עיקרון השגרה

בהוראה משמעותית, המורה יוצר וחושף את דפוסי ההוראה שלו, שמַבנים את שגרת הכיתה ושגרת הלמידה

עיקרון השגרה – מה ולמה?

וסאם סעדי, ראש תחום החברה הערבית במכון ברנקו וייס, מנחה ותיק בתחומים שונים של טיפוח החשיבה והלמידה.

עיקרון השגרה

מתוך: "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית"

אנחנו יכולים לחלק את המתרחש במרחב הפדגוגי / החינוכי לשני סוגים: ישנן הפעולות והתכנים שמתחדשים כל העת בהתאם למטרות ההוראה ולנסיבות המשתנות – ישנם שיעורים שנערוך בהם דיון וישנם שלא, ישנם שיעורים שנכתוב בהם וישנם שלא, וישנו כמובן הגיוון הטבעי של תוכן השיעור עצמו: בספרות תהא זו בכל פעם יצירה אחרת, ובהיסטוריה תקופה אחרת. במקביל, ישנן פעולות קבועות ובלתי משתנות. אלה הן השגרות או הסדירויות – החל מהאופן שבו אנחנו פותחים וסוגרים שיעור, דרך צורת הישיבה של התלמידים וכלה בסדירויות ההערכה (מבחנים, תעודות).

מטבע הדברים, אנחנו פחות ערים ומודעים לשגרות ולסדירויות. אנחנו שוהים בתוכן. אולם הן מחלחלות ומשפיעות יותר מכפי שנדמה.

למשל, אם למורה מסוים יש שגרה קבועה שבה הוא דורש מן התלמידים נימוקים, תתפתח אצלם תודעה מפותחת של נימוק והצדקה ללא משים.

כך בכיתה וכך גם בשגרת חיי הבית והמשפחה: לאחר שנים, אנו מגלים שמתוך מכלול האירועים המתרחשים בחיי המשפחה, אנחנו נשארים עם השגרה ואורחותיה. בית שיש בו שגרת שיחה על ענייני השעה והיום משאיר יכולת מפותחת של דיון על ענייני היום. בית שזו איננה שגרתו, עשוי להטיף ואף לנקוט פעולות בודדות למען מטרה זו, אך הסיכוי להצלחה כאן נמוך מאוד.

השגרה גם עשויה להיות מזיקה, ואז אנו מגלים עד כמה קשה להשתחרר ממנה, כמו במקרים של הרגלי אכילה.

מטרת העל בעיקרון זה היא להוביל איזון נכון בין ודאות לאי-ודאות, בין המשתנה לקבוע, בין ההרגל לחידוש ובין השולי לחשוב.

ישנן דרכים רבות לשנות ולהשפיע על המתרחש בכיתה ובבית הספר. מודעות לסדירויות ולשגרות והשינוי שלהן היא אחת החשובות והמרכזיות שבהן. אפשר רק לתאר לעצמנו מה הייתה ההשפעה על תהליך הלמידה וההוראה אם במקום השגרה של מבחנים וחלוקת תעודות, היו התלמידים מקיימים פרזנטציות בתחומי דעת שונים ובפני קהלים שונים.

חשוב להדגיש: תמיד יהיו שגרות וסדירויות, השאלה היא האם נתנו דעתנו על משמעותן והשפעתן והאם אנחנו רוצים להציע וליצור שגרות אחרות מאלו הקיימות כעת.  

לשגרה ישנה משמעות עצומה בבניית עולמנו הערכי והרגשי, בכיתה ומחוצה לה.

היציבות של השגרות נדרשת ליצירת הוודאות שעליה יכולה לשגשג ההתפתחות. גם כאן אנו מקבלים את האמנות המורכבת של מלאכת ההוראה והחיים: מקום של ביטחון לצד מקום של צמיחה, מקום של רוגע לצד מקום של חידוש ושינוי. מקום של משפחתיות וקהילה, לצד מקום של יצירת עצמי.

בלשונו של מקלוהן: המדיום הוא המסר – לא רק למה שנאמר יש משמעות, אלא גם לאיך, מתי ואיפה הוא נאמר. לשגרה יש משמעות. לשגרות ולסדירויות יש מקום מרכזי בעיצוב התנהגותם וחייהם של בני אדם. 

משום כך, ישנה חשיבות עצומה לבחינת השגרות והסדירויות העוטפות את הלמידה והחינוך ולהשפעה שלהן.

לעתים הן מעצבות ומחנכות במנוגד למטרותינו המוצהרות (למשל מתן שיעורי בית והתעלמות מתמדת מבדיקתם או הורה שמטיף לילדיו להימנע מקללות בעוד הוא מקלל ללא הפסק).

במקביל, ישנה חשיבות ליצירתן ולבנייתן של שגרות וסדירויות חדשות שיהוו את המסד שעליו יתבססו הפעולות החינוכיות והפדגוגיות המשתנות.

הדבר נכון לשגרות הפדגוגיה הגנרית: הדרך שבה אנו פותחים וסוגרים שיעור, סוג השאלות והשיח שמאפיין אותן, מידת ההקפדה על שיעורי הבית ודרך הצגתם, הדרישה לנימוק והדרישה לבהירות וכן הלאה.

כך גם נכון לגבי השגרות בתחום דעת קונקרטי: במתמטיקה נדרוש שקיפות של תהליכים, בספרות ותנ"ך נדרוש הנמקות המבוססות על הטקסט הנידון, ובפילוסופיה נדרוש טיעונים תקפים.

וכך נכון לשגרות היחסים הבינאישיים, המייצרות תחושה של ביטחון, היכרות עם המרחב ומנהגיו ושגרת היחסים בין המורה/בית הספר לתלמידיו. במקום אחד אנו עשויים למצוא הסתרה וחשש, ובמקום אחר פתיחות ודיון.

מטרת העל בעיקרון זה היא להוביל לאיזון נכון

שמירת יתר על השגרה תוביל לשעמום ולתחושה של חוסר שינוי ומיאוס. שינויים מתמידים יובילו לתחושה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון. השגרות מהוות את התשתית אשר לתוכה וממנה מתפתחת הזהות ובה היא מוצאת את ביתה.

התלמידים, אגב, מכירים בינם לבינם בעוצמתה ובחשיבותה של שגרה זו עבורם. בסוף החופש הגדול, אנחנו מגלים רצון משונה של התלמידים לחזור לבית הספר. רצון לחזור לשגרה וליציבות שלה – יציבות ההכרחית להתפתחות ובנייה עצמית.

 

מדוע שגרות הן חשובות ומהי תרומתן?

בשגרה, אדם מבצע פעולות או מתנהג באופן קבוע החוזר על עצמו מבחינת הדרך/הזמן/המקום. על פניו זה נראה משעמם, חסר מעוף ולעתים אף מעצבן. אם כך, מה טוב בזה? אילו תועלות צומחות מקיומה של שגרה?

התועלת ותרומה של השגרה ניכרת בתחומים הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי.

מבחינה רגשית, השגרה נוסכת ביטחון. החזרה הקבועה, הידיעה מה מצפה לנו ומה יהיה בעקבות ביצוע פעולה או התנהגות מסוימת מפחיתות מתח ומקטינות את החשש מפני הלא-ידוע. הביטחון בשגרה, במוכר ובידוע מאפשר להפנות את המשאבים שלנו להתמודדות עם אתגרים נוספים, חדשים, שאינם מוכרים לנו. תחושת ביטחון יכולה להוות בסיס גם לפיתוח עצמאות - כשאדם יודע מה עליו לעשות, והוא אינו צריך לקבל אישור ורשות על כל צעד, הוא יכול ליזום ולהתנסות בדברים אחרים בדרכו.

בתחום הקוגניטיבי, העובדה שבשגרה אנחנו מבצעים פעולות באופן אוטומטי מאפשרת לנו לשחרר משאבים מנטליים, שאין צורך להשקיע בפעולה השגרתית, והם זמינים לנו ללמידה חדשה.

בתחום החברתי, שגרה מאפשרת התנהלות משותפת ומוסכמת בין כל חברי הקבוצה, ומפחיתה מתחים ובלבול בהבנת הכוונות, או באינטראקציה הבין-אישית בכלל.

 

השגרה תורמת בתחום הרגשי, הקוגניטיבי, החברתי וגם לעצמאות האדם

תרומתן של השגרות בגן ובבית הספר 

שגרות בכיתה יכולות להשפיע באופן חיובי הן על הביצועים הלימודיים וההתנהגותיים של הלומדים. מרגע שהשגרות נלמדות, תלמידים מסוגלים ליישם אותן ללא (או כמעט ללא) עזרת המורה. על ידי כך אנו מרוויחים שני דברים: לתלמיד יש יותר הזדמנויות ללמידה והמורה יכולה להקדיש יותר זמן להוראה.

למשל, שגרות עוזרות לפשט סביבה מורכבת: התלמידים יודעים למה לצפות ומה מצופה מהם. שגרות מאפשרות לתלמידים ולמורים לבצע במהירות משימות יומיומיות נדרשות. שגרות עוזרות גם למעברים חלקים בין פעילויות ובכך מאפשרות פחות הזדמנויות להפרעות.

כאשר מצופה מתלמידים להשלים משימות בשגרה יש להם את ההזדמנות ללמוד על קבלת אחריות ועל ניהול עצמי. שגרות הקשורות לביצועי תלמידים משחררות את המורה להתמקד בהוראות יותר יעילות ובאירועים לא צפויים במהלך יום הלימודים.

שגרות שיש בהן אינטראקציה בין מורה לתלמיד (ובין תלמידים לבין עצמם) תורמות גם לחיזוק תקשורת הבין-אישית ומיומנויות חברתיות בכלל, והן דרך נוספת עבור מורים להעריך איכותית וכמותית את מיומנויות תלמידיהם בתחום זה.

שגרות בבית הספר ובגן יכולות להיות שגרות מבניות, למשל - משך השיעור, סוג הצלצול; ושגרות חינוכיות-לימודיות, למשל, דרך פתיחת שיעור, דרך העבודה בקבוצות, שאלה מסכמת לשיעור. 

שגרות מבניות משפיעות ועשויות לשרת שגרות חינוכיות. למשל: שיעור של 45 דקות, הפסקה ומעבר לשיעור אחר אחריו מאפשר גם מעבר מנושא אחד לנושא אחר תוך חיבור לשיעור הקודם. אפשר למשל להשתמש בשגרה "כרטיס כניסה לכיתה" (ראו בהמשך), שמחברת את הלומדים לנושא שנלמד בשיעור קודם.

(מתוך: Use of Classroom Routines to Support the Learning Process, Old Dominion University)

 

שגרות פדגוגיות

שגרות פדגוגיות יכולות לקדם את החשיבה, הלמידה וההבנה של תלמידים ומורים. מהן שגרות פדגוגיות וכיצד מיישמים וממסדים אותן?

 

שגרות דיסציפלינאריות ולא דיסציפלינריות

 

ככל שמתמידים ומתאמנים בשגרה, התלמידים מבצעים אותה טוב יותר, והתוצאה היא העמקה בידע, בהבנה וברמת הביצוע ואיכותה. אומר ווסאם: "במקום שהיית יכול לכתוב פסקה וחצי, אתה יכול לכתוב עכשיו ספר".

 

חשוב להיות מודעים לקיומה של שגרה

מודעות לשגרה - מה היא מקדמת, איך מבצעים אותה נכון, מתי נכון להשתמש בה – תביא להפקת המרב ממנה. לכן השגרה צריכה להיות חלק מהשיח הגלוי בכיתה.

 

שגרה נותנת ביטוי לערכים שלנו ומאפשרת ליישם אותם

שגרה היא דרך לא רק לדבר על ערכים אלא גם להוציאם אל הפועל, לעשותם ולהתוודע אליהם.

עיקרון השגרה ועקרונות אחרים

עיקרון השגרה הוא חלק ממארג העקרונות הפדגוגיים והוא משלים ומחזק עקרונות אחרים. ווסאם מדגיש את הקשר ההדוק של עיקרון השגרה לעיקרון הפומביות.

 

כלים, שגרות ו"שאר ירקות" לעיקרון השגרה

No Image

1 - 2 - 3 גשר

שגרת חשיבה להפעלת ידע מוקדם וליצירת קשרים. מטרותיה של השגרה הן לחשוף את המחשבות, הרעיונות, השאלות וההבנות הראשוניות על אודות נושא, וכן לחבר את המחשבות, הרעיונות, השאלות וההבנות שנחשפו בתחילה לחשיבה חדשה על הנושא לאחר תהליך הלמידה.

שגרה זו היא אחת מאוסף שגרות חשיבה להצגה וחקירה של רעיונות חדשים.

No Image

כותרות

שגרת חשיבה להבנת תמציתם של נושאים. מטרותיה של שגרה זו הן לסייע לתלמידים לתפוש את הליבה של הנושא הנלמד או הנידון, וכן לסייע לתלמידים בשלב סיכום הדברים והסקת מסקנות.

שגרה זו היא אחת משגרות החשיבה לארגון וחיבור בין רעיונות.

No Image

משפט, ביטוי, מילה

שגרת חשיבה לחשיבה ודיון על טקסט. מטרותיה הן לעודד את הקריאה והחזרה אל הטקסט באופן ממוקד ותכליתי, לאפשר ללומדים להעמיק אל מתחת לפני השטח ומעבר לרושם הראשוני, וכן לחשוף ולהעלות על פני השטח חיבור רגשי/אישי אל הטקסט.

שגרה זו היא אחת מאוסף שגרות חשיבה ללמידה מעמיקה של רעיונות.

No Image

כרטיס כניסה לכיתה

כרטיס כניסה לכיתה יכול לשמש כמתודה שבשגרה בתחילתו של שיעור. בגלל היותה פשוטה וחסכונית בזמן יישום, שגרה זו מאפשרת להגיע לכל ילד ובו-בזמן לכיתה כולה. המטרה: לחבר את התלמידים למה שיהיה בשיעור ולפעמים גם למה שהיה בשיעור הקודם.

No Image

שגרות נוספות

עוד שגרות חשיבה תוכלו למצוא באתר אגף א' לפיתוח פדגוגי של משרד החינוך.

להרחבת הדעת

חשיבה גלויה מבית פרוג'קט זירו

חשוב ליצור בכיתה שגרות חשיבה (thinking routines) שיסייעו בהובלת הלמידה והאינטראקציות האינטלקטואליות של התלמידים. התכנית Making Thinking Visible של פרוג'קט זירו באוניברסיטת הרווארד, פיתחה במסגרת מחקר מעמיק סדרה של שגרות חשיבה המנחות את תהליכי החשיבה של התלמידים. שגרות החשיבה הן לבה של התכנית "חשיבה גלויה", ומאפשרות יצירת תרבות של חשיבה.

להמשך קריאה

שבר ותיקון: שגרה וסדר ככלי בסיסי בעבודה עם ילדים ונוער במצבי סיכון

יהודית מנדלבאום, ראש תחום ייעוץ וטיפול ברשת בתי הספר ברנקו וייס, מסבירה את חשיבות השגרה לבני נוער בסיכון חינוכי. היא כותבת: "אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים ונוער בסיכון, ואחת מהסיבות העיקריות המביאות אותם למצב של סיכון, הם חוסר קביעות, חוסר בהירות והיעדר סדירות בתהליך גידולם והתפתחותם. ביטחונם הבסיסי של ילד או ילדה מתערער מהיסוד עקב חוסר בקביעות, בבהירות ובסדירות. היכולת ללמידה, לניצול כישורים מולדים או לבניית חדשים דורשת את הדבר הראשוני הזה, שהיעדרותו מעמידה את המשאבים האישיים בסיכון תמידי".

(מתוך: כתב העת אתגרי חינוך, חוברת מס' 3)

לקריאת המאמר 

שגרה בהפתעה

שגרה עלולה להיות משעממת ושוחקת, כפי שמשתפת רות עומר בסיפור שפורסם בהגיע זמן חינוך. ואולם, משהכירה את "שגרות חשיבה והשימוש בהן [הדבר] הציל אותי ואת התלמידים שלי מהשעמום והשגרה, הכניס התלהבות וסקרנות למהלכים בשיעור, והביא איתו שלל של הפתעות והבנות חדשות."

להמשך קריאה

השימוש בשגרות מונחות בכיתה

על חשיבותן של שגרות בכיתה

ד"ר אניטה ארצ'ר -Anita Archer, יועצת חינוכית

כיצד משנים את מערכת החינוך? מתחילים בסדירויות

בשיח שערך ד"ר גידי קפלן בהגיע זמן חינוך על יצירה והובלה של שינוי בבית הספר ובמערכת החינוך בכלל, אומר ברק ברבי, מוביל תכנית פורצי דרך בתל אביב: "מערכת החינוך שלנו, וליתר דיוק הסדירויות שלה, אינן מתאימות למה שאנו רוצים להשיג... ולכן, ההתפתחות המקצועית של מורים איננה הדבר המרכזי המעכב את השינוי. המפתח לשינוי, לדעתי, הוא לטפל בסדירויות הקיימות ולשנותן מהיסוד – ויש הרבה כאלו, כמו סדירויות ההוראה ומערכת השעות, תכניות הלימודים, סדרי המדידה וההערכה, וגם סדרי ההתפתחות המקצועית של מורים.

להמשך קריאה

ריתמוס כעיקרון של שגרה בחינוך וולדורף

בחינוך וולדורף מתייחסים למושג ריתמוס קבוע. ריתמוס קבוע גורם לכך שהילדים יודעים באיזה יום מתקיימת פעילות זו או אחרת, באיזה יום אוכלים פשטידה ובאיזה יום יוצאים לפיקניק. דבר זה נוסך בהם ביטחון החיוני ליצירת הסביבה לה הם זקוקים על מנת להתפתח ולגדול.

להמשך קריאה

על הרגלים: מהותם, חשיבותם ודרך הקנייתם

במאמרה בהד הגן מדגישה ד"ר קלודי טל את החשיבות הרבה שיש להקניית הרגלים בגיל צעיר, במסגרת הגן: "בשל חשיבותם של ההרגלים לתפקודם התקין של הילדים כמו גם לתפקוד חלק, זורם ושליו של הגן, ניתן להתייחס לתהליך הקנייתם כאל 'עבודות התשתית' בגן. הקדשת חשיבה, זמן ומאמץ לסוג ההרגלים המוקנים ולדרכי הקנייתם בעיקר בתחילת השנה עשויה להקנות לילדים הרגשה של ביטחון ואמונה שהחיים בגן צפויים ובכך לאפשר הפניית קשב לפעילויות חקר ולפעילות יצירתית".

להמשך קריאה

עוזרים לילדים להבין שגרות וסדר יום כתתי

Helping Children Understand Routines and Classroom Schedules

לעתים קרובות המושגים שגרה וסדר יום מוחלפים ביניהם. 

סדר יום מייצג את התמונה הגדולה – את הפעילויות העיקריות שיש להשלים במהלך היום.
שגרות מיצגות את הצעדים שיש לעשות כדי להשלים את סדר היום.

את השגרות וגם את סדר היום יש ללמד באופן ישיר. שניהם משתנים (בהתאם לרמה ולעניין של הילדים). בשניהם צריך לשמור גם על גמישות כדי לאפשר פעילויות יוצאות דופן. 

(מתוך המצגת: What Works Brief Training Kits)

להמשך קריאה

שיגרה / משה פרץ

איתך אני מרגיש יותר מכולם 
את לא שגרה בשבילי את העולם 

ומי אומר שהשגרה היא רעה 
אם את נותנת לי כזאת אהבה 
מה שחשוב שאת איתי כאן עכשיו 
שגרה

 

סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מנהלים נושאים: שגרת חשיבה תגיות: שיגרתי
האנשים שלנו
וויסאם סעדי - ראש תחום החברה הערבית
פדגוגיה
ווסאם סעדי
ד"ר שמעון אזולאי - פיתוח, יחידת התוכן
שמעון אזולאי
חגית מן - מנחה בפיתוח מקצועי, יחידת התוכן
חגית מן
עוד על הנושא
למידה נראית למורים
סוג: ספרות קהל יעד: תלמידים נושאים: פדגוגיה
ספרים
אילו שגרות חשיבה יש?
סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מורים נושאים: פדגוגיה
כלי חשיבה ולמידה
משולש הנטיות
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: נטיות חשיבה
מאמרים וסרטונים