חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית היא חשיבה הבודקת תופעות, רעיונות, תוצרים ומוצרים על בסיס קריטריונים רציונליים. חשיבה ביקורתית היא חשיבה המציעה קריטריונים לבחינה של עובדות ודעות, כדי להעדיף באורח מושכל עובדות ודעות מסוימות על פני אחרות – ולהיות נכון להטיל ספק גם בהן. חשיבה ביקורתית היא גם חשיבה שקולה ורפלקטיבית המתרכזת בהחלטה למה להאמין ומה לעשות.

חינוך לחשיבה ביקורתית מעודד תלמידים להטיל ספק מושכל במה שסמכויות – מורים, מומחים, ספרי לימוד, ספרים, עיתונים, טלוויזיה – אומרות להם.

 

חינוך לחשיבה ביקורתית – מה הכוונה?

יש הטוענים שניתן לחנך לחשיבה ביקורתית על ידי טיפוח נטיות ויכולות מתאימות. נטייה מוגדרת כדחף או מגמה להוציא לפועל את היכולות. כאשר מטפחים נטיות יש להתייחס לדרך/לשלבי הביצוע, לתרומת הביצוע ולהקשר המתאים והנכון לבצע הדבר.

יכולת מוגדרת כידע והאפשרות להוציא אל הפועל את הנדרש. אניס, במאמרו "הטקסונומיה של נטיות ויכולות של חשיבה ביקורתית" מונה 14 נטיות של חשיבה ביקורתית, כגון: מתן נימוקים, שאיפה לרמת דיוק גבוהה, הבאה בחשבון של המצב בכללותו, פתיחות לכמה נקודות מבט; ו-12 יכולות, שמחולקות ליכולות משנה. כמה מהיכולות שמזכיר אניס הן: הבהרה ראשונית של המצב, תמיכה וביסוס והסקת מסקנות.

 

הרגלי חשיבה ביקורתית

 

  • להיות מדויק ולשאוף לדיוק
  • להיות בהיר ולשאוף לבהירות
  • להיות בעל פתיחות מחשבתית
  • לרסן תגובות אימפולסיביות
  • לנקוט עמדה בעת הצורך
  • להיות רגיש לתחושותיהם של אחרים ולרמת הידע שלהם

 

 

חינוך לחשיבה ביקורתית - החשיבות

כל אדם בימינו, ובמיוחד אזרח במדינה דמוקרטית, חשוב לו להיות חושב ביקורתי מיומן. בעולם שבו כמויות הידע רבות ומתרבות, הידע זמין מאוד וחלקו משתנה בקצב מהיר, חשוב לו לאדם לברר ולבדוק את מהימנותם ועדכנותם של הידיעות והמידע הזמינים לו. בנוסף, אזרח בחברה דמוקרטית נדרש להיות שותף להכרעות במעגלים הקרובים והכלליים יותר, ורצוי מאוד שההחלטות וההכרעות ייעשו באופן מבוסס ושקול.

ענפי הכלכלה המניעים היום את המשק הגלובלי והמקומי הם מבוססי ידע. כמו כן, במקומות עבודה רבים האחריות על הפיתוח והקידום של החברה נמצאת אצל העובדים כולם. מסיבות אלו חשוב שכל אחד יוכל לבחון, לשפוט ולהעריך את המידע והידע שהוא מקבל ויוצר.

 

 

חשיבה ביקורתית בודקת תופעות, תוצרים ומוצרים על בסיס קריטריונים רציונליים

 

עקרונות החינוך לחשיבה ביקורתית

  • עידוד שאילת שאלות מערערות וביקורתיות, כגון: על סמך מה טקסט או אדם כלשהם טוענים את מה שהם טוענים? מאיזו נקודת מבט הם טוענים זאת? מדוע להעדיף את הטענות שלהם על פני טענות סותרות או אחרות? האם יש בידיי כל המידע המהימן ביותר? מדוע מנסים לשכנע אותי בטענה מסוימת או אחרת?
  • טיפוח נטיות ההכרחיות לחשיבה ביקורתית כגון: לחפש ביטוי ברור של השערה או שאלה, להשתמש במקורות מהימנים ולהזכירם, לחפש חלופות, להיות רגיש לרגשות, לרמת הידיעה ולדרגת התחכום של האחרים, ועוד.
  • טיפוח יכולות ההכרחיות לחשיבה ביקורתית, כגון: יכולת לנתח טיעונים, יכולת מתן הצדקות או תימוכין לאמירה, יכולת לשאול שאלות, יכולת תכנון וביצוע בהתאם לתהליכים קודמים, יכולת להעריך מהימנותם של מקורות מידע ודיוק תצפית, ועוד.
  • יצירת חומרי הוראה המפתחים חשיבה ביקורתית, כחלק מהלמידה בתחום דעת מסוים.
  • הצגת מגוון דעות בכיתה. קריאת ספרות והיסטוריה מזוויות שונות, הזמנת אורח בעל דעות יוצאות דופן, עידוד שיח ביקורתי סביב נושא או מאמר ועוד.

 

חינוך לחשיבה ביקורתית - הקשיים

פיתוח חשיבה ביקורתית בבתי הספר הוא משימה לא מובנת מאליה עבור צוות המורים. כדי ליישם חינוך לחשיבה ביקורתית בבתי הספר דרוש אקלים בית-ספרי המעודד חשיבה ביקורתית.

דיון ביקורתי בכיתה הוא מטרה חינוכית ראויה, אך קשה למימוש. בידי מורים רבים אין די כלים לניהול דיון המעודד חשיבה ביקורתית, והם מתקשים להוות דוגמה אישית לביקורתיות.

ערעור והטלת ספק הם מהמאפיינים של החשיבה הביקורתית. מורים רבים חוששים שהערעור והטלת הספק תופנה אליהם אישית כמומחים בתחום הדעת או בסמכויותיהם, ולכן, נמנעים מזימון ערעור והטלת ספק.

 

חינוך לחשיבה ביקורתית במכון ברנקו וייס

בתהליך הפיתוח וההטמעה של תוכניות מכון ברנקו וייס השונות מנשבת רוח החשיבה הביקורתית. בהכשרת המורים במכון ברנקו וייס מתנסים המורים בחשיבה ביקורתית על מרכיביה השונים כשאילת שאלות, התייחסות מנקודות מבט שונות, ערעור והטלת ספק ועוד, וכל זאת באווירה פתוחה, מעודדת ומקבלת חשיבה כזאת. כמו כן, המורים משלבים חשיבה ביקורתית בהתאם לנדרש בתוכניות הלימודים השונות ובהתאם לאופק הפדגוגי של משרד החינוך.

בבתי הספר השש שנתיים של המכון, חשיבה ביקורתית היא חלק מובנה מסדר היום בקהילת חשיבה. המחנכים מעודדים את תלמידיהם ללמידה מתוך עניין ובאופן ביקורתי ומשקפים לתלמידים את תפקיד הביקורתיות בחיי היומיום שלהם.

בתכניות החושב הצעיר משולבת החשיבה הביקורתית הן בפעילויות ובמשימות והן ברוח העבודה. המנחים מעודדים את הלומדים להעלות אפשרויות ולאחר מכן להעריך, לשפוט ולבחור ביניהן. בתוכניות השונות גם מזמנים ללומדים הזדמנויות לבקר ולבחון דברים מנקודות מבט שונות, לשאול שאלות ביקורתיות כמו גם לנמק ולבסס את דבריהם וכדומה.

במכון פותחו חומרי הוראה-למידה רבים, שחלקם מתמקדים בחינוך לחשיבה ביקורתית על מרכיביה השונים הן באופן ישיר והן בעת הוראת תחומי הדעת השונים. החומרים נשענים על הספרות המקצועית העשירה בתחומי החשיבה.

No Image

סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: פרשנות תגיות: קשיים
עוד על הנושא
טיפוח חשיבה ביקורתית - מאמר מבוא
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: שאילת שאלות
מאמרים וסרטונים
מהי חשיבה ביקורתית - מאמר מבוא
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: חשיבה ביקורתית
מאמרים וסרטונים
חינוך לחשיבה ביקורתית
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים נושאים: שאלות
ספרים