פרבולה נלמדת טוב יותר דרך הרגש

ממצאי דו"ח הערכת תכנית החממות הפדגוגיות

תמונות חממה לאתר-9

 

רקע ומגמות עיקריות העולות מדו"ח הערכת

בשנה הראשונה לתכנית, שנה"ל תשע"ד, הפעיל מכון ברנקו וייס תכנית לפיתוח מקצועי פדגוגי ל-45 רכזי מקצועות המתמטיקה והמדעים ולמורים מובילים בשמונה בתי ספר תיכוניים שש-שנתיים, תחת השם "החממה הפדגוגית".

הפעלת התכנית היא חלק מתהליך של פיתוח מקצועי פדגוגי בית- ספרי המיועד לתמוך בצוותי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר באופן שיאפשר את הגדלת מספרם של התלמידים הבוחרים, מתמידים ומצליחים במקצועות אלו.

הכשרתם של המורים המובילים התבצעה אחת לשבוע בהיקף כולל של 60 שעות שנתיות.

כל מפגש הכשרה כלל שני חלקים: בחלק הראשון מורים ותלמידים למדו יחד, התנסו והתפתחו בתחום הפדגוגיה בתחומי הדעת מתמטיקה ומדעים.

בחלק השני התלמידים עזבו את החדר, והמורים נשארו עם המנחים לעיבוד ולרפלקציה.

בנוסף, בבתי הספר שבהם התבצעה הערכה התקיים קשר עם ההנהלה, שהייתה מעורבת בנעשה בחממה.

ההכשרה בחממה עסקה בפיתוח חמישה ממדים בקרב המורים:

  1. ממד הידע בדיסציפלינה ובפדגוגיה שלה
  2. ממד יכולת הביצוע, היישום והעשייה של הפדגוגיה
  3. ממד יצירת האקולוגיה ללמידה ולהוראה
  4. ממד התקשורת הבין- אישית, הרגש ויחסי האנוש
  5. ממד היצירתיות, החדשנות והסקרנות בהוראה.

 

כל מפגש עסק בממדים שונים. ההערכה העריכה את התכנית בשלושה בתי ספר: תיכון ברנקו וייס החקלאי פרדס חנה, קריית החינוך ברנקו וייס ע"ש רבין במזכרת בתיה ובית ספר תיכון חקלאי ופנימייה שש- שנתי ע"ש אבא הילל סילבר.

החממה בפרדס חנה היא החממה הראשונה שהופעלה על ידי התכנית, ושנת הלימודים תשע"ד הייתה שנתה השנייה. שאר החממות החלו לפעול בשנת הלימודים תשע"ד.

 

מן הממצאים עולות הנקודות העיקריות האלה:

  • החממה היא כלי המעודד התפתחות ולמידה בקרב המורים והתלמידים שהשתתפו בה. חלה התפתחות פדגוגית אצל כל המורים שהשתתפו בחממה. לא כל המורים התקדמו במידה שווה, אך אצל כולם חלה התקדמות.
  • ההתפתחות המשמעותית ביותר בקרב המורים הייתה בממד התקשורת הבין-אישית, הרגש ויחסי האנוש. החממה יצרה קהילה של מורים המרגישים שייכים, שותפים וקרובים זה אל זה ונהנים ללמוד איש מרעהו.
  • ההתפתחות השנייה בעצמתה היא בממד האקולוגיה של הלמידה וההוראה. המורים למדו היטב מהם המרכיבים המשמעותיים ביצירת אקולוגיה מקדמת למידה ואף החלו ביישומם. הדגש היה ביצירת מקום בטוח ללמידה, לא שופט, רוצה בטובת הלומד ובהעצמתו, מחבק כישלון ולומד ממנו.
  • בשני ממדים זוהתה בקרב המורים המובילים המשתתפים התקדמות קטנה יותר יחסית, ויש לחזק אותם בהכשרות עתידיות. ממדים אלו הם ממד העשייה והביצוע וממד היצירה והחדשנות.
  • תכני הלמידה בחממה זולגים לכיתות המורים ולא נשארים רק בחממה. המעבר אינו פשוט למורים ודורש מהם עבודה רבה ואומץ, והם זקוקים לתמיכה.
  • בתי הספר מושפעים ממורי החממה וחלקם הפכו להיות דמויות מרכזיות בבית הספר. עם זאת, מנהלי בית הספר היו רוצים לראות השפעה גדולה יותר על כלל מורי בית הספר.

 

לקריאת הדו"ח המלא

במצגת הערכת החממה הפדגוגית – תשע"ד ניתן להתרשם מהממצאים שנאספו בתום השנה השנייה לפרויקט (תשע"ד

התפתחותה של חממה פדגוגית בבית ספר אחד בין השנים תשע"ג לתשע"ה - דו"ח חקר מקרה

מגמות עיקריות העולות מן הדו"ח

pardes-general-1

 

בינואר 2013 הופעל פיילוט חממה פדגוגית בבית ספר החקלאי ברנקו וייס בפרדס חנה. הרעיון היה לקחת צוות של מורי מתמטיקה יחד עם רכז המתמטיקה ולהכשיר אותם בשפה, בפרקטיקה ובעקרונות פדגוגיים רב-ממדיים יחד עם התלמידים שלהם למשך שעתיים שבועיות עד סוף שנת הלימודים. הפיילוט כלל צוות של חמישה מורים למתמטיקה, כיתת תלמידי ח' וצוות מנחי פיתוח של המכון.

במשך חצי שנה התנסו כל המשתתפים ולמדו יחד, ובסוף השנה הוחלט על המשך פיילוט החממה לשנה ב' בהכשרה. בשנה ב' המורים המשיכו ללמוד ולהתפתח וללמוד כיצד מפתחים רעיונות חדשניים בבית הספר. בתום השנה השנייה הוחלט שרכז המתמטיקה יוביל בעצמו בשנה ג' חממה לכלל מורי המתמטיקה בבית הספר. בשנה ג' אכן התקיימה חממה פדגוגית של מורים ותלמידים בהובלתו של רכז המתמטיקה.

בתום השנה, לאחר שהתכנית הוגדרה כהצלחה גדולה, בית הספר ביקש להקים חממות נוספות למקצועות אחרים בבית הספר ובשנה הנוכחית, שנה ד' לתכנית, מתחילות לפעול בבית הספר חממות במדעים, אנגלית ומב"ר, בנוסף לחממה במתמטיקה.

הדוח מציג את ממצאי המחקר בכל שנה בנפרד ועוקב אחרי ההתפתחות הפדגוגית של מורי התכנית בפרט ושל בית הספר בכלל.

מניתוח הנתונים האיכותניים, עלה כי:

  • המורים לקחו על עצמם להתנסות בדרכי הוראה חדשות והעבירו שיעורים בחממה. ההתנסויות היו משמעותיות בכך שהיו חדשניות בנושאים ובסגנונות הוראה שהמורים מעולם לא התנסו בהם.
  • המורים דיווחו כי העקרונות הפדגוגיים משפיעים עליהם גם מול תלמידיהם בכיתות. בעיקר ציינו את העקרונות של אי-שיפוטיות, חיבוק הכישלון ואת היציאה מאזורי הנוחות שלהם ומההרגלים שלהם.
  • התלמידים שהשתתפו בחממה ציינו כי זו הייתה חווית למידה מיוחדת ומעניינת בכך שהם הפעם עזרו למורים שלהם והם ראו אותם במצבים של לחץ ובלבול ואי ודאות שאינם מאפיינים מורים בשגרה. בנוסף, העקרונות הפדגוגים המנחים את הלמידה בחממה גרמו להם ללמוד בצורה חוויתית, לא שיפוטית, יצירתית ומאתגרת.
  • מצוות לא מגובש שעסוק בבירוקרטיה ובסכסוכים אישיים הצוות הפך לצוות מגובש ואכפתי שמשוחח שיח פדגוגי ודיסציפלינארי ולוקח אחריות וממלא תפקידי ניהול שונים בבית הספר. הצוות מתפקד כקהילת מורים בתוך בית הספר שמהווה מודל לחיקוי ובעלת שם דבר בקרב מורי בית הספר.
  • מורים מובילים בחממה שקיבלו הנחיה בתחילת התכנית, הפכו למנחי חממות, ועברו קורס הנחיה במהלך החופש הגדול. כלומר, התכנית הצמיחה כוחות מקומיים בית-ספריים שיכולים להמשיך את התהליך בבית הספר ללא תלות במנחי מכון ברנקו וייס.

 

מניתוח הנתונים המספריים, עלה כי:

  • בכל שנה יותר ויותר תלמידים בוחרים ללמוד מתמטיקה 5 יחידות בכיתה י'. האחוז שלהם בשכבה עולה משנה לשנה.
  • בכל שנה עולה אחוז התלמידים המתמידים בכיתה י"א בלימודים לקראת 5 יחידות.
  • אחוז התלמידים שמסיימים בהצלחה 5 יחידות מתמטיקה בבית הספר גבוה בהרבה מאחוז התלמידים הארצי.
  • אחוז הנשירה מלימודי 5 יחידות מתמטיקה בבית הספר נמוך מאחוז הנשירה הארצי (שעומד על 30%).

 

לקריאת הדו"ח במלואו