גישות לטיפוח החשיבה – מאמר מבוא | חלק ב’

חלק ב': גישת הנטיות

גישת המיומנויות התפתחה והתעצמה לאור השינויים הרבים והמהירים המתרחשים בידע, בתרבות ובעולם העבודה – כמויות המידע והידע, הזמינות, הזמניות והיחסיות שלהם גורמים לכך שאין מה ללמד ידע וצריך להקנות ולפעול לפיתוח דרכים כלליות ומיומנויות להתמודדות עם מצב זה. 

אחת הביקורות על גישת המיומנויות היתה שהשליטה במיומנות אינה מבטיחה דבר: אדם עשוי להיות בעל מיומנות כלשהי, אך נטול הנעה / דחף / תשוקה / רצון / העדפה מגמה / הרגל / כוונה / גישה ... בקיצור "נטייה", שיגרמו לו להוציאה אל הפועל.
כדי שלמיומנות יהיה ערך כלשהו דרושה נטייה להשתמש בה; צריך skill and will.

לאור זאת החלו, בשלב הראשון, להצמיד לכל מיומנות את הנטייה המתאימה (למשל, למיומנות ההשוואה הוצמדה הנטייה להשוות). בשלב זה גם האמינו שמיומנויות מייצרות נטיות. בשלב שני, החלו לראות בנטיות החשיבה גישה אלטרנטיבית לגישת המיומנויות.

על פי גישה זו, מה שמאפיין יותר מכל אישיות המיוצגת בדימוי זה הוא נטיות החשיבה או התכונות האינטלקטואליות שלה (ולא מיומנויות חשיבה). מטרתן של הנטיות אינה להניע מיומנויות אלא יש להן ערך עצמי והן הגורם המכריע בחשיבה טובה. זוהי "נטייה במובן החזק" (dispositions) הן מיומנויות שאינן תלויות במיומנויות אלא "מייצרות" מיומנויות מתאימות ומאפשרות להן להתממש.

כדי שלמיומנויות יהיה ערך כלשהו, דרושה נטייה להשתמש בה, צריך skill and will

הארווי סיגל, אחד ממפתחי גישת הנטיות, מכנה זאת "מקרו-נטייה" – תכונת אופי, אפילו אישיות – שיש לה תפקיד מכריע בחשיבה ביקורתית. לדעתו, נטיות משפיעות יותר ממיומנויות על חשיבה טובה וכן, המושג "נטייה" כולל בתוכו את המושג "מיומנות". גישתו של סיגל היתה שלב ביניים בין השלב הראשון בו הנטייה תלויה במיומנות לבין השלב השני בו לנטייה יש ערך עצמאי.

את המעבר לשלב  השני – העצמאי, הובילו אנשי פרוג'קט זירו באוניברסיטת הרווארד, בראשותו של דיוויד פרקינס. פרקינס ועמיתיו הגדירו נטיות חשיבה כזיקות והרגלים של השכל המסייעים לחשיבה פורייה; וכן, מגמות קבועות באופן החשיבה, כפי שהן משתקפות לאורך זמן במצבי חשיבה שונים. לדבריהם, נטיות חשיבה הן מגמות להפעיל דפוסי חשיבה מסוימים. כשלאדם יש נטייה כלשהי, פירושו שהוא נוטה להתנהג כך לאורך זמן. מכאן, שמאפיין חשוב של נטיות החשיבה הוא עקביותן במצבי חשיבה שונים ומגוונים. 

על פי פרקינס ועמיתיו המושג "נטייה" כולל שלושה מרכיבים: דחף (Inclination), רגישות (Sensitivity) ויכולת (Ability). "דחף פירושו מניע לחשוב באופן מסויים המורגש כמחויבות והתלהבות; רגישות פירושה ערנות להזדמנויות חשיבה – מקרים שראוי להפעיל בהם חשיבה מסוג מסוים; יכולת פירושה כשירות ממשית לחשוב בואפן מסוים".

סוגים של נטיות חשיבה

שבע נטיות יסוד

פרקינס ועמיתיו פיתחו תיאוריה של נטיות חשיבה (thinking dispositions) הכולל שבע נטיות יסוד, המקיפות לדעתם את כל (או כמעט כל) מה שכרוך בחשיבה טובה. הנטיות הן:

  • נטייה לרוחב אופקים ולהרפתקנות
  • נטייה לסקרנות אינטלקטואלית מתמשכת
  • נטייה להבהרה ולחתירה להבנה
  • נטייה לתכנון ולחשיבה אסטרטגית
  • נטייה לזהירות אינטלקטואלית
  • נטייה לחיפוש סיבות או נימוקים ולהערכתם
  • נטייה למטא-קוגניטיביות

הרגלי החשיבה (Habits of Mind)

ארתור קוסטה ובינה קליק מציינים שישה עשר הרגלי חשיבה (habits of mind) המקיפים, לדעתם, את כל התנאים ה"נטייניים" החיוניים של חשיבה טובה. לדבריהם, הרגלי החשיבה הם דפוסים המאפיינים חושבים טובים ובאים לידי ביטוי כשאדם עומד מול בעיה שאין לו עבורה יתרון מיידי ושגור. במצב זה, במיוחד במצב שבו הבעיה היא בעלת השלכות חשובות, להרגלי חשיבה פוריים יש חשיבות רבה, שלא לומר קריטית.

הרגל חשיבה, לפי קוסטה וקָליק, "עשוי" מחמישה מרכיבים: ערך: העדפה של דפוס חשיבה אחד על פני אחרים; דחף: תחושה של צורך ליישם דפוס חשיבה; רגישות: זיהוי הזדמנויות ליישום דפוס חשיבה; מחויבות: חתירה מתמדת לשיפור דפוסי החשיבה תוך כדי רפלקסיה עליהם; מדיניות: שילוב דפוסי החשיבה בפעולות, בהחלטות ובפתרונות באורח מודע וקבוע.
הרגלי החשיבה חורגים מן ההגדרה של פרקינס שלפיה נטיות חשיבה "הן קוגניטיביות במיוחד ומשפיעות על החשיבה באורח ישיר"; להרגלי חשיבה נוסח קוסטה-קָליק יש השפעה על התנהגויות שאינן התנהגויות חשיבה מובהקות. 

שישה עשר הרגלי החשיבה ע"פ קוסטה וקליק הם:

  • התמדה
  • ניהול אימפולסיביות 
  • הקשבה בהבנה ובאמפתיה
  • חשיבה גמישה 
  • חשיבה על חשיבה (מטא-קוגניציה) 
  • חתירה לדיוק
  • חקירה והצבת שאלות
  • יישום ידע קיים למצבים חדשים
  • חשיבה ותקשורת בהירות וקפדניות 
  • איסוף נתונים בכל החושים
  • יצירה, דמיון וחידוש
  • תגובה של פליאה והשתאות
  • נטילת סיכונים מחושבים
  • מציאת הומור
  • חשיבה תוך תלות הדדית 
  • פתיחוּת ללמידה מתמשכת

הרגל חשיבה נובע מ: ערך, דחף, רגישות, מחויבות ומדיניות

תכונות של השכל (Traits of Mind)

ריצ'רד פול כותב על תכונות של השכל (traits of mind) התכונות של חשיבה ביקורתית או חשיבה טובה (לפי פול אין הבדל בין חשיבה טובה לחשיבה ביקורתית). פול ציין תשע תכונות כאלה: 

  • עצמאות מחשבתית
  • סקרנות אינטלקטואלית
  • אומץ אינטלקטואלי
  • צניעות אינטלקטואלית
  • אמפתיה אינטלקטואלית
  • יושר אינטלקטואלי
  • התמדה אינטלקטואלית
  • אמונה בתבונה
  • הגינות מחשבתית

במקום אחר כותר ריצ'רד פול על תשוקות רציונליות (rational passion). 

"התכונות של השכל" ו"התשוקות הרציונליות" של פול חורגות מן ההגדרה הצרה, המדויקת יותר, של נטיות חשיבה כתכונות או כתשוקות קוגניטיביות, כלומר נטיות שהשפעתן מוגבלת לחשיבה בלבד. לנטיות בגרסת פול יש השפעה אישיותית כוללת.

איכויות אישיות (personal qualities)

במושג איכויות אישיות חורג רוברט סטרנברג מההגדרה הצרה של נטיות חשיבה וכולל תכונות אישיות כלליות ויכולות שיש להן השפעה על האופן שבו אנשים חושבים. סטרנברג פיתח תוכניות לימודים מאחוריהן עומד הרעיון של אינטליגנציה מצליחה. ממדי האינטליגנציה המצליחה הם מה שכלל סטרנברג בתיאוריה הטריארכית של האינטליגנציה (the triarchic theory of intelligence) והם: אינטליגנציה אנליטית, אינטליגנציה יצירתית ואינטליגנציה מעשית.
בעלי אינטליגנציה מצליחה ניחנים בנטיות ל:

  • מניעים את עצמם 
  • לומדים לשלוט בדחפיהם 
  • יודעים מתי להתמיד 
  • מתרגמים מחשבה למעשה.  
  • מכוּונים למוצר
  • מביאים מטלות לכלל סיום 
  • הם יזמים
  • אינם חוששים מכישלון
  • אינם דוחים דברים
  • נוטלים אחריות על מעשיהם 
  • דוחים רחמים עצמיים 
  • הם עצמאיים
  • חותרים להתגברות על קשיים 
  • מתרכזים בהשגת מטרותיהם
  • אינם מתפרסים באופן רחב או צר מדי
  • מסוגלים לדחות סיפוקים.   
  • רואים את היער ואת העצים 
  • בעלי ביטחון עצמי 
  • מאזנים בין חשיבה אנליטית, יצירתית ומעשית

למידה מתווכת כמטפחת נטיות

גם בתיאוריה של ראובן פוירשטיין על למידה מתווכת יש מקום מרכזי ל"בנייה של גישות חיוביות לחשיבה וללמידה", כלומר לנטיות חשיבה.

בתיאוריה של פוירשטיין למתווך יש תפקיד ומשועות מיוחדים. המתווך אינו מתווך רק או בעיקר מידע, אלא גם יחס למידע, עמדות ונטיות. גורמים אלה הם תלויי תרבות. פוירשטיין מכנה אותם הפרמטרים של האינטראקציה המתווכת.  

גם אם לא כל "הפרמטרים של האינטראקציה המתווכת" הם נטיות חשיבה מובהקות, יש בהם מרכיב נטייתי בולט. הנה תשעת ה"פרמטרים" שיש לתווך ללומד כדי שיחשוב ויסתגל כראוי לתרבות שבה הוא אמור לחשוב ולתפקד. 

  • תיווך של תחושת מסוגלות 
  • תיווך לוויסות ההתנהגות 
  • תיווך להתנהגות משתפת 
  • תיווך לדיפרנציאציה ולאינדיווידואציה 
  • תיווך לחיפוש אחר יעדים, להצבת יעדים ולהשגתם 
  • תיווך לחיפוש אתגרים, חידושים ומורכבויות ולהתמודדות עמם 
  • תיווך למודעות האדם להיותו ישות משתנה 
  • תיווך לחיפוש אחר אלטרנטיבה אופטימית 
  • תיווך לתחושת שייכות
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: שאילת שאלות תגיות: ריצ'רד פול
עוד על הנושא
הכיתה החושבת
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים פורמט: pdf נושאים: נטיות חשיבה
ספרים
נופי החשיבה
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים פורמט: pdf
ספרים
סוגים של נטיות חשיבה
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: שאילת שאלות
מאמרים וסרטונים
חכה, פיתיון ודגים
סוג: ספרות קהל יעד: מנהלים פורמט: pdf נושאים: פדגוגיה
ספרים
עיקרון השגרה
סוג: כלי חשיבה קהל יעד: מנהלים נושאים: שגרת חשיבה
תפיסות מובילות