פיתוח מקצועי של מורים באמצעות שיעורים מצולמים מנקודת המבט של משרד החינוך

No Image

 גב' לילי רוסו, הממונה הפדגוגית על המרכזים לפיתוח סגלי הוראה (פסג"ה) במשרד החינוך פורשת את תפישתה על פיתוח מקצועי בכלל ועל תרומת השיעורים המצולמים לפיתוח המקצועי בפרט

לתפישתך, מהם כיום הצרכים המרכזיים של מורים כשהם חושבים על הפיתוח המקצועי שלהם?

אני רואה שלושה צרכים בסיסיים בפיתוח המקצועי:

  1. הצורך היישומי - בכל תיאוריה או בכל חדשנות חינוכית עולה שאלת הרלוונטיות וגם הצורך הפרקטי והיישומי בתהליכי הוראה-למידה. כל זאת כדי להוביל בחיי היומיום הוראה המקדמת למידה משמעותית בבית-ספרם.
  2. עקרון הבחירה - למורים יש צורך בבחירת התכנים ובחירת מסגרות הלמידה.
  3. תנאים פיזיים - מכוון שהפיתוח המקצועי מתקיים לאחר שעות העבודה, קיימת חשיבות גם לתנאים הפיזיים שבהם לומדים המורים.

 

אילו שינויים מרכזיים מבקש האגף לפיתוח מקצועי של עובדי ההוראה להכניס באמצעות מרכזי הפסג"ה בשנים הקרובות?

האגף מקדם מאוד שימוש במסגרות לפיתוח מקצועי המבוססות על למידה רפלקטיבית, תוך הקפדה על התווית תוכנית הלמידה עם עובדי ההוראה ולא בשביל עובדי ההוראה.

כמו כן, מתוך אמון בידע ובניסיון שמביא עמו עובד ההוראה למסגרות הלמידה, האגף מעודד תהליכים של למידת עמיתים ושל חיבורים בין פרקטיקה ותיאוריה, בין ידע מורה וידע מחקרי. ולכן, בחלק מהמתודולוגיות לפתוח מקצועי ישמשו מורים מצוינים כמורי המורים.

חשוב לציין, שהשינוי המרכזי שהאגף מוביל בפיתוח המקצועי הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי לתוך מוסדות החינוך – היינו, פיתוח מקצועי בית-ספרי.

לאור שינוי זה מרחיבים מרכזי הפסג"ה את תפקידם ומלווים את מנהלי מוסדות החינוך בהתאמה של הפיתוח המקצועי לתפיסה החינוכית שהם מובילים ובהתאם לקהילת עובדי ההוראה שבבית הספר שלהם.

כחלק משינויי זה פועל מערך של גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי הבית-ספרי. למעשה מרכזי הפסג"ה יובילו את השינוי מתוך תפישת עצמם כשופר להכנסת חדשנות למערכת. הם מטמיעים את המתודולוגיות, המחקרים והתיאוריות היישומיות החדשות ובכך מקדמים את הלמידה המשמעותית בקרב מורי המורים ודרכם לכלל עובדי ההוראה.

לפיכך, כל מרכזי הפסג"ה יתכננו את המפגשים שבאחריותם בהתבסס על עקרונות לפיתוח מקצועי המקדם את הלמידה המשמעותית:

  • למידת עמיתים כמרכיב מרכזי בפיתוח המקצועי
  • חיבורים בין פרקטיקה ותיאוריה, בין ידע מורה וידע מחקרי
  • הגדרת המנהל כאחראי וכמוביל את תהליכי הפיתוח המקצועי, יישומם והטמעתם בכיתה
  • הידע הפדגוגי ברמותיו השונות מצוי בעיקרו אצל עובד ההוראה, ועליו להמשיגו
  • למידה בהתאמה לתפקידים במערכת ונושאים רוחביים
  • בחירה של עובד ההוראה את הנלמד ואת המסגרת שבה ילמד בתכנון תלת-שנתי.

לכן תהליכי הפיתוח המקצועי יציעו מגוון מסגרות להתפתחות.

 

מה בעינייך הכוח של שימוש בצילום עצמי של מורה בשיעוריו כחלק מההתפתחות המקצועית שלו?

פיתוח מקצועי באמצעות צילומי שיעורים היא מתודולוגיה רפלקטיבית בעלת עוצמה. היא טומנת בחובה את כל עקרונות הפעולה המאפיינים פיתוח מקצועי משמעותי.

מקצוע ההוראה מורכב מאלפי החלטות המתקבלות על ידי המורה בשעת הוראה אחת.

בעזרת הצילום אפשר לבודד החלטה אחת ולחקור אותה. כך עושים פיתוח מקצועי בכל הפרופסיות שקבלת החלטות ברגע האמת היא קריטית לתפקודם: טייסים, מפקדים בצבא, רופאים-מנתחים, ספורטאים ועוד.

אני מאמינה שתהליך פיתוח מקצועי מבוסס גם על מתן משוב מבוסס תיעוד ועדויות. לתצפית בשיעורים מצולמים יש חשיבות רבה לשפה ולדיוק ולאופן שבו ניתן המשוב על צילום השיעור.

בהתאם לכך, תהליך צילומי השיעורים מאפשר להימנע מליצור פיתוח מקצועי עבור המורים, ולהתמקד בפיתוח מקצועי עם המורים, כאשר כל התהליך מונע באמצעות נתונים עדכניים המגיעים מצילום השיעורים.

בפיתוח מקצועי המבוסס על צילומי שיעורים אפשר לבחון היבטים רבים המשפיעים על ההוראה בכיתה: היבטים דיסציפלינריים, כיצד תחום הדעת נלמד, הדגמות ידע התלמיד והדגמות ידע המורה, והיבטים גנריים כגון תקשורת מורה-תלמיד, האווירה בכיתה, הפרקטיקה בכיתה ועוד.

כמו כן, השימוש בכלי מוביל לתפוקות הבאות לידי ביטוי:

  • בשפה מקצועית אחידה ומקובלת על כולם
  • פיתוח הבנה בתהליכי שיתוף ועבודת צוות
  • סטנדרטים ברורים של פרקטיקה רצויה
  • הערכה עצמית ורפלקציה על הפרקטיקה ושיח מקצועי מובנה.

 

מהן המטרות שאת מציבה לעצמך בחמש השנים הקרובות בתחום של פיתוח מקצועי של מורים, אילו עדויות יעידו על כך וכיצד את רואה את השימוש בווידיאו ובסרטי הוראה תומך בעדויות אלו?

מטרותיי לשנים הקרובות הן:

  • שמרכזי הפסג"ה ישלבו יותר מסגרות רפלקטיביות ודינמיות של פיתוח מקצועי. יעידו על כך קיום תהליכים שבהם יומשג ידע חדש שייווצר משילוב של המשגת הידע האינטואיטיבי של עובד ההוראה והניסיון שהוא מביא עמו עם תיאוריות אקדמיות מתאימות קיימות.
  • שמרכזי הפסג"ה, כמומחים לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה והמוסדות האקדמיים, יובילו את הפיתוח המקצועי בתוך מוסדות החינוך, תוך התאמה לתפישה החינוכית של המוסד החינוכי. יעיד על כך שימוש בווידיאו גם על ידי מורי המורים בפסג"ה, כך שהם יצלמו את עצמם בהובלת מסגרות הלמידה שהם מובילים ויקיימו תהליכים רפלקטיביים ביניהם.
  • קידום הגמישות הפדגוגית והפיתוח המקצועי הבית-ספרי. יעיד על כך שימוש זמין ושגרתי במסגרות שונות בתוך מוסדות החינוך.

כיוון שהשימוש בצילומי שיעורים מתקיים במסגרות שונות בתוך מוסדות החינוך, ובהיותו כלי רפלקטיבי מיישם פיתוח מקצועי המאפשר למידה משמעותית, השאיפה היא שבכל מוסד חינוכי יהיו צוותים שונים שינהלו קהילות לומדות מצולמות. החל משיעור קלאסי דרך שיעורים פרטניים ועד לישיבות צוות מקצועי.

לצילום יש עוצמה תיעודית חשובה מאוד. כדי שיתרחשו למידה ושינוי בעקבות צילום שיעור, יש להבנות מרחב פתוח ובטוח. לכן, ככל שיתקיימו יותר צילומי שיעורים במוסד חינוכי וככל שמספר המורים שיסכים להצטלם יגדל, יעיד הדבר על תהליכים בית-ספריים המאפשרים ומקדמים מרחב פתוח ובטוח לפיתוח מקצועי.

"תהליך צילומי השיעורים מאפשר להימנע מליצור פיתוח מקצועי עבור המורים, ולהתמקד בפיתוח מקצועי עם המורים"
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: פרשנות תגיות: ראיון