עיקרון התכלית

בהוראה משמעותית המורה מגדירה במפורש את תכלית
השיעור שלה

 

 

אמיר דוד, מורה למתמטיקה ופיסיקה ומנחה מורים בחממות הפדגוגיות של מכון ברנקו וייס, מסביר מה הכוונה בעיקרון התכלית ומה חשיבותו.

עיקרון התכלית 

מתוך: "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית"

רגע לפני שאתם נכנסים ללמד עוד שיעור, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: מה התכלית שלי בשיעור הזה? מה אני רוצה בסופו של דבר להשיג בפעולות שלי? אין הכוונה לכל מה שאנו עתידים לעשות בשיעור - נראה מצגת, נשאל שאלות, נקיים דיון, נפתור תרגילים. כל אלו הם אבני הבניין של השיעור, אך לא התכלית. כל אלו אמצעים, והשאלה היא מה בדיוק נועדו להשיג פעולות אלו.

התכלית עשויה להיות הקניית יכולת טיעון, היא יכולה להיות התנסות בפרשנות של שיר או סיפור והיא יכולה להיות הבנה של תהליך הפוטוסינתזה. לשם המחשה, הבה נתאר לעצמנו מכשיר דמיוני המוצב בכניסה לכיתה. זהו מכשיר פלאי המסוגל לחשב בדיוק את ההבדל או השינוי בין תודעת התלמיד בתחילת השיעור ובין התודעה שלו בסיומו. איזה מין הבדל או שינוי היינו רוצים לראות? תיאור פעולות איננו מבטא את השינוי המבוקש, אלא את מעשינו. לניסוח ההבדל ישנה חשיבות עצומה ביצירה של מרחב פדגוגי משמעותי. עבודת ההוראה והחינוך היא יצירת השינוי ונוכחותו בעולם, דהיינו, בקרב התלמידים. 

התכלית יכולה להיות מגוונת ולאו דווקא של ידע תוכן מסוים. היא יכולה להיות יצירה והתנסות בתרבות דיון, עניין חינוכי, סתם כיף ולעתים כמה תכליות יחד. היא עשויה להיות תכלית של שיעור אחד או של יחידת לימוד שלמה. העיקר הוא שהתכלית מודעת ומוגדרת.

ידיעת התכלית מאפשרת גמישות ויכולת ניווט במרחב הפדגוגי

בירור התכלית יכול לגלות שהזמן המוקצב איננו אפשרי, או שרמת התלמידים וידיעותיהם רחוקים מדי מן התכלית הזו. בירור של תכליות אלו יכול גם לגלות שישנן תכליות שונות ואף מנוגדות העלולות להכשיל את מעשה ההוראה. למשל, הוראה של מיומנות דורשת מערכת פעולות הוראה מסוג אחד, השונה מהוראה של ידע תוכן. הצמדתם עשויה להכשיל את מעשה ההוראה. אם, למשל, התכלית היא ללמד את ההגיונות וההיסטוריה של עולם השחייה, אוכל לעשות זאת בהתכתבות או בהרצאה. אולם אם התכלית היא ללמוד לשחות, תהא זו טעות מצערת ואפילו טראגית. ההגדרה של התכלית תעזור לנו להימנע מסתירות או מתחים מן הסוג הזה.

כותב פרידריך ניטשה: "אם יש לי איזה 'לָמָּה' (תכלית) אשר למענו אחיה, אוכל לשאת כל 'איך' (אמצעי)". פעולת ההוראה יכולה להיות מורכבת, סיזיפית לכאורה, לפעמים משעממת ודורשת איפוק וריסון מצדו של המורה. אולם ידיעת התכלית מאפשרת לשאת את האמצעים, לשלוט בהם ולדעת את מקומם. ידיעת התכלית מאפשרת גמישות ויכולת ניווט במרחב הפדגוגי. שליטה זו מורגשת ומובחנת על ידי התלמידים, והיא מעניקה להם תחושה של ביטחון ושל כיוון. היא אפילו עשויה להעניק להם מוכנות גדולה יותר לשאת קושי ומאמץ. קיומה הברור של תכלית עשוי להקטין את תחושת האבסורד והסיזיפיות המאיימים על פעולות ההוראה והלמידה, ואשר עלולים להפוך אותן לסתמיות ונטולות השראה. 

עד שיומצא אותו מכשיר הקלטה פלאי, אנחנו יכולים להשתמש באמצעים פרימיטיביים יעילים לא פחות. אנחנו יכולים לבקש מן התלמידים לסכם בסוף השיעור את תכליתו. האם יש דמיון בין סיכומים אלה לאותו הבדל או שינוי בתודעת התלמיד אשר ניסינו להשיג?

מה התכלית של עיקרון התכלית?

יותר משחשוב להבחין הבחנות דקות בין תכלית, מטרה, יעד וכו', מסביר אמיר, חשובה ההתבוננות על מעשה ההוראה "לפני" ו"אחרי" השיעור לאור תכליותיו. אם כן, תכלית חשובה גם בהתבוננות על מעשה ההוראה במבט לאחור. תכלית ברורה מציבה ממדים ברורים להערכת ההוראה והלמידה - כשידועה תכליתו של שיעור נוכל גם לבחון עד כמה היא הושגה.

No Image

בעברית ובאנגלית (ובוודאי גם בשפות נוספות) למילה תכלית יש כמה וכמה מילים נרדפות. בעברית עושים שימוש במילים כגון יעד, כוונה, מטרה, שאיפה. באנגלית, אפשר להשתמש במלים כגון purpose, aspiration, desire, determination, direction, function, goal, idea, intent, objective, plan, principle, reason, scheme, scope, target, wish.

אדוארד דה בונו מציע ככלי לעניין זה את תמרור הרוחב שמ"י, ומסביר: "יש מקרים שבהם מתאים לדבר על שאיפות, במקרים אחרים על מטרות, ובמקרים אחרים על יעדים". בכל מינוח שלא נבחר, מה שחשוב הוא לברר לאן אנו מכוונים את השיעור או הלמידה בכלל.

מי שותפים בתכליות?

גם התלמידים יכולים לקחת חלק בעיצוב תכליות הלמידה. יש חשיבות רבה - פדגוגית וערכית - לכך שהתלמיד או התלמידה יודעים מהי תכלית הלמידה שלהם. אמיר מתאר את תפיסתו לגבי שיתוף התלמידים בתכליות שהגדיר המורה וכן בעבודתו מול התלמידים בהגדרת תכליות אישיות שלהם בתחומים השונים של חיי בית הספר:

כלים, שגרות ו"שאר ירקות" לקביעת תכלית/תכליות

No Image

תובנה

התובנה והרעיון הגדול, היכולים לנבוע מייצוג הידע שעשה המורה, יכולים להפוך לתכלית השיעור או הנושא הנלמד. זיהוי רעיון גדול מתוך הנושא יוביל את הלמידה. הקריטריונים המוצגים יעזרו להעריך אם הרעיון הגדול/התובנה, והם טובים דיים לתפקידם בהחזקת ההוראה-למידה.  

 

תכנון לאחור

התכנון לאחור על שלושת שלביו עוזר לנו להימנע משני סוגים של חוסר תכליתיות בהוראה שלנו - חוסר תכליתיות הנובעת מתכנית ממוקדת-פעילות (שימוש בחוויות שמוליכות רק אקראית, אם בכלל, לתובנות או להישגים) וחוסר תכליתיות שנובע מ"כיסוי חומר" (התקדמות בספר הלימוד או תכנית הלימודים כדי "לכסות" את כל החומר בתוך זמן קצוב). וויגנס ומקטאי, בספרם הבנה בכוונה מסבירים כי רק לאור המטרות שנקבעו לתכנית הלימודים אפשר לתכנן את המהלכים המתאימים להשגתה.

 

שמ"י

שמ"י - שאיפות, מטרות, יעדים הוא אחד מתמרורי הרוחב שמציע אדוארד דה בונו. כשאר תמרורי הרוחב, שמטרתם להזכיר/לעורר אותנו להרחיב את החשיבה לפני נקיטת עמדה או ביצוע פעולה, הוא נועד לכוון אותנו להבהיר לעצמנו מהן הכוונה והתכלית שמאחורי המעשים שנעשה בהקשר הנתון. ראו גם בספר למד את ילדך לחשוב עמ' 167-169.

להרחבת הדעת

No Image

ללמד עם תכלית - דוגמה בשיעור חינוך גופני בחט"ע  

בריאן לואיס (Brian Lewis), מורה ולחינוך גופני ומאמן, נוגע בסרטון זה Middle Years Physical Education - Teaching with a Purpose בחשיבות שביחסי תכנון עם תכלית והערכה מעצבת. 

כמו אמיר, המציין בסרטון "עיקרון התכלית - שותפים" לעיל, גם מדבריו של בריאן לואיס אפשר ללמוד כיצד מתן פומבי לתכליות השיעור/אימון וחזרה עליהם מדי פעם ממקדים את המאמן ואת התלמידים כאחד ותורמים להתמדה ולמוטיבציה, גם אצל אלו שאינם חזקים בספורט.

 

כיתה עם תכלית

"לחושבים גדולים יש תכליות, לאחרים יש תקוות". זו ההבחנה שעושים דגלאס פישר וננסי פריי (Douglas Fisher and Nancy Frey) בספרם Purposeful Classroom.  בפרק הפותח, "ניסוח תכליות לך ולתלמידיך" (Chapter 1. Establishing Purpose for Yourself and Your Students) הם מסבירים את החשיבות והמשמעות של הגדרת תכלית: "תכלית מוגדרת ממקדת את תשומת לב הלומדים למידע חשוב ומסדירה את החשיבה שלהם. היא גם עוזרת למורה להחליט מה תהיה הדרך הטובה ביותר למצות את זמן ההוראה שלו/ה. כאשר אנחנו אומרים מה התכלית שלנו, אנחנו מבהירים לעצמנו את הציפיות שלנו מהלמידה".

בשונה ממה שהסביר אמיר בסרטון "עיקרון התכלית - תכליות אחדות", ומטענתו של אדוארד דה בונו בתמרור השמ"י, פישר ופריי מבהירים את ההבדלים ואת הייחודיות שבתכלית - הפרק עוסק בשאלה מה בין ניסוח יעדים לתכליות ומרחיב את מודל SMART (ראו בהמשך חלק זה), מה בין סטנדרטים ותכליות, ומהו הקשר בין תכלית וחקר, תכלית ומיקוד שיעור, תכלית ולמידה שיתופית, תכלית ולמידה עצמאית ועוד. בסיומו מובא מחוון ובו אינדיקטורים להצלחה של ביסוס תכלית.

 

מודל S.M.A.R.T

הגדרת תכליות ומטרות היא פעולה חשובה ובסיסית בהקשרים מגוונים בחיים ולא רק בלימודים. שחר כהן מציג בסרטון מודל סמארט (S.M.A.R.T) איך להציב מטרות ולתכנן משימות עם מודל SMART מודל להגדרת מטרות ויעדים שיובילו לעשייה והגשמה. 

בסרטון מטרות ויעדי למידה Aims and Learning Objectives  מדגים כריס אש (Chris Ash) כיצד מגדירים מטרות ויעדים לימודיים ומסביר מה משמעותם כשהוא נעזר במודל SMART לניסוח המטרות ויעדי הלמידה.

No Image

קביעת תכליות למידה ברורות בשיעור

"למידה היא עבודה קשה. מורים יכולים להקל על תלמידיהם בהתמודדות עם האתגר על ידי כך שיבהירו ויגדירו את תכליות ההוראה בהיבטיה השונים: התכניים, הלשוניים והחברתיים (לעתים מכנים זאת "מטרות הלמידה" או "כוונות הלמידה") - הן בתחילת כל שיעור והן בהכוונת התלמידים לתכליות אלה לעתים קרובות תוך כדי הלמידה". 

במאמר "קביעת תכליות למידה ברורות בשיעורי אנגלית" Setting Clear Learning Purposes for ELLs [english [language learners מסבירים דגלאס פישר וננסי פריי (Doug Fisher and Nancy Frey) אילו תכליות כדאי לקבוע ואיך להציגן בשיעור. בסופו של המאמר מובא סרטון ובו מדגימה המורה את מגוון הדרכים שבהן היא משתפת את התלמידים בתכליות הנושא הנלמד בתחומים השונים. 

 

החתירה אל הרעיון הגדול

ניתן לזהות כמה סוגים של תכלית. הסוג המרכזי הוא תובנה/רעיון גדול. יורם הרפז במאמרו החתירה אל הרעיון הגדול מתוך: מחזיקים כיתה (עמ' 14-17), מדגים כיצד רעיון גדול יכול להיות תכלית השיעור או כיצד התכלית יכולה להיות רעיון גדול.

  

כתיבת יעדי למידה

בסרטון "כתיבת מטרות למידה" Writing Learning Objectives מוסבר איך לכתוב יעדים לימודיים ספציפיים ובני מדידה, תוך התייחסות לתכלית הלמידה: התכנון לאחור.

 

מה הכוונה ב"ללמד עם תכלית?"

"הקפידו שהתכלית שלכם תהיה בהירה וממוקדת". זהו המוטו של אתר האינטרנט של ד"ר שרה קאר (Sherah B. Carr). באתר היא מסבירה שללמד עם תכלית משמעו לחשוב על ה"למה?" ה"איך?" וה"אז מה?" בהוראות הניתנות לתלמידים. 

היא טוענת שכשאנו נכנסים לשגרת ההוראה, איננו עוצרים לחשוב מדוע אנו מלמדים בדרך שאנו עושים זאת. באתר Teaching with Purpose & passion היא מעלה רעיונות ומציעה דרכים שיעזרו ללמד תלמידים עם תחושת תכלית ותשוקה ללמידה.   

 

איך תכליות גדולות יכולות להניע תלמידים ללמידה?

במאמר How a Bigger Purpose Can Motivate Students to Learn מציגה צ'ן אינגפיי (Ingfei Chen) את חשיבותה של התכלית ליצירת הנעה ללמידה. חוקרים מצאו שתלמידים שהגדירו לעצמם תכלית משמעותית להמשך החיים למדו טוב יותר והשיגו הישגים טובים. 

סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: תכלית תגיות: תכליות
האנשים שלנו
אמיר דוד - מנחה בחממות הפדגוגיות
אמיר דוד
ד"ר שמעון אזולאי - פיתוח, יחידת התוכן
שמעון אזולאי
עירית וולפגור - מנהלת הפיתוח והמחקר ביחידת התוכן
עירית וולפגור
עוד על הנושא
הבנה בכוונה: תכנון שיעורים עתירי הבנה
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים פורמט: pdf נושאים: שאלות
ספרים
הוראה לשם הבנה
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים פורמט: pdf נושאים: קונסטרוקטיביזם
ספרים
קורט חשיבה - יחידה 1 - רוחב - מדריך למורה
סוג: ספרות קהל יעד: תלמידים פורמט: pdf נושאים: מבוא
חוברות למורים ומנחים
קורט חשיבה - יחידה 1 - רוחב - כרטיסיות לתלמיד
סוג: ספרות קהל יעד: תלמידים פורמט: pdf נושאים: מבוא
חוברות לתלמידים
הבנה בכוונה - כרזה
סוג: כרזות קהל יעד: תלמידים נושאים: פרשנות
כרזות