חלוצי הערכה

בשנת הלימודים תשע"ד הצטרפו כל בתי הספר האתגריים לתכנית חלוצי ההערכה של משרד החינוך. מה זה להיות חלוץ בימינו? האם נענו תלמידי האתגריים לאתגר? ומה אפשר ללמוד מהתהליך כולו?

הכניסה שלנו כרשת לתהליך חלוצי הערכה היא "חלוצית" ומשמעותית באופן מיוחד. בשנת הלימודים תשע"ד בכל בתי הספר ברשת התקיימו תהליכי למידה והערכה חדשים וחדשניים, מגוונים ומשמעותיים והיוו חלופה מלאה לבחינת בגרות. תהליך זה מטבעו לא היה פשוט. הרחבת דרכי הלמידה המוכרות והטובות והוספת תהליכים חינוכיים יצירתיים, קבוצתיים ועוד אינה קלה ודורשת עבודה מאומצת עוד יותר מתלמידים ומורים כאחד. חשוב גם שנדע להשתמש בדרכי למידה אלו גם במסגרת הלמידה המסורתית לקראת בחינות הבגרות.

חלוצי הערכה מהווה דוגמא להזדמנויות חיצוניות שחשוב לנצל. מערכת החינוך בכללותה עוברת למתווה הלמידה החדש רק בשנת הלימודים הבאה ובמתכונת של הערכה חלופית חלקית (70/30). אנו בחרנו להשתתף בניסוי זה של הערכה חלופית מלאה ולשמחתנו קבלנו גיבוי ותמיכה נרחבים ממשרד החינוך.

 

חלוצי הערכה - 1

 עבודת תלמידים במסגרת למידת חלוצי ההערכה

במבט ממשרד החינוך

שלושה עשר בתי הספר ברשת ברנקו וייס-נוער בסיכון משתתפים בתוכנית חלוצי הערכה – תוכנית המאפשרת לבתי ספר תוכניות חלופיות לבגרות.

התפיסה המובילה היא לאפשר למידה מנקודות החוזק של התלמיד, לחזק מיומנויות שונות בנוסף למיומנויות קוגניטיביות על פי תפיסת האינטליגנציות המרובות, לעניין את התלמיד בחומרי למידה הרלוונטיים לעולמו, ולהרבות בלמידה פעילה בשילוב הפקת תוצרים, כגון סרטונים, פוסטרים ומיצגים.

בנוסף למתווים להוראה ולהערכה המשותפים לכל תחום דעת ברשת, יכולים המורים לפתח גישות ודרכי הוראה נוספים ייחודיים המותאמים לאוכלוסיית התלמידים בבית ספרם.

המורים בבתי הספר המלמדים בחלוצי הערכה מקבלים ליווי צמוד של מדריכי המפמ"ר ומדריכים מטעם הרשת, ומשתתפים בקורס לפיתוח מקצועי – הערכה לשם למידה, המתקיים באוניברסיטת תל אביב.

תקופת החלוצים

בית הספר האתגרי קריית שמונה מסביר מהי תכנית חלוצי ההערכה

יחד עם כלל בתי הספר האתגריים, נכנס בית הספר ברנקו וייס קריית שמונה במהלך השנה לתכנית "חלוצי ההערכה" של משרד החינוך. בתכנית זו נבחרו שלושה מקצועות לימוד לבגרות: היסטוריה א', ספרות וגיאוגרפיה. עבור מקצועות אלה נבנתה תכנית הערכה חלופית מלאה, המהווה 100% מהציון הסופי של התלמידים – ללא מבחן בגרות חיצוני. ההערכה החלופית של כל תלמיד הורכבה מכמה מטלות שהוגשו יחד כתלקיט שעליו נבחן כל תלמיד בעל פה למול ועדה בית-ספרית.

בחירת המטלות להערכה פתחה הזדמנויות חדשות לפתח כישורים ויכולות אצל תלמידים שלא באים לידי ביטוי בשיטת הערכה המסורתית כגון שיתוף פעולה בקבוצה, רכישת מיומנויות מחשב, אמנות ויצירה, עמידה מול קהל ועוד. שיטת הערכה זו איפשרה למידה משמעותית באווירה אחרת ויצרה חוויית הצלחה גם עבור תלמידים המתקשים בשינון חומר לימודי ובהבעתו תחת לחץ ביום המבחן.

אחד ממרכיבי התלקיט הוא דף רפלקציה של התלמיד על תהליך הלמידה ותוצריו. על השינוי המבורך שמהלך חלוצי ההערכה הביא למדנו מדבריה של אחת התלמידות שלנו בדף זה: "במהלך התהליך למדתי ופיתחתי לעצמי מיומנות למידה שעזרו לי באופן אישי ללמוד ולהתקדם בחומר הלימוד. למדתי דרך סדנאות וסיורים, דרך רעיונות, דרך אמנות הציור וגם דרך ניווט על בסיס מפה. מיומנות אלו איפשרו לי בסופו של דבר ללמוד בצורה משמעותית ולהביא לידי ביטוי יכולות שלא הייתי מודעת אליהם".

 

חלוצי הערכה - 3

 

דגם הרחוב הראשי של מושבת הראשונים בבנימינה שבנה תלמיד מקריית שמונה

בית הספר האתגרי מעוף מודיעין מספר על דרכו כחלוץ הערכה

לאחר שלמדנו על סיפור קין והבל בכיתה (י"א), קיימנו בבית הספר במסגרת הערכה חלופית ערב לימוד משותף של הורים וילדים. המטרה הייתה לתת להורים לטעום מחוויית הלימוד שהתרחשה בכיתה, בה התלמידים מעמיקים בשאלות ולומדים מתוך חוויה אישית. וכן להעמיק יחד וליצור חוויה משותפת מקרבת ומשמעותית בין ההורים לילדים. המפגשים בבית הספר בדרך כלל עם ההורים הם בשיחות סביב התפקוד של התלמידים ומצבם והפעם היה ממקום אחר – לשם למידה.

במהלך הערב למדנו את שמונת הפסוקים, בראשית פרק ד', א'-ח', המספרים את סיפורם של קין והבל מלידתם ועד לרצח. את הלימוד הכינו התלמידים, לפי מודל הלמידה בשלבים שלמדו בכיתה. וזאת באמצעות שאלות בשלוש רמות: מה קרה? למה קרה? ולמה מספרים לנו את זה? שאלות שהובילו אותנו להעמקה במסר וללמידה רלוונטית לחיים שלנו.

התלמידים הכינו דף שאלות להורים ובחרו בחלק מהשאלות שהעלינו בשיעור על פי מה שהיה נראה להם מעניין ומתאים לשאול לדון ולהעמיק יחד עם ההורים.

הנה כמה מהשאלות שהתלמידים הביאו למפגש עם הוריהם: מדוע לא קיבל אלוהים את המנחה של קין? אם נבחן את אלוהים בסיפור כדמות הורה (בהעדר נוכחות של הורה בסיפור) האם נהג נכון שלא קיבל את מנחתו של קין? האם דבריו של אלוהים לקין בטרם הרצח יכלו למנוע אותו? האם יש דבר שהורה יכול להגיד לבנו כדי למנוע ממנו למעוד?

מתוך דיאלוג חדש וגלוי לב בין ההורים לילדים עלו כמה תובנות עמוקות, כמו החשיבות של הדיבור על קשיים, החשיבות שההורים פשוט יגידו לילדים שלהם שהם אוהבים אותם, ההבנה שלפעמים הבעיות של הילדים נגרמות בשל התנהגות ההורים ופירוש ההתנהגות של קין כהתנהגות של מישהו שנתקל לראשונה בחייו בקושי, אחרי שהיה רגיל להיות הבן המועדף.

ההורים היו צמאים לחוויה של למידה משותפת עם הילדים. עצם המפגש היה חוויה בפני עצמה. הם אף הביעו רצון לקיים מפגשים נוספים כאלה. האפשרות ללמוד מתוך העברה לנושאים משמעותיים בחייהם – זוהי למידה אמיתית. וכשזה מתקיים בשיתוף עם ילדיהם – למרות וגם בגלל שלתלמידים זה היה מעט מביך – יש לזה ערך מוסף.

 

החלום הופך להזדמנות

איתמר טס, בעבר רכז פדגוגיה באתגריים בהווה מנהל ביה"ס האתגרי בית שמש, מסכם:

מה שנראה בתחילת השנה כחלום רחוק ולא מציאותי, הלך והתגלה בחלוף הזמן ואחרי הרבה חוסר ודאות כהזדמנות יוצאת דופן שכדאי לקחת בשתי ידיים.

ניגשנו למלאכה בהתרגשות גדולה ועם תחושת אחריות כבדה והרבה שאלות, ספקות, התלבטויות וביקורת עצמית: האם נכון להיכנס למהלך של חלוצי הערכה בשלב כה מאוחר בשנה? האם נצליח לשמר סטנדרט לימודי עיוני גבוה כאשר אין יעד חיצוני מחייב? האם התלמידים יעמדו בניסיון ויירתמו ללמידה תהליכית? האם המורים יעמדו בעומס הרב הכרוך בתהליך שכזה?

 

במהלך בזק של שלושה שבועות עמוסים ודחוסים, תוך הירתמות יוצאת מגדר הרגיל של הצוותים בבתי הספר, הצלחנו להיכנס לתהליך חלוצי ההערכה: 14 בתי ספר, כך וכך קבוצות לימוד, כך וכך תלמידים.

כעת, עם תום שנת הלימודים, אנחנו מתבוננים לאחור ושואלים מה הרווחנו מהתהליך התובעני הזה?

אחד הרווחים המובהקים מהכניסה לתהליך הוא הרחבת גבול הדמיון הפדגוגי של הרשת. יעקב הכט הציע את מודל גבול הדמיון הארגוני כמודל המסביר את טווח היכולת (או אי היכולת) של ארגון להרחיב את שדה ואופק פעילותו.

הוא הסביר, שעל מנת שארגון יוכל להרחיב את גבול הדמיון, כלומר לחלום ולהתחדש, עליו למצוא איים של חדשנות שהם מחוץ לגבול הדמיון שלו. איי חדשנות אלו יכולים להיות דמויות מופת, עמיתים למקצוע, ספרים, סרטים או כל דבר אחר שמעורר השראה. עם הכניסהלתהליך חלוצי ההערכה, בתי הספר פעלו כאיים של חדשנות והיוו מקור השראה אדיר. ההתבוננות במעשה החינוכי שבתי הספר הובילו במקצועיות, ביצירתיות ובתעוזה איפשרה לנו להרחיב את גבול הדמיון הפדגוגי שלנו כרשת. לפתע התרחשו במהלך ההוראה והלמידה דברים שלא התקיימו כמעט בלמידה הרגילה לקראת הבגרות, וכמעט שכבר חדלנו לחלום עליהם: גילינו תלמידים שמצליחים ונהנים לעבוד בקבוצות, שמסוגלים להחזיק מתח לימודי לאורך פרק זמן ארוך, שמעוניינים להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם ומונעים מתוך סקרנות; שעובדים בבית ושולחים למורים בדוא"ל טיוטות לשיפור, שרותמים את ההורים שלהם ללמידה, שעומדים בפני ועדה של מורים ומגנים על התוצר שלהם, שיוצרים תוצרים שלא העלנו בדעתנו אחרי שהם חיפשו מקורות מידע באינטרנט באופן עצמאי, שמבטאים את הידע וההבנה שלהם במגוון ערוצים יצירתיים, ולא מפסיקים למתוח את גבול האפשר.

וכמובן, כל זה התרחש הודות ובמקביל לשינויים בדפוסי ההוראה: הוראה מתוכננת בקפידה הכוללת גם תכנון מדוקדק של אירועי הערכה וכלי הערכה; הוראה שמתקיימת מעבר לגבולות הכיתה ומעבר לשעות הלימודים (בסיורים, בעזרת מפגשים עם דמויות מפתח מהחברה הישראלית ומהקהילה העוטפת את בית הספר); הוראה שמאורגנת סביב שאלות פוריות ורעיונות גדולים; הוראה שמזמנת שיתוף פעולה בין מורים מתחומי דעת שונים; הוראה שמקדישה תשומת לב רבה לפיתוח ולחיזוק הרגלי למידה, מיומנויות של חשיבה מסדר גבוה, ומיומנויות שמותאמות למאה ה-21.

אז בחזרה לשאלה שאיתה פתחנו: "מה כדאי ללמוד מתהליך חלוצי ההערכה שהתקיים ברשת השנה?"

ניתן ללמוד מהתהליך דברים רבים ושונים. בנקודת זמן זו, לנו חשוב להכליל מכל אלה שלושה עקרונות:

חשיבות האוטונומיה והבחירה בהוראה ובלמידה. החופש שניתן למורים ולתלמידים לעצב את מעשה ההוראה-למידה בעצמם הפך את התהליך כולו לאותנטי ואיפשר להם למצוא משמעות אישית בנלמד.

התהליך הדגים את מה שכבר ידענו: אפשר וחשוב להציב בפני התלמידים רף גבוה. ככל שהרף גבוה יותר, התהליך הלימודי משמעותי יותר, ורותם אליו עוד ועוד תלמידים. הנכונות להעז ולדרוש מהתלמידים (ומעצמנו) דברים שלא דרשנו בעבר מתגלה פעם אחר פעם כמעשה הראוי והרצוי.

צוותי בתי הספר הם איים של השראה העוזרים להרחיב את גבולות הדמיון הארגוני של הרשת. זה קורה כל העת בתחומים שונים, והשנה זה קרה באופן מובהק גם בתחום הפדגוגיה.

חלוצי הערכה - 2

 

עבודות של תלמידי אתגריים במסגרת למידת חלוצי ההערכה