עקרונות פדגוגיים: זרקור על פיתוח כישורי חשיבה להתמודדות עם אתגרים

מבוא לסדרה שנייה: תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית עולים כיתה

"מערכת העקרונות נועדה לתת לכל מורה, לכל בית ספר, לכל כיתה, לכל מערכת חינוכית ואפילו למשפחה, מעטפת תומכת ליצירת מרחב של משמעות וקהילת משמעות. דהיינו, מקום שבו מתרחשת פעולה פדגוגית מיטבית בקהילה שיש בה הסדירות שלה, המבנה שמאפשר לכל אחד מהחברים בה להיות בעל משמעות." (שמעון אזולאי)

עד כה הבאנו בפניכם כל עיקרון בנפרד, והתמקדנו בהתבוננות במשמעותו, בתפקידו ובדרכים ליישומו (ראו כאן).

בדפים הבאים אנחנו מבקשים לבחון כיצד תשעת העקרונות משתלבים יחד בהקשרים חינוכיים שונים, כמערכת או כקואורידנטות. לשם כך בחרנו מגוון של סוגיות חינוכיות מתוך העבודה החינוכית בשטח: קהילות מורי-מורים, תכניות מתערבות לתלמידים, הוראה בכיתה וגם התמודדויות של הורים בהקשר של מערכת החינוך. בסדרה זו נציג בפניכם סוגיות אלה וננסה לבחון כיצד משתלבים יחד עקרונות שונים מתשעת העקרונות כדי לתת מענה לסוגיות אלה.

סוגיה שנייה: פיתוח כישורי חשיבה להתמודדות עם אתגרים

הפעם אנחנו מבקשים להתמודד עם שאלה שחוזרת ועולה בפניות של הורים אלינו.

"ילדיי בגן חובה ובכיתה ב', ואני רוצה שיצליחו להתמודד עם האתגרים שמזמנים להם החיים. כיצד אוכל לעשות זאת?"

בתשובה לשאלה כזאת אנחנו אומרים שכדי להתמודד עם אתגרים, כדאי להתנסות בחשיבה יצירתית ובחשיבה ביקורתית, וחשוב גם להתייחס לרגשות ולאינטראקציות חברתיות. הורים וילדים יכולים להתנסות במגוון רב של משחקים ותרגילים שיפתחו את הממדים האלה. נביא כאן כמה דוגמאות ונסביר.

 

 

אפשר להתנסות במגוון משחקים ותרגילים לטיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית

 חושביםחושבים לפני שממשיכים...

מהם האתגרים עמם שואפים ההורים שילדיהם יצליחו להתמודד? איך מלמדים ומחנכים לחשיבה ביקורתית ויצירתית? אילו עקרונות יתנו להורים כלים עם אתגרים?

מכתב הניתוח שלנו

רוב השאלות שהעלינו מכוונת ל"איך?" - איך נעניק לילדינו כלים להצלחה מול אתגרים? אילו דרכים ופעולות אפשר לנקוט כדי לפתח את היכולות שלהם? בשורות הבאות נרחיב על העקרונות הפדגוגיים שיקדמו את ה"איך?" הזה, אבל חשוב לתת את הדעת גם לשאלת ה"מה?" - מה ייחשב כהצלחה בהתמודדות עם אתגרים אלו? על כך ראו בעמודה משמאל.

O714ED0

הורים שונים עשויים לראות בעיני רוחם אתגרים שונים לעתיד ילדיהם ודרכים שונות להתמודד עִמם. אנחנו בחרנו לבחון את הנושא מארבעה כיוונים: חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, מודעות תוך-אישית ובין-אישית (חברתית).

 סימן קריאה הערה

עקרונות לחשיבה על "מה" – מהי ההצלחה שאליה מכוונים?

כדי לענות על השאלה הורים יכולים לנסות לייצג לעצמם (לפי עיקרון הייצוג) ולהגדיר מהי הצלחה בעיניהם - מהי ההצלחה שתידרש מילדיהם הבוגרים (עוד כעשרים שנה, למשל), מה הם יודעים היום על מה יהיה בעתיד ומה יוכל לעזור לילדיהם להצליח? ייצוג ידע כזה עשוי לתת להם תמונה האם הם חותרים לכיוון הנכון לפי דעתם ואמונתם החינוכית-ערכית, ויאפשר להם להיות ממוקדים יותר בהכוונת החינוך שלהם.

עוד עיקרון שבעזרתו הורים יכולים לבחון את החלטתם מה ואיך לטפח בילדיהם הוא עיקרון הנמענות: מי הוא כל אחד מילדיהם, מהן הנטיות שלו? מה נקודות החוזק שלה? אילו דברים הוא אוהב לעשות ומאילו דברים הוא נמנע? מהן היכולות הפיזיות, הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות שלה? מה הסגנונות שלו (לימודיים, חברתיים, רגשיים)?

 חושביםחושבים לפני שממשיכים...

באילו עקרונות כדאי להיעזר כדי למצוא את הדרכים והפעולות המתאימות להכנת הילדים להתמודדות עם אתגרים עתידיים?

 

 

שתיל

בדף זה נתמקד בדרכים ובפעולות שאפשר לנקוט כדי לפתח ולטפח את היכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרים לאורם של עיקרון הביצוע, עיקרון המשוב ועיקרון הרף.

בחרנו דווקא בעקרונות אלו כיוון שחשיבה בעזרתם ועבודה לאורם יכולים לחזק ולהעמיק את התקשורת והקשר במשפחה, לזמן התנסויות במצבים של חיים 'אמתיים' בסביבה בטוחה ומוגנת וגם לייצר למידה משמעותית לא פורמלית.

בהיבטים הבין-אישי והתוך-אישי עקרונות אלה משמעותיים ותורמים כיוון ש:

  • המשפחה והבית הם 'מעבדה' מוקטנת ומוגנת של החיים מחוצה להם. לכן, זו הזדמנות לתרגל בסביבה בטוחה יחסית מצבים של החיים בחוץ, למשל: לדעת להתחלק, להיות סובלניים וסבלניים, לקיים שיח של הקשבה והתבוננות. איך ומתי לתת משוב ואיך מקבלים משוב. להכיר בכך שלאנשים שונים יכולות וכישרונות שונים ולהרחיב את הקבלה של שונות ואת ההבנה שכל אחד יכול להשתפר ולהצטיין ביחס לעצמו ולא רק ביחס לאחר.   
  • ההורים מהווים דוגמה אישית שניתן להזדהות עימה ולקבל הדוגמה לאורך זמן ובמגוון מצבים והקשרים.
  • בעת ביצוע או בשיחה על הביצוע יש לתת מקום לרגשות ולתהליכים שעברו על הילדים ולעיתים לתת להם את המילה המתארת את הרגשות שחוו ובכך להעשיר את שפת הרגשות ובכלל.
  • משוב יכול לתרום ללמידת ההפרדה בין עצמי לבין האחר. המודעות מה אני חשה וחושבת ומה האחר היא אבן דרך חשובה בפיתוח ההיבט התוך אישי.
  • כאשר יודעים לפרק מטרה גדולה ולהציב רפים שונים לשם השגתה הדבר מחזק את תחושת המסוגלות והמוטיבציה.
  • מערכת יחסים מאמינה ותומכת במשפחה היא פיגום חשוב להתפתחות תחושות של מסוגלות, ביטחון ומוטיבציה והנכונות להעז ולקום כשלא מצליחים.

לפני שנכנסים לעקרונות חשוב לנו להזכיר שלמידה של הורה וילד היא לא כמו הוראה-למידה של מורה ילד, התפקידים שונים וכדאי לשמר את ההפרדה והשוני.

מה כדאי/נכון/רצוי לטפח ולפתח אצל ילדינו – אזרחי העתיד?

אין אנו יודעים איך יראה העתיד - אילו מקצועות ועיסוקים יתקיימו ואילו ייעלמו; אילו תכנים חשובים ואילו לא יהיו עוד רלוונטיים; מה תאפשר לנו הטכנולוגיה וכן הלאה. אז למה מחנכים? מה מלמדים? 

רבים ניסו לזהות ולהגדיר מה יידרש מאזרחי המאה ה-21. אפשר למצוא רשימות שונות של מיומנויות. אלה שחוזרות בכל רשימה כמעט הן מיומנויות של חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדשנות, מיומנויות תוך-אישיות ובין-אישיות, יוזמה והכוונה עצמית {ראו סקירתו הקצרה של איתי אשר, המדען הראשי של משרד החינוך}. חשוב לציין שיש גם המתנגדים נחרצות לרשימות כאלה/ ראו, למשל, את הרצאתו של יורם הרפז "מיומנויות המאה ה-21: חינוך לסגולות קטנות" {אם כי הוא אינו מתכחש לצורך לחשיבה על הסגולות הגדולות שיש לחנך אליהן וללמד את אזרחי המאה ה-21}.

קוסטה וקליק מונים שישה עשר הרגלי החשיבה כדי להטמיע הרגלי עבודה ולמידה להצלחה במאה ה-21.

עיקרון הביצוע

מהו?

"מעל מעשה ההוראה מרחף תמיד החשש ליפול לתוך סתמיות. סתמיות של ידע הופכת את חווית האדם המחזיק בו לסתמית. זה אחד מפניה של הלמידה הלא-משמעותית. כדי להקטין את הסיכוי לכך, עלינו לבצע. הביצוע הוא כרטיס הכניסה למשחק המשמעות. לפיכך, אנו מחויבים ליצור ולאפשר לתלמיד הזדמנויות לביצועים.

כיום כבר מדובר באמת פדגוגית מוסכמת – תהליך הלמידה מצריך פעילות של הלומד ומצריך חיבור בלתי פוסק של הידע החדש לידע הקודם של התלמיד. אם אני לומד מושג חדש, אני צריך לקשור אותו לרשת מושגים הקיימת שלי. עוצמת הלמידה קשורה לעוצמת הרשת הבנויה סביבה.

אף אחד לא יכול לבצע קשירה או חיבור אלו עבור התלמיד. עליו לבצע זאת בעצמו. אך הביצוע הוא רק תנאי ראשוני. כדי להימנע מסתמיות הידע, וכדי להימנע מביצועים טריוויאליים עלינו לתכנן ולאפשר לתלמיד לבצע ביצועים מורכבים יותר. ביצועים אלו מכונים ביצועי הבנה.

הבנה לא ניתנת ולא נאמרת, אלא נבנית על ידי בעליה. על הלומד לבנות את ההבנה שלו. באופן זה אנו מאפשרים את שבירת סתמיות הידע, יוצרים חיבורים למרחבי ידע נוספים, יוצרים פעילות של התלמיד שמאפשרת בנייה של הידע הנלמד ומקרבת אותו למקום האותנטי של קיום הידע – השימוש שלו בעולם והאופן שבו הוא נוצר ונרכש.

הביצוע של התלמיד מאפשר לו לשבור את הסתמיות וחוסר המשמעות שלו בכיתה ובמרחב הפדגוגי. הוא מאפשר לו נוכחות ונראות ההכרחיים כל-כך לתחושת המשמעות שלו. בזכות הביצוע אני יכול לראות אותו ולראות את ההדהוד של עולמו הפנימי – הוא מפסיק להיות שקוף. ביצוע הבנה מאפשר לתלמיד לשחק את משחק משמעות הידע ולתרום את תרומתו הייחודית לידע זה. באמצעות הביצוע ייצא התלמיד מסתמיותו, ובאמצעות ביצוע ההבנה ייצא הידע מסתמיותו."

(מתוך החוברת תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית)

כיצד יעזור כאן עיקרון הביצוע?

למידה דרך ביצוע/עשייה היא תמיד משמעותית יותר. על אחת כמה וכמה כך הוא הדבר עבור ילדים צעירים, מכיוון שניסיון החיים שלהם עדיין מועט או גולמי וכך גם יכולת ההפשטה שלהם. למידה מתוך חוויה והתנסות, ובמיוחד כזאת שמובילה ליצירת תוצר כלשהו (מוחשי או רעיוני), יוצרת הבנה חדשה ומייצרת קשרים חדשים במוח הצעיר.

אך איך "עושים" חשיבה ביקורתית ויצירתית* הלכה למעשה, ולא רק מדברים עליהן? 

כדי לפתח חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית יש ללמוד דרך ביצוע - פעילויות ומעשים יומיומיים שבהם מתנסים בסוגי חשיבה אלו ומיישמים אותם. לכן העיקרון הראשון שנדון בו הוא עיקרון הביצוע.

מכיוון שהלמידה בבית אינה פורמלית (בשביל זה יש בית ספר), חשוב שהיא תהיה מהנה ומשחקית וגם תדגים לילדים איך חשיבה ביקורתית או יצירתית יכולה לבוא לידי ביטוי בחיים - תוך כדי שיחה, משחק, צפייה בטלוויזיה, ביצוע מטלות הבית וכן הלאה.

וכדי שחשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית יהיו חלק אינטגרלי מהחיים, חשוב לזהות אותן כשהן מתרחשות ולציין זאת בפני הילדים. הזיהוי והאזכור תוך כדי הפעילות היומיומית בבית תהפוך את הפרקטיקות האלה לחלק בלתי נפרד מהחיים. למשל, כשהילד מתמודד עם בעיה כלשהי כדאי לציין "יפה שאתה חושב על אפשרויות שונות לבעיה", או "האם תוכל לחשוב על עוד אפשרויות לפתור את הבעיה?"

כדאי להורים להקדיש זמן להתנסות בעצמם בביצוע מסוים לפני שהם עושים זאת עם ילדיהם. ההתנסות בביצוע משותף של הורים וילדים לא רק יקדמו את הלמידה וההבנה בנושא מסוים, אלא גם יטפחו במשפחה את השיח, ההיכרות והאינטראקציה הבין-אישית (וישפיעו גם על קשרים חברתיים רחבים יותר של הילד).

 

 

 

 

* לא כל עשייה יצרנית (עם מספרים, דבק, צבע, קוביות וכד') היא יצירתית. לקריאה נוספת והרחבה על חשיבה יצירתית וביקורתית

 

 

 

 

 

 

איך לעשות זאת?

לחשיבה ביקורתית ולחשיבה יצירתית פנים רבות, ואפשר להתנסות בהן ברמות שונות ובאינטנסיביות שונה. סוגי חשיבה אלו משלימים זה את זה, ולכן כדאי לשלבם יחד בביצועים בבית.

יש מגוון רחב של כלים ואסטרטגיות של חשיבה יצירתית וביקורתית שאפשר לטפח ולפתח. נתמקד כאן בכאלה שאפשר לבצע בבית ושיתאימו לילדים צעירים. כמובן, אתם מוזמנים להיעזר בכלים נוספים רבים שתוכלו למצוא כאן באתר ברנקו וייס (כלי חשיבה בחלוקה לפי מטרות הוראה-למידה, כלי חשיבה ליישום בהקשרים כלליים, שימוש בכלים לפי צרכים).

 

משוב

כלי עזר כלים ודרכים לביצועי הבנה

חידות – חידות הן דרך נחמדה וסיפורית ללמידה ולחשיבה. יש חידות בציורים, חידות במילים, חידות גפרורים וחידות בטיולים, יש חידות מן המוכן ויש חידות שניתן להמציא לבד. חידות מזמנות חשיבה יצירתית וגם חשיבה ביקורתית.
הנה קישור לחידות לצעירים ולמבוגרים: מבוא לחשיבה המצאתית שיטתית (תלמיד, מורה, פתרונות)

שאילת שאלות –שאלות הן המפתח ללמידת דבר חדש, להטלת ספק, לחיפוש דרכים חדשות וכיוונים אחרים, לשיח פנימי וחיצוני, להתבוננות על העולם אחרת ועוד. 
להעשרת מגוון השאלות חשוב להכיר את מילות השאלה והתשובות המתקבלות עבורן, (מילות שאלה ומשמעותן).
לשכלול דרכי השאילה ולהיכרות עם תפקידים אחדים של שאלות ראו המבנית מסע לחיפוש שאלות טובות (מורה ותלמיד).
ניתן גם לשחק בשאלות יצירתיות ובהתחלות של שאלות.

כלים בסיסיים לפיתוח החשיבה החזותית, הספרתית והמילולית - מבנית זו כוללת הסברים ותרגילים המביאים לידי ביטוי כמה מיומנויות או מרכיבים של חשיבה ביקורתית כמו: מיון, מציאת יוצא דופן, קטגוריזציה, מציאת יחסים על ידי השלמת סדרות, מציאת יוצא דופן ומציאת אנלוגיות בצורות, במספרים ובמילים וכל זאת בכתיבה. אך, בהחלט פותחת פתח לעודד גם הגיונות יצירתיים. זו הזדמנות נפלאה להכיר את עולמו של ילדכם וגם לתת דרור לדמיון ויצירה. יש להדגיש שכל עוד ההיגיון מאחורי הדברים אחיד ועקבי הוא מתקבל. (בעברית: מבנית ופתרונות+הסברים; בערבית: מבנית ופתרונות + הסברים)

חשיבה רחבה – הן חשיבה ביקורתית והן חשיבה יצירתית צריכות ויכולות להיות רחבות. אדוארד דה בונו מביא תמרורים שונים שיזכירו ויכוונו אותנו להרחבת החשיבה היצירתית (למשל חא"ב, מח"א, שמ"י) ואחרים מכוונים להרחבת החשיבה הביקורתית (למשל: חש"ם, ער"ב). (קורט 1 – רוחב: מדריך למורה; כרטיסיות לתלמיד).

עיקרון המשוב

מהו?

המשוב נוכח בכל סיטואציה אנושית כמעט. המשוב, מגוון הדרכים שבהן אדם או קהילה מגיבים על מעשינו, הוא מנוע חשוב ומרכזי ללמידה ולבניית אישיות וזהות. המשוב הוא מפתח מרכזי בכינון הזהות ובהעצמתה.

היעדרו של משוב יוצר קושי ממשי בהתפתחות הידע ובגיבוש הידע, אך הוא גם מסמל התעלמות או אדישות – הוא מהווה השפלה וביטול של האדם.

כדי שהמשוב ישמש כמנוף ללמידה יש חשיבות גדולה לא רק למתן משובים, אלא למודעות ולתכנון של משובים אפקטיביים ומקדמי ולמידה. בדרך כלל המשובים מתרחשים ב"זמן אמת" (זמן השיעור) וקובעים את אופי השיח בכיתה (למשל, מהווים בסיס לשיח דיאלוגי). הם ניזונים מהדיאלוג בכיתה ומזינים אותו,

טעויות, שאלות, תשובות חלקיות ורגעים מכוננים. כל אלו הם מפתחות למשוב על גווניו, שמאפשר זיהוי כשלים ייחודיים לצד הזדמנות להבנת עולמו הייחודי של התלמיד. ישנו גם משוב לתוצרי תלמידים שלא ב"זמן אמת" (זמן השיעור), כגון: בחינות, עבודות, חיבורים וסיפורים. במקרים רבים, המשובים הללו אינם מיטביים לקידום התלמיד. ציון הוא משוב מוגבל.

(מתוך החוברת תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית)

כיצד יעזור כאן עיקרון המשוב?

משוב טוב הוא כזה המשדר למקבל המשוב שרואים אותו. במהותו, משוב הוא מידע המתייחס למה שעשינו בחתירה למטרה כלשהי. תשומת לב, התייחסות ומשוב למעשי ילדינו הם הדבר הראשון והבסיסי הנדרש ללמידה וחינוך. לכן, כאשר אנו משחקים, לומדים, או עושים כל דבר אחר עם ילדינו, עלינו להיות איתם במלוא מובן המילה. כך נוכל לתת להם משוב בונה ומצמיח. 

משוב צריך לספר לילד משהו על עצמו; לתת לו תחושה שרואים אותו – מה שיקנה לו ביטחון ויעניק לו מרחב לצמיחה.

כדי לתת לילדנו משוב בונה, עלינו להבין מה אנחנו רוצים שהילד שלנו יידע ויהיה מסוגל לעשות עם הידע הזה. אז נוכל לכוון את המשוב שלנו כך שיאיר עבור הילד מה טוב במה שעשה, איזו תכונה חיובית הוא הפגין תוך כדי הביצוע, במה הוא התקדם, וגם – להפנות את תשומת לבו לדברים שבהם כדאי לשפר וללטש, לנסות שוב, או לחפש דרך נוספת כדי לפתור את האתגר שעמד בפניו. משוב טוב מקנה לילד ביטחון להמשיך להעז ולנסות, גם אם לא הצליח בניסיון הראשון.

חשוב להבדיל בין משוב מקבע, שעלול להיות כ"נבואה המגשימה את עצמה", כגון "אתה לא מבין", או "אתה פזיז", לבין משוב בונה ומקדם – "בנקודה זו וזו אתה יכול לנסות שוב", "בואי ננסה לחשוב על עוד דרך", וכדומה.

כאשר מטרת הלמידה ברורה להורה ולילד, הם מבינים לאן צריך להגיע, והמשוב יכול להתמקד בנקודות שבהן הילד צריך לנסות שוב ולתת לו את הביטחון להמשיך בביצוע. חשוב לא לשים דגש על כישלון אלא על מה שאפשר ללמוד ממנו ולצמוח. אי-ההצלחה יכולה כך לשמש קרש קפיצה ללמידה נוספת, תוך מתן כבוד והבעת אמון ביכולתו של הילד ללמוד ולהשתפר.

(מתוך הטקסט והסרטונים בדף עיקרון המשוב)

איך לעשות זאת?

חשוב לתת משוב ענייני, קונסטרוקטיבי ולא שיפוטי. ואפילו אם הקפדנו על כך, עדיין אין ביטחון שהילד יחווה את המשוב שקיבל ככזה. המשוב, כמו דברים אחרים, נחווה באופן סובייקטיבי. עלינו להיות ערים לכך שייתכן שמה ואיך אנו אומרים – אפילו מתוך כוונה טובה וטהורה – עלול להיתפס בעיני הילד כביקורת קשה ופוגעת. לכן חשוב כל כך לתת משוב באופן מכבד. גם אם מעשה או אמירה של הילד נראים לנו "שטות", או אמירה מתריסה או סתם ביטוי לחוסר ידיעה, עלינו להיות מודעים לכך שמבחינתו היה בה היגיון - ההיגיון הפנימי שלו. במובן זה אנו נדרשים לעיקרון החסד: לצאת מנקודת הנחה שהיה לילד היגיון פנימי כלשהו שאיננו רואים אותו ואשר הוביל אותו לחשוב בדרך מסוימת. אם נכבד את האמירה שלו, ולא חשוב כמה היא שגויה או לא מתאימה, ניטע בו ביטחון להמשיך ולנסות ולהשתפר. בנוסף, כל עמדה שהילד מביע תלמד אותנו ההורים על המקום או האופן שבו הוא תופס את העניין, וגם זה מידע חשוב להנחיית הילד בהמשך.

במאמרו שבעה מפתחות למשוב אפקטיבי מציע וויגנס מפתחות למשוב טוב:

  1. משוב המתייחס למטרות הלמידה - מידע הופך למשוב אם, ורק אם, אני מנסה לגרום למַשהו, והמידע מגלה לי אם אני נמצא במסלול הנכון, או שמא עליי לשנות כיוון.
  2. משוב מוחשי ובהיר - המשוב הטוב ביותר מוחשי עד כדי כך שכל בעל מטרה יכול ללמוד ממנו.
  3. משוב מעשי - משוב קונקרטי, שימושי וספציפי, המספק מידע מעשי והוא צריך גם להתקבל על דעת המבצע.
  4. משוב ידידותי (מותאם ואישי) – על המשוב להיות מותאם לידע וההבנה של מקבל המשוב ולא רב מדי. עדיף לשתף בדבר אחד, שאם ישונה, צפוי להניב שיפור מיידי ומורגש.
  5. משוב מתוזמן היטב - יש להבטיח שהמשוב ניתן בזמן הנכון, כאשר אפשר עוד ליישמו וכשהניסיון והתוצאות עדיין טריים בזיכרון.
  6. משוב מתמיד - האפשרות לתקן את הביצועים שלנו תלויה לא רק בקבלת משוב אלא גם בהזדמנויות להשתמש בו. המפתח לשיפור משמעותי נעוץ בכך שהמשוב מתקבל בעתו, ושהוא ניתן לאורך כל הדרך.
  7. משוב עקבי - משוב חוזר חייב להיות תמיד על פי אותם קריטריונים וסטנדרטים, מדויק ואמין.

 

משוב שרואה את הילד יכול לחדד להורה מה הילד יכול ומה עדיין מעבר ליכולותיו – כלומר, מתי הצבנו בפניו רף גבוה מדי. אז יוכל ההורה לספק לילד פיגומים מתאימים כדי לעזור לו להתקדם ולא להתעקש להמשיך באותה הדרך ולגרום לו תסכול עד שיאבד ביטחון ומוטיבציה. לכן חשוב להיות מודעים לגובה הרף שאנו מציבים לילדנו. לכן נפנה כעת לעיקרון הרף.

 

כלי עזר כלים ודרכים למתן משוב

תנו זמן למשוב / דגלאס פישר וננסי פריי – מאמר זה אמנם מדבר על מורים ותלמידים אך הטיפים שבו רלוונטיים גם להורים ומתן משוב לילדיהם. הוא מתמקד בשלושה עקרונות:

  • התמקדו בשגיאות (שנובעת מחוסר ידע) ולא בטעויות (שמקורן בחוסר תשומת לב).
  • זהו דפוסים בשגיאות והסבו את תשומת הלב אל הדפוסים האלה.
  • השתמשו בתזכורות וברמזים שיעזרו לילדים לחשוב בעצמם על השגיאות והטעויות שלהם.

ששת כובעי החשיבה – יכול לשמש הן כביצוע והן בדרך למתן משוב

א. ביצוע - ששת כובעי החשיבה הוא כלי לחשיבה רחבה על כל נושא. כל כובע מייצג סוג חשיבה אחר (מידע ונתונים, רגש, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, חשיבה יצירתית ומבט-על). אפשר לשלב את שפת הכובעים כחלק מהשפה והשיח המשפחתי.

ב. מתן משוב דרך הפריזמה של סוגי החשיבה המיוצגים על ידי הכובעים (כולם או חלקם) יכול לתת תמונה מאוזנת ומנומקת למקבל המשוב, ואף להפוך לשפה בונה למתן משוב באופן שאינו סובייקטיבי או פוגע.

מפת רפלקציה – מפה שמנחה מהלך שיחת אימון ללמידה מפעולה כלשהי. אמנם משוב אינו שיחת אימון אך בהחלט אפשר להיעזר באופן גמיש בשלבים השונים שמציעה המפה כדי לתת משוב.

עיקרון הרף

מהו?

מטרתנו היא לעזור לילדינו להתעלות מעל הפוטנציאל שלהם ולעשות יותר ממה שחשבו (ואולי גם מה שאנחנו חשבנו) שיוכלו לעשות. עלינו לכוון את הילד למצוא את שביל הזהב בין משימה לא מאתגרת ומשעממת לבין משימה מאתגרת מדי, שתוביל לפגיעה בתחושת המסוגלות והערך העצמי שלו. בכך עוסק עיקרון הרף.

בלב עיקרון הרף עומדים האתגר והתפתחות ביחס לעצמי. הגדרת הרף פירושה מציאת המרחב או המקום שילדינו יכולים להתפתח/להצליח בו. אמנם בנקודת הפתיחה אין בהם עדיין מלוא הבשלות להצלחה במשימה, אך יש בהם הפוטנציאל להשלמתה. כאמור, זו אמנות המשלבת בין אמונה במי שנמצאים מולו ודיוק בהערכת יכולותיהם, עם הצבת אתגר מעשי ובעל ערך ומשמעות עבורם. 

על פי עיקרון הרף, כל אחד יכול להשתפר ולהיות טוב יותר. עיקרון הרף הוא מעין תמונת עתיד ללומד; הוא יציאה מההווה אל העתיד, ומסמן את כברת הדרך שלהערכת ההורה, ילדו אמור ויכול לעשות. לכן יש להציב בפני הלומדים רף הגבוה במידת מה מהמקום שבו הם נמצאים אך לא גבוה מדי.

מהותו של אדם היא יכולתו לחרוג מעצמו, לעשות מעצמו יותר ובכך לממש את עצמו. הצבת הרף הנכון מפתחת את היכולת להציב לעצמנו מטרות ראויות, בעלות ערך וישימות, ובמקביל לפתח את יכולתנו להתמיד בהגשמתן חרף קשיים ומכשולים. 

(מתוך עיקרון הרף)

כיצד יעזור כאן עיקרון הרף?

כשחושבים על רף עולה לדיון גם המושג מצוינות. לכן בשלב זה חשוב להדגיש את ההבדל בין "מצוינות" לבין "הצטיינות".

על פי הגדרות שמציע משרד החינוך, מצוינות היא "מכלול ההתנהגויות והפעולות החותרות להשתפרות מתמדת ומאפשרות מיצוי הפוטנציאל האישי על כל היבטיו כחלק מאורח חיים ... מצוינות היא תוצר של תהליך שבו כל שלב מתבצע בצורה הטובה ביותר, והכוח המניע אותה הוא העשייה האיכותית עצמה, ולא הרצון להיות ראשון". 

הצטיינות, לעומת זאת, "מייצגת ביצוע יוצא דופן ברמת מומחה והיא נקבעת על ידי גורם חיצוני ובהתאמה לגיל".

לטובת ההצלחה, האושר והבריאות הנפשית במשפחה, חשוב שרוח הבית תכוון למצוינות. מצוינות מאפשרת לנו להכיר ולהבחין ביכולות של ילדנו, בפוטנציאל שלו ובמקום שבו הוא נמצא כעת, ולהציב עבורו רף מתאים, יחד עם הפיגומים שהוא זקוק להם על מנת לצמוח ולהגיע למצוינות במובן של "השתפרות מתמדת ומיצוי הפוטנציאל האישי".

בעצם הצבת הרף המתאים לילד אנחנו תורמים לתחושת המסוגלות שלו – אנחנו אומרים לו שלדעתנו הוא מסוגל לעמוד בו. ילדים שחווים עמידה ברף שהוצב להם דרך שיפור בביצועים מחזקים את יכולותיהם להתמודד גם בעתיד עם רף גבוה יותר ויותר. מתן משימה ברף ריאלי עבור הילד מביאה אותו לנכונות להעז ולנסות להתמודד עם האתגר, ולא להרים ידיים אם לא מצליחים בפעם הראשונה או השנייה.

איך לעשות זאת? 

1. חשוב להציב רף ריאלי –על הרף והפעילויות והמשימות הבאות לקדמו להיות מאתגרים וקצת יותר קשים ממה שהילדים מסוגלים כבר לעשות. לא הרבה יותר קשים (גם אם זו המטרה הסופית שלנו) כי אז הילד לא יוכל להשיגו ועלול לחוות תסכולים שעלולים לאיים על תחושת המסוגלות והביטחון העצמי, וגם לא פשוטים וכאלה שהילדים כבר מומחים בהם, כי אז זה עלול להיחשב כחסר ערך, לא מעניין, משעמם ולא תהיה צמיחה ולמידה חדשה תוך כדי ביסוס תחושת מסוגלות ומוטיבציה פנימית.

2. חשוב שהילד יבין מה מצופה ממנו – העמידה ברף שהוצב תלויה בכך שהרף יהיה ברור והילד יבין מה נדרש או מצופה ממנו. לשם כך חשוב שיתקיים שיתוף פעולה בין הילד וההורה, ושהם יבינו באותו אופן מה כל אחד אמור לעשות. חשוב גם שהילד ירגיש שהוא פועל באווירה תומכת, ושיש לו אוטונומיה ויכולת להחליט כיצד להתמודד עם האתגר שלפניו.

3. יש לתת לילד פיגומים – בהקשר החינוכי-לימודי הכוונה היא ל"תמיכה במהלך התנסותם של ילדים במשימות חדשות" (שובל ושריר, משרד החינוך, ראו קישור למטה). תפקיד ההורים הוא לתווך, לתמוך ולסייע, אבל הילד צריך להוביל את הלמידה ולקבל את האחריות עליה, כולל הבנת הקשיים שלו בהקשר שלה. 

"בהצבת פיגום המלמד מעורב ישירות בתהליכים שמבצעים הילדים ועליו לתרום להם מהלכי עזר, כמו מתן מידע ללומדים על ביצועיהם כדי לעודדם להתקדם בלמידה; מתן רמזים כדי למשוך את הלומדים להמשיך; מתן הוראות המכוונות את הילדים אל עבר המטרה; ושאילת שאלות המובילות לחשיבה ולהמללה." (שובל ושריר, משרד החינוך)

כאשר נותנים פיגומים חשוב לא פחות להסיר אותם בהדרגתיות, כך שבסוף התהליך, הילד יוכל להפעיל את הנלמד בכוחות עצמו.

4. חשוב לחזור על האתגרים על מנת לבסס את ניסיונו של הילד בהתמודדות עמם – כדי לבסס את ההבנה והידע שרכשו ולעזור לילדינו להטמיע אותם, חשוב לחזור ולהעלות את הנלמד בהקשרים שונים וליישם אותם לאורך זמן ובמגוון מצבים ותכנים – השימוש החוזר בידע ובהבנה שנרכשו יעודד גמישות ויצירתיות ביכולת הביצוע של הילד במצבים דומים בעתיד.

291940-P6RE60-909

כלי עזר כלים ודרכים להצבת רף

שמ"י שאיפות, מטרות, יעדים – תמרור חשיבה המכוון להתמקדות בתכלית. הגדרת יעדים ומטרות תאפשר לנו להתוודע לשאיפות שיש לנו לגבי ילדינו, לברור ולארגן את הדברים, ולהתמקד במטרות ויעדים שלהשגתם נפעל.

פירוק למשימות קטנות ובניית דפי אסטרטגיה  – דרך אחת להתמודד עם משימות מאתגרות היא לפרק אותן לשלבים או מרכיבים קטנים, ולהבנות משימות ופעילויות מותאמות, מדורגות ובנות-השגה שיובילו את הילד להשלמת המשימה הגדולה. (אמנם החוברת המקושרת כאן ממוקדת בלמידה לבגרות במקצועות בית-ספריים, אך ניתן ללמוד מהמהלך איך לפרק למשימות קטנות ואיך לבנות אסטרטגיה שתוכל לשמש בעתיד. פירוק למשימות קטנות + נספחים)

מפת תכנון – מפת תכנון זו מקורה בשיח בין מאמן למתאמן, כשהמאמן מוביל את המתאמן בתכנון משימה או נושא. הורים יכולים לעשות שימוש במפת התכנון כשהם מתכננים את ביצועי ההבנה, הפעילויות והמשימות לילדיהם. אפשר להשתמש בה גם ככלי משותף להורים וילדים כחלק מהשיח כשמתכננים משהו במשפחה. ככל שהילדים יתנסו בשימוש במפת התכנון יחד עם ההורים היא תהפוך לכלי נגיש להם גם בהקשרים אחרים ולמילוי באופן עצמאי.

מפת רפלקציה – מנחה מהלך רפלקציה ולמידה מפעולה שבוצעה. מפת רפלקציה זו מקורה בשיח אימוני, כשהמאמן מוביל את המתאמן בלמידה מתוך פעולה שבוצעה והפקת מסקנות ותובנות בעקבותיה. מפה זו יכולה לשמש את ההורים כדי לשפר ולשכלל את הפעולות שביצעו עם ילדיהם והן את הילדים כחלק מתהליך למידה שלהם. ההתנסות ביצירת מפת רפלקציה תתרום למסוגלותם של הילדים לנתח את הקשיים שחוו ולקבל אחריות על התהליך שעברו.

סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מורים נושאים: תוך אישית תגיות: מיומנויות המאה ה-21
האנשים שלנו
נימרוד סמילנסקי פרידמן - מחקר ופיתוח, הנחיה פדגוגית
פדגוגיה
רחלי יפה - ניהול ידע
רחלי יפה
ברק ברבי - מנחה פדגוגי בבתי ספר פורצי דרך בתל אביב
ברק ברבי
קרן רוזין - מנחה פדגוגית ברשת בתי הספר. אחראית על תוכנית "שונים ביחד".מובילת תחום קהילות חשיבה
קרן רוזין
נופר בנימין - מנחה פדגוגית ביחידת התוכן
נופר בינמין
עוד על הנושא
תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים נושאים: עקרונות פדגוגיים
ספרים
תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: עקרונות פדגוגיים
תפיסות מובילות
מהם ביצועי הבנה?
סוג: דוגמאות קהל יעד: מורים נושאים: מהימנות מקורות מידע
תפיסות מובילות
תנו זמן למשוב
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים פורמט: pdf נושאים: שאלה פורייה
מאמרים וסרטונים
כמה דוגמאות לביצועי הבנה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מורים נושאים: ביצועי הבנה
מקום להבנה
עקרונות פדגוגיים: זרקור על הרעיון הגדול
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: תפיסה/תפישה
תפיסות מובילות