עיקרון המשוב

משוב הוא מנוע מרכזי ללמידה ולבניית זהות הלומד

מהו משוב?

 

ברק ברבי הוא המנהל הפדגוגי של תכנית "פורצי דרך תל אביב", מנחה ומפתח במו"פ של מכון ברנקו וייס; מורה למתמטיקה ולפיזיקה, העוסק בחקירה ובגיבוש של עקרונות היסוד של הפדגוגיה; חבר בצוות PENZA – מעבדה תפיסתית, עוסק בהכשרות של אנשי חינוך ושל אנשים בכלל, בארץ ובעולם.

 

 

משוב הוא מידע המתייחס למה שעשינו בחתירה למטרה כלשהי

גרנט וויגינס

עיקרון המשוב

מתוך: "תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית"

המשוב נוכח כמעט בכל סיטואציה אנושית. המשוב, מגוון הדרכים שבהן אדם או קהילה מגיבים על מעשינו, הוא מנוע חשוב ומרכזי ללמידה ולבניית אישיות וזהות. הקהילה או פרטים בתוכה נותנים לנו משוב בלתי פוסק על התנהגויות, דעות, אופני לבוש וסגנון, ידע, כישרון ומיומנות. משובים עשויים להיות מודעים ומתוכננים או מקריים וספונטניים. מישהו עשוי להשמיע את עמדתו הפוליטית בסיטואציה חברתית, אחר עשוי לומר לו את דעתו על עמדתו ואף על המגבלות האפשריות שלה. מתוך כל אלו מתפתחת עמדה מגובשת יותר, ברורה יותר ועשירה יותר. מישהו משתוקק להיות זמר. הוא שר בפני קבוצת חברים או בפני העולם כולו באחת מאותן תכניות כישרונות. המשוב עשוי לרומם אותו ועשוי לרסק אותו. המשוב הוא מפתח מרכזי בכינון הזהות ובהעצמתה.

מעבר לתכניו של המשוב, להיעדרו עשויה להיות השפעה דרמטית. היעדרו של משוב יוצר קושי ממשי בהתפתחות הידע ובגיבוש הידע, אך הוא גם מסמל התעלמות או אדישות – הוא מהווה השפלה וביטול של האדם. אך מה קורה בכיתה? האם ישנה מידה מספקת של משוב לעבודות התלמידים, לידע שלהם, לתהליכי הלמידה שלהם ולהתפתחות זהותם? נדמה שהתשובה היא שלילית. כמה מוזר שתהליך כה טבעי של למידה, אינו נוכח כמעט במקום שכל עניינו הוא למידה.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הכרה בחשיבות המשוב בתהליך הפדגוגי. מחקרים רבים חושפים שישנם גם משובים בלתי מודעים שיש להם השפעה מרחיקת לכת על למידת התלמידים ועל יצירת הזהות הפדגוגית והאישית שלהם. כך, למשל, מתברר שבמרבית הפעמים משובים מהווים הערכה של תשובות התלמיד, אך אינם משמשים כמנוף ללמידה חדשה. לפיכך יש חשיבות גדולה לא רק למתן משובים, אלא למודעות ולתכנון של משובים אפקטיביים ומקדמי ולמידה. בדרך כלל המשובים מתרחשים ב"זמן אמת" (זמן השיעור) וקובעים את אופי השיח בכיתה (למשל, מהווים בסיס לשיח דיאלוגי). הם ניזונים מהדיאלוג בכיתה ומזינים אותו, ומתייחסים לתגובות השונות של התלמידים כהזדמנויות פדגוגיות – טעויות, שאלות, תשובות חלקיות ורגעים מכוננים. כל אלו הם מפתחות למשוב על גווניו, שמאפשר זיהוי כשלים ייחודיים לצד הזדמנות להבנת עולמו הייחודי של התלמיד. ישנו גם משוב לתוצרי תלמידים שלא ב"זמן אמת" (זמן השיעור), כגון: בחינות, עבודות, חיבורים וסיפורים. במקרים רבים, המשובים הללו אינם מיטביים לקידום התלמיד. ציון הוא משוב מוגבל. 

למשוב יש גם חשיבות ערכית מהמעלה הראשונה. משוב מכוון ומודע הוא פעולה של הכרה ושל נראות. הוא התרופה לאדישות אפשרית של התלמיד או לניתוק שלו וממנו. אמנם חשוב לזכור שמשוב עלול להרתיע. יש במשוב ממד של ביקורת, של חשיפה, של פגיעה אפשרית בערך העצמי. המשוב יכול לתקן, אך גם להחליש. אבל, בין כך ובין כך, ערכו גבוה מהתעלמות ואדישות. חִשבו למשל על תחושתו של האדם אשר מציג לעולם תוצר מסוים – שיר, יצירת אמנות, סרט, דעה. לצד תגובות רעות, עשויות להיות גם תגובות טובות. לשתיהן יש משקל בתהליך הלמידה וההתקדמות האישית. אולם התעלמות או אדישות מוחלטת היא גרועה מכול – היא מנתקת את האדם מקהילתו, ובסופו של דבר אפילו מעצמו ומייעודו. אולי לכך התכוון היינריך היינה בשירו: "אך זו שיותר מכולם / עינתה וגרמה דאבה / אותי לא שנאה מעולם / ומעולם אותי לא אהבה".

למה משוב חשוב?

  1. בלי משוב אי אפשר ללמוד. המשוב אחראי לחולל תהליכי המשך למידה המותאמים לאמירה או לפעולה שממשבים.
  2. משוב הכרחי לתחושת ערך ומשמעות – הגיבו לי, משמע רואים אותי.

מכאן, למשוב חשיבות בשני ממדים - בממד הפדגוגי ובממד הערכי-רגשי. אך, כאמור, שני הממדים הם בעלי שיבות רבה ביצירת משמעות וצמיחה.

 

 על הממד הפדגוגי של המשוב

פחות הוראה ויותר משוב, מייצרים למידה רבה יותר

גרנט וויגינס

 

על הממד הערכי-רגשי של המשוב או המשוב כמייצר מציאות

בסרטון זה מרחיב ברק ברבי על משוב מהסוג השלישי - משוב המספר לאדם משהו על עצמו.

ברק מקדים ושואל לגבי משוב מסוג זה - איך אני יודע את מה שאני אומר במשוב? האם מה שאני אומר אכן נכון? מה תרומת דבריי למקבל המשוב?

התשובה לשאלות אלה מראה את כוחו של המשוב כמייצר מציאות.

 

ברק מונה בשלושה סוגים של משוב - 

  1. נותנת המשוב מספרת למקבל המשוב משהו על עצמה
  2. נותנת המשוב מספרת למקבל המשוב מה דעתה כמומחית בתחום
  3. נותנת המשוב מספרת למקבל המשוב משהו על עצמו

מתוך הדוגמאות שנותן ברק לסוגי המשוב השונים (ראו הקישור בצד) ניתן להיווכח כי "משוב כזה המספר למישהו על עצמו באמת פלא מה זה עושה ... ברור למי שמקבל משוב כזה שרואים אותו, וכשרואים אותך זה יוצר אצלך ביטחון, וכשיש לך ביטחון - אתה יכול לצמוח, יש לך איפה, יש לך מרחב לצמוח בו".

בסרטון שבקישור משתפת חן מילר מניסיונה ונותנת דוגמה איך מתן משוב חוזר ונשנה לילד על תכונה שהיא בחרה להתמקד בה יוצר אצל הילד אמונה שיש לו תכונה זו ורצון להמשיך ולחזקה.

המשוב בהיבט פסיכולוגי

היינץ קוהוט, פסיכולוג ופסיכיאטר, ממייסדי זרם פסיכולוגיית העצמי בפסיכולוגיה, ואחד מהתיאורטיקנים החשובים בתחומי הפסיכולוגיה של הילד, טען כי הילד זקוק לשני תנאים בסיסיים על מנת להתפתח באופן חיובי ובריא מבחינה נפשית (ראו ברמן וכספי, "הפסיכולוגיה של העצמי -  קוהוט" באוסף המקורות).

ראשית, הילד צריך שיקוף (mirroring) לתכונותיו החיוביות. "אתה יפה", "אתה מוצלח", "אתה מופלא". כשאנחנו משקפים לילד את עצמו בעינינו, החוויה הקיומית הראשונית שלו היא כי האחר המשמעותי רואה אותו כבעל ערך, וכך הוא מפתח זהות ודימוי עצמי חיוביים.

הדבר השני אשר לו זקוק הילד, לפי קוהוט, הוא דמויות להזדהות ולהערצה. תהליכי האידיאליזציה של הדמויות המשמעותיות של הילד משליכים חזרה על הדימוי העצמי של הילד. אם אבא שלי חזק ואבא שלי רואה אותי ומשקף לי את איכויותיי, כנראה גם אני חזק. אם אמא שלי הכי טובה, גם אני הכי טוב. זוהי דרך החשיבה של ילדים, במיוחד של ילדים צעירים שעדיין לא חשים נפרדים מהזהות ומהבחירות של הוריהם.

הצורך הראשוני והקיומי של כל אחד מאתנו בנראות, ממשיך להתקיים בתוכנו, ברמה כזו או אחרת, לאורך כל שנות חיינו. גם אלו מאתנו שקיבלו מנות מספקות של נראות ואידאליזציה במהלך התפתחותם עדיין זקוקים לחוויה כי האחר המשמעותי להם רואה אותם. ברמה כזו או אחרת, חוויית הנראות היא החמצן הרגשי שלנו. 

לפני הכול, משוב מספק חוויה של נראות. כשאני נותן לך משוב אני רואה אותך. אכפת לי ממך. אתה בעל ערך ובעל משמעות עבורי. המשוב, מעבר לתרומתו הראשונה במעלה לקידום הלמידה, הוא תנאי בסיסי לכינון הזהות של התלמיד. פעולת השיקוף שבמשוב היא "האור והמים" עבור הצמיחה הרגשית שלו. (מתוך: מודל מורים מובילים, חוברת למנחה, בהוצאת מכון ברנקו וייס ומרכז מיטיב).

מהו משוב שעוזר ומצמיח?

משוב טוב הוא כזה המשדר למקבל המשוב שרואים אותו. לכן, גם ביטוי אמפתיה מהווה סוג של משוב, ולדברי ברק ברבי "אמפתיה היא בת משפחה של משובים".

משוב טוב הוא גם זה הנגזר מהמטרה  ומתייחס אליה. "ייעוץ, הערכה, ציונים - אף אחד מהם אינו מספק לתלמידים את המידע הנחוץ להם למימוש מטרותיהם" (וויגינס).

במאמרו שבעה מפתתחות למשוב אפקטיבי מציע וויגנס מפתחות למשוב טוב הם:

1- מתייחס למטרות הלמידה 
2- מוחשי ובהיר 
3- מעשי 
4- ידידותי למשתמש (ספציפי ואישי) 
5- מתוזמן היטב 
6- מתמיד 
7- עקבי

 

 

 

אסור שהמשוב יסתיים בלא- כלום; הוא לא יכול לפעול את פעולתו אם תלמידים אינם מקבלים הזדמנות מיידית ליישמו

סוזן מ. ברוקהרט

המשוב נגזר ממטרות הלמידה

סוזן ברוקהרט מדגישה בפתח מאמרה איך להימנע ממשוב לא אפקטיבי:

"לפני מתן המשוב, תלמידים צריכים לדעת מה הם מנסים ללמוד. מטרות למידה הן תיאורים ידידותיים לתלמיד – שיכולים להינתן כמילים, ציורים או פעולות, או כשילוב של כל אלה – של מה שאתם מתכוונים שתלמידיכם ילמדו או ישיגו בשיעור. המטרות קשורות לביצוע או להבנה – משהו שהתלמיד עושה בפועל בחתירה למטרה – כמו גם לקריטריונים נלווים של עבודה טובה, המשמשים את התלמידים לאומדן התקדמותם אל עבר המטרה. 

המשוב לא יעשה את עבודתו אם התלמידים לא ינסו להשיג את מטרת למידה – או אם לא ידעו מהי המטרה, או אם לא יהיה להם אכפת ממנה. במקרה זה, מידע הוא תשובה לשאלה שהתלמידים אינם שואלים. משוב בלא מטרת למידה אינו אלא מישהו שאומר לכם מה לעשות."

ג'ון הטי אף הוא כותב במאמרו דע את השפעתך:

"מטרת המשוב היא לצמצם את הפער בין המקום שבו התלמידים נמצאים כעת, לבין המקום שבו הם צריכים להיות. המורה צריך אפוא לדעת עם איזה מטען מגיעים התלמידים לכל שיעור, ולהבהיר להם כיצד תיראה הצלחה. ... כאשר תלמידים רואים בעיני רוחם יעד ברור, גדלים הסיכויים שיחפשו משוב ויקשיבו לו באופן פעיל."

במהותו, משוב הוא מידע המתייחס למה שעשינו בחתירה למטרה כלשהי

גרנט וויגינס

משוב כחוויה סובייקטיבית ובעיית הציונים

כאשר מורה מעריך מבחן, למשל, והוא בודק אותו באופן לא שיפוטי כלפי התלמיד - הוא בודק לגופו של עניין ולא לגופו של תלמיד - האם התלמיד מבין שלא הוא או אישיותו שעומדים למשפט, אלא המבחן הספציפי הזה?

התלמיד חווה את המשוב באופן סובייקטיבי. זוהי חוויה סובייקטיבית, שאינה קשורה למה שהמורה חשב כאשר נתן את המשוב שלו. נשאלת השאלה עד כמה הכוונות שלנו, העמוקות, יכולות להיות מובנות על ידי הנמען שלנו?

גם התלמיד וגם המורה חווים את ההוראה ולמידה באופן סובייקטיבי. מה שעובר בראשו של תלמיד וההיגיון המנחה אותו אינו נהיר וברור מאליו למורה. ייתכן שאמירה או מעשה של תלמיד יפורשו על ידי המורה, או על ידי חבריו לכיתה, כ"שטות", כאמירה מתריסה או סתם כחוסר ידיעה, אבל מבחינת התלמיד, היה בה היגיון - ההיגיון הפנימי שלו. כאן אנו נדרשים לעיקרון החסד. אם נשתמש בעיקרון החסד וננסה לברר ולהבין את ההיגיון שהביא את התלמיד לאמירה מסוימת גם נביע כבוד לתלמיד וניטע בו ביטחון להמשיך ולנסות וגם, כמורים, נוכל ללמוד על התפיסה של התלמיד את העניין. עיקרון החסד לקוח מתחום הפרשנות של טקסטים. על פי עיקרון זה, כשאנו פוגשים טקסט של אדם אחר (כתוב או דבור), עלינו להניח שהמחבר הוא אדם סביר – או לפחות אינו טיפש גמור. כלומר, אין לייחס לו טענה מגוחכת או היסק לגמרי לא סביר. על המקשיב לחתור להבין את הדברים מעבר לרובד הגלוי שלהם. (על פי יונתן ברג, לוגיקה יישומית. מתוך: מודל מורים מובילים, חוברת למנחה, הוצאת מכון ברנקו וייס ומרכז מיטיב).

משוב מעצב את התפיסה העצמית של הלומדים – ואפילו של הכיתה כולה כקבוצה

 בסרטון זה משתף ברק ברבי ברווח שניתן להפיק ממתן משוב בלשון רבים ולמעשה משוב לכלל הכיתה.

כלים, שגרות ו"שאר ירקות" להיכרות עם משובים

כלים למשוב בפיתוח המקצועי של מורים

 משוב 27

 

 

משוב בשיח הכיתתי; מתוך אתר אבני ראשה. "צא ולמד" זה כולל בנוסף לרקע קצר גם עקרונות למשוב מקדם למידה, שאלות מנחות ללידה מתוך הנתונים וממצאי התצפית וכן טבלה לריכוז הממצאים ודוגמאות להם.

משוב 26


סדנא בנושא תצפית ומשוב
; מתוך אתר משרד החינוך.  דף זה כולל ידע תיאורטי לסדנה בנושא תצפית ומשוב (כולל קישור לפריט הבא).

משוב 2 


שיח פדגוגי באמצעות תצפית ומשוב
; מתוך אתר משרד החינוך. ערכת עזר זו כוללת הסברים קצרים, שאלות מנחות וטבלאות עזר לשיחה לפני תצפית בשיעור, תיעוד השיעור, שיחת משוב לאחר התצפית בשיעור, מסקנות מהשיח הפדגוגי, דוגמאות אפשריות לתיעוד התצפית.

פעם הייתי קורא לזה "שיחת משוב", היום אני משתדל ואומר "שיח פדגוגי"

ד"ר קובי גוטרמן

משוב 19 

 


Ladder of Feedback Guide for Classroom Observations

סולם זה הוא פרוטוקול או מתווה היוצר תרבות של אמון ותמיכה בונה על ידי רצף מובנה של משוב.

 

 כלים למשוב לתלמידים ובכלל

 משוב 20

 


ששת כובעי החשיבה
: השימוש בכובעים השונים בשיח פדגוגי ובשיחת משוב מאפשר לנותן המשוב להאיר היבטים שונים של משוב עבור מקבלו.

להרחבת הדעת

משוב 21

המשוב כחלק מהמערכת - דילן ויליאם כותב במאמר שבדומה לתרמוסטט המווסת את הטמפרטורה בחדר, משוב אפקטיבי מטפח אקלים תומך למידה. המאפיינים של משוב אפקטיבי הם:
- מתמקד במשימה ולא באגו מקבל המשוב
- מתמקד בהיבטים הנתונים לשליטתו של מקבל המשוב
- מצריך יותר עבודה ממקבל המשוב מאשר מהנותן

סרטון זה מציג הגדרה של משוב, חשיבות מתן משוב וסוג משוב. בהמשך הסרטון מתמקד במתן משוב - צעדים במתן משוב משמעותי (אפקטיבי), דברים חשובים במתן משוב אפקטיבי, לעשות ולא לעשות במתן משוב; ובקבלת משוב - מהם הצעדים בקבלת משוב, מה לעשות ומה לא לעשות בעת קבלת משוב.

 

משוב בפיתוח המקצועי של מורים

 משוב 22

 

 


לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ

דפוס תקשורת ימ"מ - מורה יוזם, תלמידים משיבים, מורה מעריך, הנפוץ בשיח בכיתות אך אינו מעודד צמיחת חשיבה עצמאית של התלמידים. שיח הממוקד במשוב בונה, משוב המספר לתלמיד על עצמו מעלה את השיח הכיתתי למדלול יציאה מדפוס הימ"מ ומכוון לחשיבה עצמית.

 

 

משוב 23

 


שיח פדגוגי
- ד"ר קובי גוטרמן

חשוב להבחין בין שיח פדגוגי לבין הערכת מורים. מטרת השיח הפדגוגי היא לטפח את ההוראה, ולשם כך המנהל צופה במורה בכיתה ולאחר מכן משוחח אתו בהסתמך על חמישה יסודות המוצגים בסרטון: (א) אמון (ב) עקיבות (ג) אמפתיה (ד) ידע פדגוגי (ה) שפה. שיח פדגוגי מיטבי הוא כמו מר"ק חם: ממוקד, רפלקטיבי, קצר. מקור: גוטרמן, ק' (מרץ, 2010). שיח פדגוגי [וידאו]. אבני ראשה.

בשיחה על צפייה בשיעורי מורים מתייחסת שלומית כסלו להכנות הנדרשות מראש, לפני הצפיה, לצפייה עצמה ולמשוב לאחריה. שלומית נותנת מגוון עצות וכיוונים כיצד להפוך את הצפייה בשיעור למתנה למורה ולכלי להתפתחותו המקצועית. (מתוך ההשתלמות המקוונת של לב לדעת לרכזים פדגוגיים)

 

תהליך המשוב הוא תהליך חשוב מאין כמותו. יחד עם זאת פעמים רבות שיחת המשוב אינה קלה, הן למקבל המשוב, והן לנותן המשוב. בסרטון זה שתי דוגמאות לתהליך מתן משוב לאותה המורה בדרכים שונות (הל"ב - היחידה לסימולציה בחינוך). 

 

משוב לתלמידים 

 משוב 25

 

 

 

תנו זמן לחשוב. דגלאס פישר וננסי פריי טוענים שמורים אינם צריכים לתקן כל טעות וטעות שעושים תלמידיהם. הם מציעים כמה דרכים חכמות לחסוך זמן ולתת משוב מעולה. 

 

משוב 3

 


חשוב על המשוב
. ערן רון מאיר את חשיבות המשוב ביחסי מורה ותלמיד, ואת חשיבותו לשיפור תפקודו של המורה, ומונה כמה עצות שימושיות למתן משוב בונה ואפקטיבי. המאמר הופיע באתר "עת לדעת".

 

 

 

 משוב 6

 

 


שבעה עקרונות למשוב מקדם
. יוני אנזל מציע גם הוא שבעה עקרונות למשוב אפקטיבי שיקדם את התלמיד. מאמרו הופיע בזמן חינוך.

ג'ון הטי והלן טימפרלי בוחנים בסרטון זה אילו סוגים של משוב ותנאים מאפשרים ללמידה לפרוח, ואילו מגבילים את הצמיחה. הם מגדירים מהו משוב בונה, ומציגים ארבע רמות של משוב המשקפים משוב בונה – רמת המשימה, רמת התהליך, רמת הוויסות העצמי ורמת העצמי.

 

סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מנהלים נושאים: פיתוח מקצועי
האנשים שלנו
ברק ברבי - מנחה פדגוגי בבתי ספר פורצי דרך בתל אביב
ברק ברבי
עירית וולפגור - מנהלת הפיתוח והמחקר ביחידת התוכן
עירית וולפגור
ד"ר שמעון אזולאי - פיתוח, יחידת התוכן
שמעון אזולאי
עוד על הנושא
תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: עקרונות פדגוגיים
תפיסות מובילות
עיקרון הייצוג
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: פדגוגיה
תפיסות מובילות
עיקרון התכלית
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: תכלית
תפיסות מובילות
עיקרון הנמענות
סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מנהלים נושאים: פדגוגיה
תפיסות מובילות
עיקרון הביצוע
סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מנהלים נושאים: קונסטרוקטיביזם
תפיסות מובילות
שיח פדגוגי מיטבי
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מורים נושאים: שאלות
תפיסות מובילות
עיקרון הפומביות: הלמידה יוצאת לאור
סוג: עשייה במכון קהל יעד: מנהלים נושאים: פיתוח מקצועי
תפיסות מובילות
עיקרון הפיתוי
סוג: עשייה במכון קהל יעד: מנהלים נושאים: פדגוגיה
תפיסות מובילות