קהילות חשיבה

קהילת חשיבה היא מסגרת של הוראה ולמידה המחליפה את הכיתה המסורתית. קהילת חשיבה היא קהילה מאחר שמדובר בקבוצת לומדים המתמודדים ביחד עם בעיה משותפת באמצעות שיח משותף והליכים מוסכמים, והיא קהילת חשיבה מאחר שעיקר העשייה שלה הוא חשיבה על בעיה או על בעיות מסוימות.  

מטרת הלמידה בקהילות חשיבה היא לחנך את הלומד לחשיבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית. המסגרת של קהילת חשיבה מערערת את התפיסה המסורתית שבה קיימת היררכיית ידע ברורה בין המורה לתלמיד. בקהילה המורה נתפס כמנחה ולא כדמות סמכותית פוסקת, והתלמיד אינו פאסיבי אלא יוזם, חוקר, שואל ומעורב בלמידה תוך שהוא מקדם את הרגלי הלמידה והחשיבה שלו.

בקהילת חשיבה, החשיבה נתפסת כפעילות חברתית, שפתית, רגשית ואפילו גופנית. המהלך הבסיסי ביותר בטיפוח החשיבה של הלומדים הוא לערב אותם בחשיבה על הנושאים הנלמדים, ולהניע אותם לחשוב. כדי לטפח חשיבה של תלמידים צריך קודם כל לעודד אותם לחשוב מתוך מעורבות מלאה. לשם כך יש לספק ללומדים תנאי למידה מיטביים.

מטרת הלמידה בקהילות חשיבה היא לחנך את הלומד לחשיבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית

למידה טובה בקהילת חשיבה

בקהילת חשיבה מתאפשרת למידה טובה, שבה התלמיד מעורב בתהליך הלמידה ומבין את תוצריו.

התנאים ללמידה טובה הם:

  • מוטיבציה של הלומדים: המוטיבציה של התלמידים ללמידה עולה על ידי עיסוק בתחום המעניין אותם או על ידי עיסוק בבעיה רלוונטית המעוררת את סקרנותם והתעניינותם.
  • התאמה ללומדים: למידה טובה מתקיימת כשתהליך הלמידה מותאם לתלמיד: ליכולות שלו, להתפתחות שלו, לסגנון החשיבה  שלו, לפרופיל האינטליגנציות המרובות  שלו ועוד.
  • ייחוס: למידה טובה מתקיימת כשהתלמידים מייחסים לעצמם את האחריות על תהליך הלמידה, ומבינים שהצטברות הידע היא הישג בפני עצמו.
  • סביבת הלמידה: למידה טובה מתקיימת כשהתלמידים מצויים בסביבה תומכת: סביבה של דיאלוג ושיח, סביבה המעודדת התנסות וטעייה, סביבה המעניקה להם משוב מעצב רציף הנמשך לאורך כל תהליך הלמידה ומטרתו.
No Image

הוראה בקהילות חשיבה

הוראה מטפחת חשיבה מעניקה ללומדים את התנאים ללמידה טובה. בקהילת חשיבה התהליך החינוכי מלווה בחניכה של התלמידים. מטרת החניכה היא לתמוך במחקר של הלומדים ולהקנות להם התמצאות בתכנים הרלוונטיים ובאופני למידה חדשים.

שלבי הלמידה בקהילות חשיבה

  • שאלה פורייה: השאלה שבה עוסקת קהילת החשיבה. השאלה מתייחסת לנושא שאותו חוקרת הקהילה. היא מהווה "שאלת מטרייה" הנוגעת בתכנים הנלמדים. השאלה הפורייה צריכה לעורר את התלמידים ללמידה. זוהי שאלה פתוחה שניתן לחקור באמצעותה תחום דעת מסוים. לדוגמה, בספרות: מה עושה סיפור לסיפור טוב? 
  • מחקר: התלמידים מתארגנים בקבוצות קטנות החוקרות היבטים שונים של השאלה הפורייה. החקר מתנהל סביב שאלת מחקר מעניינת שהתלמידים ממציאים בעצמם, בקשר לשאלה הפורייה. המנחים מקדישים זמן לכל צוות לצורך עיבוד יסודי של השאלה, ומגייסים לכך את כל קהילת החשיבה.
  • ביצוע: הביצוע המסכם הוא משימה חלופית לבחינה המסורתית. ביצוע ההבנה הוא משימה החושפת את הבנות הלומדים ובונה אותן.  תחילה, צוותי קהילת החשיבה מגישים עבודה העוסקת בהיבט מסוים של השאלה הפורייה. הביצוע השני מציע נקודת מבט כוללת, של כל צוותי המחקר בקהילת החשיבה, על השאלה הפורייה.

קהילת חשיבה בבית ספר חושב

בית ספר חושב הוא מוסד חינוכי התומך במסגרת של קהילת חשיבה ומגלם במבנה הארגוני ובאקלים שלו את העקרונות של מסגרת זו. 

תפקידו של בית ספר חושב אינו מתמקד בפיתוח תלמידים היודעים הרבה ולא בפיתוח חוקרים חרוצים לעתיד. מוקד העשייה הלימודית הוא לטפח את יכולת החשיבה של התלמידים בתחומי הידע השונים ולהפוך את תחומי הידע לתחומים בעלי משמעות עבורם.

טיפוח חשיבה בבית ספר 

הנה מעט מעקרונות העבודה לבתי ספר המעוניינים לטפח חשיבה בקרב תלמידיהם, באמצעות קהילות חשיבה

  • צמצום המקצועות הנלמדים בקהילות חשיבה. בבית-ספר מטפח חשיבה, הלומדים מעורבים במחקר בלא יותר משלוש קהילות חשיבה, ולומדים את שאר המקצועות בקהילות חשיבה "מתונות" כגון עבודה בקבוצות, הוראת עמיתים וכדומה. 
  • צמצום החומר במקצועות הלימוד. ההכרח "לכסות" כמות גדולה של תכנים מונע למידה משמעותית. במקום זאת יש לעבור להעמקה בסוגיה אחת, וללמוד אותה בקהילת חשיבה ובאמצעים מטפחי חשיבה.
  • ארגון זמן שיעור מטפח חשיבה. חקר בקהילת חשיבה מצריך מסגרת זמן נדיבה יותר מארבעים וחמש דקות. אפשר לחשוב על שיעור אחד של קהילת חשיבה לכל יום לימודים. את הזמן יש לארגן מחדש כך שיהיה בו מרחב אמיתי לחשיבה אישית וקבוצתית.

מורים בקהילות חשיבה מספרים

מורה להיסטוריה באמצעות קהילת חשיבה: אני מזדהה עם מטרות המסגרת של קהילת חשיבה וסבורה שהיא נחוצה ביותר לצורך פיתוח של חשיבה עצמאית בכל תחום תוכן. באמצעות הנחיה אישית ניתן להתאים את מסגרת הלמידה בקהילת חשיבה לכל ילד ולכל סגנונות החשיבה והלמידה.

מורה לגיאוגרפיה באמצעות קהילת חשיבה: הוראה בקהילת חשיבה היא מעניינת ומעשירה. הוראה בקהילת חשיבה משפיעה על כל סגנון ההוראה בכל מסגרת שהיא.

מורה לספרות באמצעות קהילת חשיבה: הוראת הספרות באמצעות השאלה הפורייה פותחת עבור התלמידים קשת רחבה יותר של תחומי עניין. הלמידה בקהילת חשיבה חושפת את האישיות של הלומד ואת יכולותיו בפני חבריו לקהילת החשיבה. חווית הלמידה עשירה יותר, וגם המורה זוכה כך להכיר טוב יותר את תלמידיו.

קהילות חשיבה בבתי הספר ברנקו וייס

בית הספר ברנקו וייס בית שמש היה בית הספר הראשון ברשת בו פעלו בדרך של קהילות חשיבה ובו עוצבה דרך עבודה זו. קהילות החשיבה ממשיכות בבית הספר לאורך כל השנים. כיום פועלות קהילות חשיבה בבתי ספר נוספים כמו בביה"ס ברנקו וייס איתן ועוד.
עם השנים התפתחו וריאציות בעבודה של קהילות החשיבה.

סוג: עשייה במכון קהל יעד: מנהלים נושאים: תפקיד המורה תגיות: למידה משמעותית
האנשים שלנו
קרן רוזין - מנחה פדגוגית ברשת בתי הספר. אחראית על תוכנית "שונים ביחד".מובילת תחום קהילות חשיבה
קרן רוזין
עוד על הנושא
למידת ספרות בדרך החקר בתיכון ברנקו וייס בית שמש
סוג: עשייה במכון קהל יעד: מנהלים נושאים: שאלה פורייה
הוראה ולמידה בקהילות חשיבה - חינוך החשיבה מס' 18
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים נושאים: שאלת מפתח
ספרים