עיקרון פעולה פדגוגי 3 | הוראה ולמידה לשם הבנה

הגדרה

ההגדרה הביצועית של ההבנה אומרת כי "הבנה היא היכולת לחשוב ולפעול בגמישות באמצעות ידע“ ( פרקינס, ”מהי הבנה?“, בתוך וויסקי, 2004, עמ‘ 34)

להבין דבר-מה פירושו למקם אותו בתוך מערך של מושגים; לשחק אתו, לשנע אותו, לאחוז בו באופן גמיש; ליישם אותו למצבים חדשים. ידע מובן הוא הכלי האפקטיבי ביותר לחשיבה טובה. 

ברגע ההבנה מתחולל משהו פנימי אצל הלומד. אין מדובר בהעברת מידע, בהספק חומר. יהיו שיאמרו שבאותו רגע הלומד מצליח להפוך את הידע לחלק ממנו. יהיו שידברו על חוויה של גילוי ושל הצלחה במשהו שלא הצלחנו קודם לכן. למידה משמעותית לא מתרחשת דווקא בשיעור או בהרצאה, אך כשהיא נחווית אנו יודעים ומרגישים שלמדנו והבנו משהו.

כיוון שתחושת ההבנה היא סובייקטיבית, ולא ברור לתלמיד ולמורה אם ומה הוא הבין, חשוב להעביר את האחריות על הלמידה לתלמיד, להביאו להיות פעיל ולבצע עם מה שלמד ביצועי הבנה שונים. דיוויד פרקינס מונה שבעה ביצועים ברמת מורכבות שונה: הסבר (במלים שלך), הבאת דוגמאות, יישום, הצדקה, השוואה והנגדה, מיקום בהקשר והכללה. יורם הרפז הוסיף עוד ביצועים וחילק אותם לקבוצות שונות. שניהם מסכימים שבנוסף לתפקידם של ביצועי ההבנה כמחוללי הבנה, יש להם תפקיד כמשקפים את ההבנה ומאפשרים את הערכתה. 

 הוראה לשם הבנה - 400

 

בית הספר ברנקו וייס אית"ן 

איתן - 150

 

בית הספר ברנקו וייס 
בית שמש

בית שמש - 150

מישורי פעילות בהוראה לשם הבנה

מורה המלמד לשם הבנה נדרש לפעול בכמה מישורים:

במישור התודעתי – על המורה לוותר על היותו מקור הידע, ולאמץ לעצמו חלופות של הנחיה. 

במישור הידע - על המורה למצוא חיבור של תחומי הידע השונים לעולמו של התלמיד, כדי לחזק את המוטיבציה של התלמיד, ולקדם את הבנתו. 

במישור המעשי של ההוראה - על המורה לייצר את חווית הלמידה וההבנה, החשיבה הביקורתית והיצירתיות ליותר תלמידים ביותר רגעים של היומיום שלהם בבית הספר.

במישור המודלינג – על המורה להיות מודל מעורר השראה על מנת שהתלמיד ייפתח לתהליך הלמידה המוצע לו ולהיות שותף פעיל בתהליך הלמידה. לכן, על המורה עצמו לחוות הוראה ולמידה להבנה ולהבין את המרכיבים והמעשים שמקדמים למידה משמעותית והבנה. 

כאשר תרבות ההוראה-למידה בבית הספר ממוקדת בהבנה, ובמיוחד כשהיא מתקיימת לכל אורך של שש השנים שבהן התלמיד לומד בבית הספר, הדבר מאפשר למידה הדרגתית של מיומנויות ודרכי עבודה, התמודדות טובה יותר עם משימות והערכה המזמנת ביצועים שונים המבטאים הבנה.

כשעיקרון ההוראה והלמידה לשם הבנה מתקיים בבית הספר, אפשר לראות את השפעתו על היבטים נוספים ולא רק פדגוגיים-לימודיים, כמו פיתוח תחושת אחריות אצל הלומד, התחדשות מתמדת של המורה ואקלים מכבד ללומדים ולמלמדים.