שונים ביחד – תלמידי ברנקו וייס מגבשים זהות, אחריות והשפעה

'שונים ביחד' קרם עור וגידים כבר בתחילת שנת הלימודים תשע"ו ביוזמת מנהלי בתי הספר ברשת ברנקו וייס השש-שנתיים, כתגובה להתדרדרות המצב הביטחוני. מנהלי הרשת הגו וחתמו על אמנה משותפת ומשם יצאו הבשורה והרעיון להפגיש לא רק מנהלים ממגזרים שונים ברשת אלא גם תלמידים. הפור נפל על תלמידי כיתות י', הנמצאים בצומת תעודת זהות, צומת אחריות והשפעה. 

האתגר היה - כיצד? מי יכול להניע עשייה מן הסוג הזה בבתי הספר? חשבנו על רכזים חברתיים, הלב הפועם של כל עשייה חברתית ברבים מבתי הספר ברשת. מטרה נוספת שהושגה בדרך זו היא רתימת בתי הספר לעשייה, לחשיבה למעורבות ברעיון ולשייכות במעגלים רחבים יותר. הכנס הראשון, שהתקיים בדצמבר 2015 באפעל, היה תחילת ההתנעה והאתגר היה לרתום את הרכזים החברתיים בעיקר בשל קוצר הזמן. אך זו קבוצת אנשים נפלאה שגם בזמן מועט הצליחה להגות רעיונות. 

העשייה נבנתה בהלימה לעקרונות המנחים את העבודה ברשת בתי הספר - הוראה לשם הבנה, ארגון לומד והכלה. במרכזו של כל כנס (חורף ואביב) שכזה עמדה שאלה פורייה במטרה להניע תהליך, לבדוק רעיון, לנוע במנעד של עמדות.

 

שונים ביחד - בבית ספר 5

 

השאלה הפורייה בכנס הראשון ערערה והתריסה מעט: "בין האמת שלי לאמת שלך, איך יוצרים את האמת שלנו?". הכנס הראשון היה מפגש גישוש בין זהויות, עמדות מתוך זהירות רבה וחיפוש אחר המשותף לבני נוער ובני אדם באשר הם. בבתי הספר כתבו התלמידים ניירות עמדה ובסוף הכנס, קבלו כולם חוברות של תוצרי הכתיבה שלהם, מסורת שמוכיחה עצמה.

הכנס השני נבנה באופן הדוק יותר על ידי צוות רכזים חברתיים, מי שהיה פנוי נתן יד וחשב. המורכבות היתה להפגיש את כל האנשים יחד ולא הצלחנו בכך באופן מיטבי, כך נוצרה שרשרת של פעילות כשכל פעם אנשים נוספים/נוגעים במעגל שיוצר ועושה. השאלה שהובילה את הכנס היתה: "לנוער במדינת ישראל יש השפעה על עתיד החברה – האמנם?".

מבחינה פדגוגית הכנס השני לא היה אלא שיאם של שלושה מפגשי למידה ומנסה לקשור בין ההווה לבין העתיד ולתהות על מידת ההשפעה על אותו עתיד.

המהלך הפדגוגי: 

  1. מפגש ראשון בבתי הספר בו התלמידים הציגו וכתבו על זהותם ותרבותם כפי שהיא נתפשת בעיניהם וכפי שהיו רוצים שיכירו אותם. המטרה הייתה לייצר נרטיב, הרחוק מאור החד-ממדיות המצטיירת בתקשורת. השאלה המנחה של אותו מפגש היתה: "מה הסיפור שלך"?
  2. מפגש שני בבתי הספר בו תלמידים קוראים טקסטים של תלמידים מבית ספר עמית (בתי הספר חולקו מראש לצמדים), ע"פ שאלות מנחות כעבודה על טקסטים, שאלות שהכינו מבעוד מועד הרכזים החברתיים. השאלה המנחה של אותו מפגש היתה: "אדם פוגש סיפור – מה נשתנה"? במטרה לבחון מה השינוי שמתרחש בי בעקבות מפגש עם נרטיב שָכן.
  3. מפגש משותף בין צמדי בתי הספר שמטרתו היתה להעמיק את ההיכרות, להפגיש, לדבר על הסטריאוטיפים, החששות, המורכבויות, המפריד ובעיקר - המשותף. מפגשים אלו תוכננו בקפידה וכל צמד בתי ספר הנכיח את המהלך הפדגוגי המונחה, הוסיף עליו ותיבל אותו כראות עיניו בהנהגתם של הרכזים החברתיים של בתי הספר. לפי התמונות, הקולות, המראות והעדויות ששותפו מן המפגשים השונים, נראה וניכר היה כי היו אלו מפגשים משמעותיים ביותר לכל הצדדים. השאלה המנחה של אותו מפגש היתה: "מה צריך בן אדם כדי לחיות יחד"?
  4. מפגש משותף - יום בכנס: האתגר הפדגוגי היה להפגיש שוב את התלמידים, שכבר הכירו בצמדים, להמשיך תהליך מהנקודה בה הסתיים. כמו כן, בקשנו להעניק גושפנקה לתהליך הייחודי שעוברים התלמידים והמורים שלהם, תהליך כמעט חתרני לנוכח הרוחות המנשבות מן התקשורת במסכי הטלוויזיה, בשיח הציבורי וברחבי הרשת בתקופה האחרונה.

 

שונים ביחד - בבית ספר 2

כנס האביב (30/5/16)

הכנס חולק לשלושה חלקים עיקריים: 

  1. התכנסות משותפת בנוכחות נשיא המדינה הכוללת מימד טקסי בחלוקת תעודות זהות וחגיגת השונות ביחד. כמו כן, נאמו שלושה תלמידים מבתי ספר ומגזרים שונים כדי להציג את הישראלי בעיניהם, הערכים בהם הם דוגלים ודמות העתיד אותו הם מדמים בהשפעת בני הנוער בצומת חשובה זו. להקה המורכבת מתלמידי עין נקובה, עין ראפה, ובית שמש, ייצגה את השותפות בממד האמנותי והייתה לחגיגה אמיתית של שונות ביחד.
  2. פעילות מונחית בצמדים בשתי יחידות תוכן בהן נבחנו הערכים עליהם קיימת הסכמה רחבה והתוויית דרכי הפעולה המעשיות, דרכן ניתן לתרגם ערכים אלו למעשים ולענות על השאלה: "לנוער במדינת ישראל יש השפעה על עתיד החברה – האמנם?". בנוסף, חולקו במפגש זה חוברות הכוללות טקסטים של התלמידים שכתבו במפגש הראשון, טקסטים בעברית ובערבית.
  3. מפגש עם פאנל חברי כנסת מקצוות הקשת הפוליטית שהדגימו כיצד אמיתות שבהם בני אדם נאחזים, תמיד פוגשות אמיתות של אחרים. שיח האמיתות הזה בכנסת בסופו של דבר מתורגם לפעולות, שרותמות אנשים מקצוות שונים במטרה להיטיב לכלל. בכך, ענו חברי הכנסת על שתי השאלות שהעסיקו אותנו בכנסים השונים:
  • "בין האמת שלי לאמת שלך, איך יוצרים את האמת שלנו?" 
  • "לנוער במדינת ישראל יש השפעה על עתיד החברה – האמנם?".

חברי הכנסת קראו לתלמידים להחזיק בדעות, לבחון אותן, להיות ביקורתיים ובעיקר – מעורבים ואקטיביסטים כי רק כך ניתן להשפיע על עתיד החברה, החברה שלהם, המדינה שלהם ולעצב את דמותה.

הפלקטים עם הערכים והמעשים, נלקחו לבתי הספר יחד עם האבנים במטרה להתלות בהם ולהוות תזכורת ל'שונים ביחד'.

 

הכנס נערך בתמיכתה הנדיבה של קרן סובל, אנגליה

 

 שונים ביחד - בבית ספר 1

 

הרהורים שלאחר מעשה

כמובילה בהיבט הפדגוגי, ניתן לומר שזו זכות גדולה להוביל מהלך מסוג זה, שאני כה מאמינה בו. קשה היה לדמיין בתחילת הדרך שניתן לייצר מפגשים מן הסוג הזה שחשיבותם הגדולה היא בעצם קיומם. לא רק זאת, אלא להפוך חלומות למציאות ולנתץ סטריאוטיפים בדרך שתהיה של כולנו: שבתי הספר ירגישו שותפים, שזה שלהם וזאת השגנו דרך השותפות עם הרכזים החברתיים, שניתן לומר שהיתה מוצלחת מאוד. גם ההתגייסות של כל המנחים לקידום הנושא בבתי הספר שלהם היתה מפתח להצלחה, ללא הערבות ההדדית במקרה זה, היה קשה לעמוד במורכבויות ובזמנים.

התלמידים שיתפו פעולה בכל המקומות בהם הצוותים החינוכיים המלווים לקחו אחריות על התהליך והיו מאוד מעורבים בו, לא תמיד זה קרה, ולכן, חשוב יהיה להבא לחשוב כיצד להתגבר על משוכה זו.

אני רוצה להאמין שלמרות הפגמים שהתגלעו בחלקים מן היום ובמהלך של שני הכנסים, הצלחנו לייצר משמעות במפגש המורכב בין תלמידים ומורים מקצוות שונים, מסאסא שבצפון ועד חורה ומיתר שבדרום, ולייצר שיח, מפגש ותחושת שותפות והבנה שהמרחב המשותף בארץ הזאת היא של כולנו. לכן, האחריות היא של כולנו כי אם לשכן שלי יהיה טוב, גם לי יוטב. "הנוער", כפי שאמר יובל פלג מבית ספר מקיף איתן שבנען בנאומו בכנס האביב, "הוא נוער איכותי ולכן, הוא יכול להוביל שינויים ולהשפיע על עתיד החברה והמדינה".

מה אני למדתי מכך? שאסור לחשוש, אסור לשבת מן הצד, חייבים לעשות ולהניע כי רק כך חלומות מתגשמים ומציאות חדשה נרקמת. רק כך אנו מיישמים את תפקידינו כמנחים ברשת וכאנשי חינוך.

 

כתבה: קרן רוזין, מנחה פדגוגית ברשת בתי הספר ברנקו וייס

הצלחנו להפוך חלומות למציאות ולנתץ סטריאוטיפים בדרך שתהיה של כולנו

שונים ביחד - ציוני דרך