על מה ולמה וידאו?

למה וידיאו?

כיום, במובנים רבים, אנחנו חושבים דרך ייצוגים חזותיים. מסכים וייצוגים ויזואליים מקיפים אותנו וממלאים את עולמנו: פרסומות ברחוב, טלוויזיה רב-ערוצית, אינטרנט וטלפונים חכמים.

 

גם אנו בעצמנו יוצרים חלק מהייצוגים החזותיים הללו כאשר אנחנו מעלים תמונות וסרטים לרשתות חברתיות ומצלמים בלי הרף. אמצעי צילום ושידור הפכו זמינים לנו בכל מקום וזמן.התוצאה היא התעניינות הולכת וגוברת בסרטי הוראה ככלי לפיתוח מקצועי של מורים. תהליך זה הוביל לשינוי בתפיסת הפדגוגיה והכלים הפדגוגיים. את הנוכחות האישית החד-פעמית יכול לפעמים להחליף הצילום הזמין תמיד.

 

שינויים אלו יצרו התעוררות עצומה ברחבי העולם המחקרי והמעשי של החינוך בכל הנוגע לשימוש בווידאו לצרכי הוראה והתפתחות מקצועית. אמנם הטכנולוגיה של הווידיאו והשימוש בו לצרכי הוראה קיימים כבר כארבעים שנה, אולם הודות לשינוי הרדיקלי במעמדו של המרחב המצולם, נפתחו אופקי מחקר, לימוד ופרשנות חדשים. מחקרים, פרקטיקות ופדגוגיות שפותחו במהלך השנים הבשילו ומובילים מהפכה בחשיבה על פדגוגיה ותהליכי ההתפתחות המקצועית.

 

במובנים רבים, אנחנו חושבים דרך ייצוגים חזותיים. מסכים וייצוגים ויזואליים מקיפים אותנו וממלאים את עולמנו

למה וידיאו לפיתוח מקצועי של מורים?

לימודי ההכשרה להוראה מתרחשים בעיקרם מחוץ לעולם בית הספר - באקדמיה. עם סיום לימודיהם נכנסים המורים למערכת החינוך, וההתפתחות המקצועית שלהם ממשיכה להתרחש בין כותלי בית הספר, רוב הזמן מאחורי הדלת הסגורה של הכיתה, וברוב המקרים לבד, בין המורה לעצמו.

 

פיתוח מקצועי באמצעות שיעורים מצולמים מבקש לשנות מצב זה, ללוות את המורה אל תוך הכיתה וגם לרתום את הניסיון המצטבר של מורה בודד לטובת ההתפתחות המקצועית של קהילה של מורים.

 מורה בכיתה 6

 

יש המבקשים לכמת את מעשה ההוראה, כאוסף של פרקטיקות מיטביות אשר ביצוע שלהן יבטיח הוראה טובה, ואולם מעשה ההוראה הוא תמיד חד-פעמי, תלוי-הקשר, ויש בו יסוד אנושי, דינאמי ומשתנה, אשר איננו ניתן להגדרה באמצעות רשימה סגורה של פעולות. אם תפקידו של המורה הוא לקרוא את הסיטואציה הפדגוגית בכיתה ולפעול בתוכה ביעילות ובגמישות על בסיס מערכת של שיקולים פדגוגיים, לעתים קרובות הוא נדרש להפעיל שיקול דעת בזמן אמת ולהכריע בין שיקולים סותרים.

מה היא אם כן הדרך להתפתחות המקצועית של מורה? ניתן לזהות שני צירי התפתחות, מקבילים ומשלימים זה את זה.

האחד: פיתוח יכולת האבחנה וההמשגה של מרחב האפשרויות העומד לרשותו של המורה

השני: פיתוח היכולות הפרשניות של המורה בהבנת סיטואציות פדגוגיות בכיתה ובהכרעה בין אופני פעולה שונים.

 

הוראה טובה תלויה ביכולתו של המורה לנווט בין שני הצירים הללו: בין הידע ותפישת העולם הפדגוגית שעל פיהם הוא מנהל את השיעור ובין הקריאה המתמדת של המציאות והגמישות שמתחייבת ממנה.

 

הצפייה בשיעורים מצולמים היא כלי רב עוצמה בתהליך הפיתוח המקצועי ובפיתוח שיח פדגוגי מיטבי . סרטי הוראה מאפשרים למורים להתבונן בשיעור מנקודת מבט אחרת, בזמן אחר ובהקשר אחר מכפי שיכלו עד כה. כשמורה צופה בשיעור מצולם הוא פנוי להשתהות על הפרטים של ההתרחשות, לזהות הזדמנויות, לתת פשר להכרעות, לבחון תוצאות, להעריך רווחים ומחירים של החלטות.

 

למעשה מה שניתן לראות באמת בשיעור המצולם הן רק הפעולות. מה חשב המורה כאשר פעל כפי שפעל, למה התכוון, מה ביקש המורה להשיג הם חלק מעבודת הפרשנות בצפייה.

 

במהלך הצפייה אנו מחפשים הגיונות פדגוגיים שעשויים להסביר את הפעולות שאנו רואים ומנסים לחשוף עמדות התייחסות חבויות שפעולות אלו מבטאות. חשיפת הקומות הנוספות הללו תורמת מימד של עומק להבנה העצמית של המורה את פעולת ההוראה ואת מה שמניע אותה.

למה אולי לא וידאו?

יש הרואים בהכנסת מצלמות לכיתות שיטת מעקב שעלולה, כמו כל חידוש טכנולוגי, לצאת משליטה.

בכתבה בגלובס של חן שליטא מוצפת הבעייתיות שבדרך זו לפיתוח מקצועי של המורים.

במכון ברנקו וייס פותח קוד אתי על מנת להתמודד עם הפן האתי שבצפייה בשיעורים מצולמים.

סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: פרשנות תגיות: שיעורים מצולמים
עוד על הנושא
פיתוח מקצועי באמצעות שיעורים מצולמים במכון ברנקו וייס
סוג: עשייה במכון קהל יעד: מנהלים נושאים: פיתוח מקצועי
שיח פדגוגי מיטבי
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מורים נושאים: שאלות
תפיסות מובילות