תוכלו למצוא כמה פרקטיקות להוראה איכותית (משרד החינוך). משוב מקדם למידה פורמלי (משוב בכתב)
  • במטרה לסייע למורים לתכנן הערכה פנימית מתמשכת, כחלק מתכנון לימודים היברידיים, כדי לתמוך בתהליכי הבניית ידע ופיתוח מיומנויות, מוצעות פרקטיקות להוראה איכותית (משרד החינוך) הערכה פנימית במסגרת למידה היברידית
  • במטרה לקבל מידע על הידע שרכשו התלמידים, כדי לכוון את המשך תהליך הלמידה בהתאם, מוצעות כמה פרקטיקות להוראה איכותית (משרד החינוך) הערכות ביניים של החומר הנלמד בכיתה

עצות מהשטח

  • האם הם מבינים את החומר או רק מהנהנים אלינו מהריבוע שלהם במסך? ד"ר עינת נוטע קורן מציגה את המורכבות ומעלה כיוונים פרקטיים להערכת תלמידים גם בתקופה זו. (הגיע זמן חינוך) הערכה בימי קורונה: 4 עקרונות לבחינת מצב התלמידים.
  • משוב הניתן לתלמיד יכול לקדם אותו, אך יכול גם לפגוע בלמידה. כיצד תוכלו לתת משוב אפקטיבי לתלמידיכם?) יוני אנזל. מתוך: הגיע זמן חינוך) שבעת העקרונות למשוב מקדם.

הרחבה חינוכית

  • כאשר עושים שימוש במשוב בשיח הכיתה כדי לספק לתלמידים הזדמנות לבחון את חשיבתם, להתמודד עם רעיונות ודעות, להעמיק את ההבנה ולפתח את החשיבה המשוב מקדם למידה. הרחבה על הרציונל, על עקרונות מרכזיים, על אופן ההפעלה ועוד (מו"פ משרד החינוך) משוב מקדם למידה.

למידה משוק העבודה

  • זה נכון שבשיחת וידאו אנחנו רואים את העובד והוא רואה אותנו, אבל… כולנו בטח מסכימים שזה לא אותו דבר; אז מה כן?   בהחלט מומלץ לנצל את הזמן להתכונן לקראת שיחת המשוב, לחשוב על כל אחד מהעובדים שלנו, כיצד ניתן להצמיח ולהעצים אותו ומהי המטרה שלנו בשיחה איתו ברשומה של 'לוטם' תוכלי לקבל כמה טיפים איך לקיים שיחת משוב. שיחת משוב משמעותית בעידן הקורונה.
  • ברשומה נוספת של יומן הרשת HR times תוכלו למצוא עוד טיפים שיעזרו לכם להימנע מטעויות ולבצע שיחות משוב יעילות יותר אשר יעודדו מוטיבציה ויעמיקו את המחוברות לארגון.  הערכת ביצועים ושיחות משוב בימי קורונה – עשה ואל תעשה.
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: תלמידים נושאים: תלות הדדית תגיות: משוב
האנשים שלנו
רחלי יפה - ניהול ידע
ד"ר הדס ברודי שרודר - מנהלת תכנית פורצי דרך תל אביב-יפו
ניבה ברדה - ראש תחום פדגוגיה מבוססת כתיבה
עוד על הנושא
עיקרון המשוב
סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מנהלים נושאים: פיתוח מקצועי
תפיסות מובילות
הערכה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: כתיבה
מאמרים וסרטונים
הערכה חלופית - איך עושים את זה נכון? - מאמר מבוא
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: למידה מבוססת פרוייקטים
מאמרים וסרטונים