סוגיות מהשדה ועקרונות פדגוגיים

תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית בשירות הפיתוח המקצועי

תשעה העקרונות הפדגוגיים להוראה משמעותית יכולים לשמש ולהנחות כל סוג של הוראה-למידה כולל גם פיתוח מקצועי.

פיתוח מקצועי Vs. הוראת תלמידים

למורה, כבעלת מקצוע ולומדת בוגרת לעומת ילדים ובני נוער, יש יותר ידע דיסציפלינארי יותר ידע על טבעה של למידה, היכרות רחבה יותר עם תפיסות של אחרים – תלמידים, יכולת מטאקוגניטיבית/רפלקטיבית טובה יותר ועוד. 

העיסוק בפיתוח מקצועי של מורים בפרט ובהוראת מבוגרים בכלל אינה זהה להוראת תלמידים צעירים (ילדים ובני נוער). אמנם יש דמיון בתהליכי הלמידה עצמם אך הידע וניסיון החיים והניסיון המקצועי מולידים את האפשרות ללמידה המתרכזת יותר בתהליכי עומק, בתהליכים רפלקטיביים ומטאקוגנטיביים של הלומדים –המורים ובתהליכי יישום והעברה מורכבים יותר, כיוון שהם כוללים תכליות ונמענים רבים ונוספים.

בסדרה הבאה על/עם תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית נתמקד כיצד עקרונות אלו יכולים לשמש אותנו בהתמודדות עם דילמות בפיתוח המקצועי של מורים, לא רק ככלי עזר אלא כרעיונות מנחים חשיבה ותכנון.

גם מי שאינם מורי מורים או עוסקים בפיתוח מקצועי של מורים יכולים להפיק מהנִכתב כאן. מידי פעם נתייחס לכך במופרש אך, כל אחת ואחד מוזמנים לחשוב ולתכנן שימוש בדברים הנאמרים בהקשר של פיתוח מקצועי  גם בהקשרי הוראה ולמידה בכיתות עם ילדים ובני נוער. 

 

מאחר ובעבר הכרנו כבר לעומק, יחסית, כל אחד מהעקרונות השונים אז, בסדרה הנוכחית נצא מתוך דילמה/סוגיה שעלתה משדה הפיתוח המקצועי ונבדוק איך בעזרת התייחסות ועבודה עם כמה מהעקרונות ניתן להתמודד עם הסוגיה בדרך בונה ומבנה.

והפעם סוגיה שמעלה מדריכה/מנחה בהשתלמות מורי ביולוגיה בפני מאמנת, שמאמנת ומלווה אותה לאורך ההדרכה.

 

סוגייה שהעלתה מדריכה/מנחת מורים:

אני מנחה מורים לביולוגיה, עושה הכשרה דיסציפלנרית. אנו עובדים על רעיון גדול בתחום הדעת (למשל, האבולוציה מתרחשת כתוצאה משינויים אקראיים, רבים "קטנים" ולא משינוי אחד גדול ודרמטי בהשראת אירוע מסוים). בהכשרה יש מורים שלא מחזיקים בתפיסה/רעיון זה ומתווכחים, מעלים שאלות וסוגיות שמעוררים אצלי אי שקט. למה אי שקט? כי: 

  • זה מעכב את הספק החומר? 
  • הם מתנגדים לאמירה זו ומעלים טיעונים שנראים לי לא רלוונטיים או לא נכונים
  • יש המעלים טיעונים של תלמידיהם ברוח הבריאתנות
  • מידי פעם נאמרו דברים הגיוניים, ונכונים שלא שמתי אליהם לב/דגש בהוראה שלי בעבר
  • זה פתאום מערער אותי באשר לתשובות ולהתייחסויות שעליי לתת.

למה זה קורה ומה לעשות שלא יקרה גם בפעם הבאה כשנעבוד על הרעיון (או רעיון גדול אחר)?

 

מצב זה מערער את ביטחונה של המדריכה. הדבר הראשון שעליה לעשות זה לבסס שוב את ביטחונה

חושבים לפני שממשיכים

  • מה לדעתך יוכל לעזור למדריכה?
  • אילו עקרונות יוכלו לשרת אותה בהתמודדות עם הסוגייה שהעלת?

במקרה זה העקרונות שיוכלו לעזור למנחה-מדריכה להתמודד עם הסוגיה שהעלתה הם עיקרון הייצוג, עיקרון התכלית ועיקרון הנמענות.

במקרה זה העקרונות שיוכלו לעזור למנחה-מדריכה להתמודד עם הסוגיה שהעלתה הם עיקרון הייצוג, עיקרון התכלית ועיקרון הנמענות.

עיקרון הייצוג

עיקרון הייצוג - מהו?

על עיקרון הייצוג:

בהוראה משמעותית המורה מייצר לעצמו ייצוג מודע של הגיונות תחום הדעת ושל תכנית הלימודים המשקפת תחום זה.

לעתים עשויה קבוצה של מורים או של מומחים לתחום דעת לנסות לגבש ייצוג משותף של ידע.

בפעולת ייצוג הידע, אינני שואל כיצד עליי ללמד משהו או מי עומד בקצה פעולת ההוראה, אלא מברר את מהותו של הידע ואת הקשריו השונים. אני עשוי לשאול: מהם המושגים המרכזיים של ידע זה? האם אני מבין את הקשריהם השונים? מדוע חשוב ללמד את זה ומדוע חשוב קיומו של ידע זה? מה הוא אומר עבורי והאם באמת הוא מעניין אותי? מה ההקשר שלו לתחומי דעת אחרים? איזה מין סוג של ידע זה: תוכן או מיומנות?

ככל שהייצוג העצמי יהיה הדוק ומודע יותר, פעולת ההוראה והגמישות בתוכה תהפוך לטובה יותר. בסופו של דבר, המורה הוא מומחה בתחום דעת מסוים. ייצוג הידע הוא הממד האישי של יצירה ועיבוד ייחודי של מומחיות זו.

 

עיקרון הייצוג - מדוע?

ייצוג הידע של המנחה עצמה תאפשר התבוננות נוספת על תפיסתה את הרעיון שנדון והפעם יהיו בראשה גם הנושאים שערערו אותה, שהציבו בפניה אתגר. 

השוואה אל ייצוג ידע שעשתה קודם לכן תזמן אולי גילוי של שינוי והתפתחות בתפיסת הרעיון ועוד קשרים או קשרים אחרים שנוצרו והתבהרו בעקבות האינטראקציה עם המורות הלומדות. חשיפה כזו עשויה לעזור להתמודד עם הנושאים המערערים באופן בטוח יותר.

המנחה יכולה לתת משימת ייצוג ידע גם למורות הן בתחילת ההכשרה והן בסופה ולראות יחד אם חל שינוי או התפתחות כלשהי בתפיסת הנושא. ייצוג ידע כזה גם יכול לתת למנחה הזדמנות להיכרות עמוקה יותר עם תפיסת המורה-תלמידה וכך תוכל להתאים את דרך ההוראה והחומרים השונים כדי לפגוש את התפיסות של המורות השונות בכיתה.

את ייצוג הידע ניתן לעשות בדרכים שונות, שאחדות מהן מוזכרות בהמשך.

 

איך אפשר לעשות?

  • עשו ייצוג המושג/נושא אותו לימדתם השנה. (ניתן לעשות באחת הדרכים המוצעות בהמשך)
  • השוו ייצוג זה עם ייצוג שעשיתם בעבר (או – מה היה ייצוג הידע שעשיתי לפני שלימדתי נושא זה בפעם האחרונה (בתחילת שנת הלימודים/תהליך)? 
  • זהו/היזכרו באירועים, מעשים רגעי הארה שהביאו לשינוי הידע או יחסי הגומלין.
  • כיצד הייצוג החדש ישפיע על דרך ההוראה בשנה הבאה?
  • להערכתך, איך השפיעו הנמענים על הייצוג או על השינוי בייצוג שחווית?

 

כלים ודרכים ליישום בעת בחינה של הבעיה דרך העקרונות הפדגוגיים

מפת מושגים - דרך חזותית לייצוג התפיסה והמושגים של החושב

מארגן דפוס המושג - מארגן גרפי לארגון הידע על  מושג/נושא, תוך יצירה של מפה מושגית המסייעת בפיתוח הבנה מעמיקה של משמעויות המושג/הנושא.

משחק הסבר - שגרת חשיבה לחקירת ההבנה הסיבתית

עצור, התבונן, הקשב - שגרת חשיבה להבהרת טענות ומקורות

מה גורם לך לומר זאת? - שגרת חשיבה לתמיכה בפרשנויות

חבר, הרחב, אתגר - שגרת חשיבה לחיבור בין רעיונות חדשים לידע קודם

1 – 2 – 3 גשר - שגרת חשיבה להפעלת ידע מוקדם וליצירת קשרים 

טען, תמוך, שאל - שגרת חשיבה להבהרת טענות אמיתיות

אנלוגיות