הערכה

הערכה – מה מי מתי ואיך?

השאלה המהותית ביותר לדעתי בנושא ההערכה היא "לשם מה לקיים אותה?" או במילים אחרות – איזו מטרה היא משרתת? כלומר - האם היא מועילה לתלמיד ובמה? האם היא משרתת את המורה? האם היא עוזרת לשפר את דרכי ההוראה או את יעילות הלמידה? האם היא מהווה מכשיר שליטה? האם היא משמשת למיפוי המערכת/בית-הספר/הכיתה? האם היא נועדה להיות אבן דרך בתהליך ההתפתחות של הלומד? האם היא נועדה לגבש את הכיתה/קבוצת הלמידה? האם מטרתה ליצור תחושת מסוגלות אצל הלומד? האם היא משמשת להגברת המוטיבציה ללמידה? ועוד שאלות רבות ושימושים רבים שיש בנמצא.

אותי מעניינת במיוחד השאלה איך מעודדים מיקוד שליטה פנימי בעזרת הערכה?

העניין שלי בשאלה נובע מהרצון ליצור חברה המושתתת על מיקוד שליטה פנימי ומהתפיסה שמיקוד שליטה פנימי הוא מנוע בריא למגוון פעילויות קוגניטיביות וחברתיות שהלמידה בקבוצה היא צורה מפותחת שלהן.

על מנת לעודד מיקוד שליטה פנימי בעזרת הערכה יש לצאת לרגע מהחשיבה הרגילה ולעשות מעין "זום אאוט" להערכה המקובלת בבתי הספר.

אם נסתכל על הסדירות של הערכה בית-ספרית, נגלה בין השאר את הדבר הבא: המורה שואל את התלמידים שאלות שהוא יודע את התשובות עליהן ובוחן האם גם הם יודעים אותן. המורה מחליט איזה שאלות לשאול, איך לשאול ומתי לשאול. המורה מתייחס לרוב לתוכן שלימד ולעתים למיומנויות המאפיינות את תחום הדעת. במקרים רבים משתמש בית הספר במבחנים ככלי לשליטה בתלמידים.

ומה עם התלמיד? מהכתוב מעלה עולה שמצופה מהתלמיד לעשות מה שאומרים לו, מתי שאומרים לו ואיך שאומרים לו – מיקוד שליטה פנימי? לא ממש. אז עכשיו בא משבר הקורונה והתלמיד נמצא בבית וכאשר אומרים לו מה לעשות הוא יכול לכבות מצלמה, להשתיק מיקרופון ושהמורה יעשה את מה שהוא אומר...

בדיוק במקום הזה נמצאת ההזדמנות – אם הדרכים הישנות לא עובדות, יש למצוא דרכים חדשות – 

- לשתף את התלמידים בתכנית הלמידה של החודש הקרוב ולפרסם זאת על לוח בכיתה, במצגת, בדף במרחב הכיתתי הווירטואלי ואפילו לשלוח בוואצאפ

- לבחור יחד איתם יעדי למידה יומיים ושבועיים.

חשוב לתת אמון בתלמידים ולאפשר להם לבחור. תפקיד המורה הוא לשקף את משמעויות הבחירה ולתמוך בתלמידים כאשר הם בוחרים בחירה לא מוצלחת. תלמיד שבוחר אחראי לבחירה שלו ועל המורה לקיים עמו דיאלוג על אחריותו גם כשהוא מראה אחריות וגם כאשר אינו עושה זאת. 

לאפשר להם להחליט מתי הם רוצים להבחן

כאשר תלמיד או קבוצת תלמידים מוכנים, הם ניגשים לבחינה. זה מאפשר למורה ליצור תהליך למידה אישי בכיתה ולתלמידים להיות אחראים על קצב הלמידה שלהם. כאשר המבחן נועד רק לבדיקת עצמית, אין עניין לרמות או להעתיק ולכן ריבוי מועדים לא מחייב את המורה ליצור ריבוי מבחנים.

להעריך את הפעולות והמאמצים תוך כדי תנועה

הערכת המאמץ מייצרת מוטיבציה למאמץ נוסף. כאשר מעריכים בחיוב את הפעולות הבונות צוות והיוצרות למידה פורה בצוות – אלו מתעצמות.

לאפשר לתלמידים לבחון את עצמם ואת חבריהם

כלומר, לתת להם את הבחינה ואת מחוון הבדיקה שלה – אפשר בשלבים. בדיקת הבחינה תלמד אותם המון על דרכי החשיבה והפתרונות האפשריים וגם על הטעויות שהם עושים. 

לעבוד בעזרת מחוונים לעבודת צוות

"עבודת צוות" ו"שיתוף פעולה" הם מושגים עלומים שרוב התלמידים (והמורים) לא יודעים לפרוט אותם לפעולות. תלמיד הנדרש להם אינו יודע מה מצופה ממנו. ניתן לבנות עם התלמידים מחוון המפרש את המושגים הללו ומפרט את הפעולות שיש לעשות כדי ליצור עבודת צוות ו/או שיתוף פעולה. על מנת לבנות מיקוד שליטה פנימי, חשוב להשתמש במחוון אך ורק ככלי להערכה עצמית.

לחקור וללמד איך לחקור

בתהליך חקר החוקר שואל את השאלות – בניית תהליך חקר עם התלמידים תחייב אותם לשאול שאלות שמעניינות אותם ושאינם יודעים את התשובות עליהן. מענה על שאלות אלו יהיה משמעותי ללומדים.

 

תפקיד המורה הוא לשקף את משמעויות הבחירה ולתמוך בתלמידים כאשר הם בוחרים בחירה לא מוצלחת

סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: כתיבה
עוד על הנושא
נש"מה ונשימה: נראות, שייכות ומשמעות בימי קורונה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: משמעות
מאמרים וסרטונים
תוכן הלמידה ככלי לבניית הקבוצה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים
מאמרים וסרטונים
אחריות התלמיד ללמידה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים
מאמרים וסרטונים
בניית צוותי למידה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: כתיבה
מאמרים וסרטונים
רפלקציה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: כתיבה
מאמרים וסרטונים
תקשורת עם התלמיד
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: כתיבה
מאמרים וסרטונים