אימון קוגניטיבי

אימון קוגניטיבי הוא דיאלוג מובנה, המתרחש בין מאמן למאומן, תוך שימוש באסטרטגיות ייחודיות לקידום ההבחנות, ההחלטות והתפקודים האינטלקטואליים של המאומן. מטרת האימון הקוגניטיבי היא לסייע למאומן להתקדם לקראת מימוש מרבי של משאבי התודעה שלו, כאדם הולונומי. הוגי התפיסה הם ארתור קוסטה ורוברט גרמסטון, שפרסו את משנתם בספר "אימון קוגניטיבי", שראה אור בשנת 1985.

 

האימון הקוגניטיבי יכול לשמש כלי רב עצמה בידי איש החינוך בהתנהלותו מול התלמידים כמו גם מול חבריו לצוות החינוכי והמרחב הבית-ספרי בכללו. אנו במכון ברנקו וייס פיתחנו ושכללנו את הגישה ליישומה בעבודה אישית וקבוצתית עם בני נוער ועם צוותי הוראה.

 

מהו אימון קוגניטיבי

האימון הקוגניטיבי הוא אמצעי להעביר עמית שאתם מעריכים מן המקום שבו הוא או היא נמצאים אל המקום שאליו הוא או היא מבקשים להגיע. אימון קוגניטיבי הוא מערך של אינטראקציה בין מאמן למתאמן, שבמהלכו מתקיים דיאלוג ביניהם. בתהליך האימון הקוגניטיבי, המאמן מסייע למתאמן לזהות את דפוסי החשיבה שלו, ולבחון באיזה אופן הם מסייעים לו להגיע אל המטרות שהוא מציב לעצמו. תהליך האימון הקוגניטיבי מסייע לאדם לזהות את דפוסי החשיבה שעומדים בבסיס המצב המצוי ולקדם אותו אל עבר המצב הרצוי. המאמן הקוגניטיבי שואל את המתאמן שאלות, המעבירות אותו בהדרגה ממשאבי התודעה הקיימים אצל המאומן למשאבי התודעה הרצויים לו. חיזוק ואיזון משאבי התודעה יביאו אדם למצב הולונומי.

 

הולונומיה

הולונומיה היא מונח המצרף שתי מילים יווניות שפירושן: שלם וחלק. ההולונומיה היא מצב שבו אדם מתפקד כעצמאי, בו בזמן שהוא חלק ממערכת גדולה יותר. ההולונומיה היא קיום בו-זמני של שני צרכים: הצורך לאוטונומיה והצורך להדדיות. אלה הם צרכים סותרים, אך ההולונומיה מאזנת בין שני הצרכים האלה.

 

כדי להגיע למצב האיזון שמקנה ההולונומיה, יש לחזק את המשאבים התודעתיים של בני האדם. קוסטה וגרמסטון הציעו חמישה משאבי תודעה (states of mind), שהעצמתם המתמדת, תוך שמירה על איזון ביניהם, מאפשרת ליחיד לתפקד בתוך הסתירה שבין הרצון להיות אוטונומי לבין הצורך לתפקד בקבוצה.

 

חמשת משאבי התודעה

חמשת משאבי התודעה הם מקורות אנרגיה בלתי נדלים המזרזים התנהגויות הולונומיות. משאבי התודעה הם:

  • מסוגלות: תחושה של יכולת ומיקוד שליטה פנימי. אנשים בעלי תחושת מסוגלות הם פעילים, אופטימיים ואוהבי אתגרים. תחושת המסוגלות של אדם היא גורם מכריע בעת פתרון בעיות מורכבות.
  • גמישות: יכולת לראות מצבים ממגוון נקודות מבט, לשנות דעה ולהמציא פתרונות מקוריים. אנשים גמישים הם יצירתיים ומסוגלים להתקיים במצב של עמימות ולתאם בין מגוון פעילויות המתרחשות בו בזמן.
  • מקצועיות: חתירה ליסודיות ולדיוק בעבודה ובתקשורת. הרצון לשפר ולדייק הוא מקור אנרגיה שמתוכו אנשים מעמיקים את הידע ואת המיומנויות שלהם. אנשים הולונומיים מייצרים מטרות ומכוונים את התקדמותם לקראת אותן מטרות.
  • מודעות: ניהול החשיבה, מכו?ו?נו?ת עצמית וייצוג בהיר של המציאות הפנימית והחיצונית. אדם מודע ער להתרחשויות חיצוניות ופנימיות כאחד. אנשים הנהנים ממצב של מודעות מצליחים לנתב את התקדמותם לקראת המטרות שלהם.
  • תלות הדדית: חשיבה ופעולה מתוך שותפות עם אחרים. אנשים הולונומיים גם תורמים לטובת הכלל וגם נתרמים ממשאביהם של אחרים.
אימון קוגניטיבי הוא דיאלוג מובנה, המתרחש בין מאמן למאומן, במטרה לסייע למאומן להתקדם לקראת מימוש מרבי של משאבי התודעה שלו, כאדם הולונומי

מטרות האימון הקוגניטיבי

לאימון הקוגניטיבי יש שלוש מטרות עיקריות:

  • יצירת אמון: האמון בין המאמן למתאמן הוא תנאי מוקדם להצלחת תהליך האימון הקוגניטיבי. אמון הוא תחושת הביטחון ביכולת ובמקצועיות של האחר. האמון והביטחון הכרחיים להשגת המטרות האחרות של האימון הקוגניטיבי, משום שרק באווירה כזאת עשויים להתרחש למידה ושינוי.
  • למידה הדדית: עיסוק בתהליכים מחשבתיים ובהבאתם לידי שינוי. הלמידה הנדרשת היא הן של המאמן והן של המתאמן וזאת לשם "פיתוח לומד עצמאי", שמשמעו הפנמת תהליכי חשיבה שבהם יכול להשתמש המתאמן גם לאחר סיום תהליך האימון.
  • השגת הולונומיה: השגת מצב שבו יחידים פועלים באופן אוטונומי, בו בזמן שהם פועלים יחדיו בקבוצה. המטרה היא ליצור אדם שמצד אחד פועל בעצמאות, אך מצד שני פועל כחלק ממערכת גדולה יותר, כגון מורה בבית ספר או תלמיד בקהילת חשיבה.

 

למאמן הקוגניטיבי תפקיד חשוב כמתווך משאבי התודעה עבור המאומן, ומטרתו היא להוביל להתנהגויות הולונומיות אצל המתאמן שלו. הוא משיג זאת באמצעות העצמת משאבי התודעה של המתאמן. המאמן בונה שפה ברורה, ומשתמש בה להנחיית ההתפתחות הקוגניטיבית של המתאמן. הוא מתכנן את שלבי ההתקדמות לקראת ההולונומיה, ומאמין ביכולת הצמיחה של האחר – וביכולתו שלו לסייע לצמיחה זו.

 

חשיבות האימון הקוגניטיבי בשדה החינוך

מדוע חשוב לערוך אימון קוגניטיבי?

 

האימון הקוגניטיבי מקדם נורמות של התנסות ושל תקשורת פתוחה. האימון בונה ידע לגבי מגוון סגנונות החשיבה של בני האדם, ומספק למאמן מיומנויות וכלים לעבודה עם מבוגרים ותלמידים.

 

האימון הקוגניטיבי מספק תבנית בטוחה לדו-שיח מקצועי בין אנשי החינוך, ומפתח את מיומנויות החשיבה על אודות עבודתם.

No Image

מרכיבים קריטיים של אימון קוגניטיבי

אנו במכון ברנקו וייס הבנו שמערכת המושגים של משאבי התודעה היא כלי אפקטיבי להעצמת התלמידים בממדים האישיים והחברתיים. לכן פיתחנו הגדרות למרכיבי משנה (מרק"רים) של האימון הקוגניטיבי, שמצאנו אותם כבעלי חשיבות באימון של בני נוער:

גמישות

  • יכולת להתבונן ממגוון נקודות מבט
  • שהייה בעמימות ופעולה מתוכה
  • העזה, לקיחת סיכונים מחושבים
  • יצירתיות

מסוגלות

  • מיקוד שליטה פנימי
  • פרואקטיביות
  • התמדה מול קשיים וכישלונות
  • הצבת אתגרים משמעותיים

מקצועיות

  • שאיפה מתמדת לשיפור
  • הצבת מטרות וחתירה למימושן
  • בהירות ודיוק בשפה ובחשיבה
  • שליטה במימדי הזמן

 

No Image

תלות הדדית

  • נכונות לעזור לעמיתים
  • נכונות להיעזר בעמיתים
  • השעיית ערכים וצרכים למען הקבוצה

מודעות

  • רפלקטיביות, מטאקוגניציה, שימוש בכובע כחול
  • שליטה עצמית
  • שליטה ופיקוח על המרק"רים האחרים

את המרכיבים הללו אנו ממפים על פי מדרג של עוצמת המימוש של משאב התודעה על ידי המאומן.

תהליך האימון הקוגניטיבי

 

במכון ברנקו וייס אנחנו מקיימים מגוון תכניות אימון קוגניטיבי להעצמה הוליסטית לצוותים ולתלמידים. לצורך האימון הגדרנו ארבעה שלבים להתערבות:

  1. מיפוי ראשוני: המאמן אוסף מידע לגבי המתאמן בדרכים שונות: שיחות אישיות, צפייה במתאמן וקיום ראיונות עם גורמים נוספים המכירים אותו ופועלים בתפקידים שונים בסביבת חייו הטבעית. המידע מעובד ומתורגם לשפה המקצועית של משאבי התודעה ומרכיביו, המדורגים בסולם הערכה. המיפוי הראשוני מאפשר למאמן הקוגניטיבי להתמקד במרכיבים מסוימים שעשויים להיות מנוף לשיפור כולל, או הנתפסים כמשמעותיים ביותר עבור המתאמן.
  2. בניית תוכנית אישית: בחירת מוקדי התערבות והצבת יעדים לטווח קצר ובינוני לגבי כל מתאמן.
  3. התערבות: בניית דיאלוג עם המתאמן באמצעות כלים שונים: שיחות אישיות, שיחות מובנות, שיחות לא מובנות (שיחות מסדרון), פעילויות משותפות (משחקי ספורט ובילויים שונים). תהליך זה בכללו, וכל מפגש בנפרד מתאפיינים בארבעה שלבים:

 

 

א. הכלה

זהו השלב הראשוני של תהליך האימון הקוגניטיבי. בשלב זה לומדים המאמן והמתאמן להכיר זה את זה. המאמן מביע אמפתיה כלפי המתאמן, הוא נעדר שיפוטיות, ומאפשר קיום של מרחב רגשי וקוגניטיבי למתאמן. בשלב זה נוצר בהדרגה אמון בסיסי, המאפשר מעבר הדרגתי לשלב הבא.

ב. הובלה

בשלב זה מתחיל המאמן הקוגניטיבי לעודד את חשיבתו של המתאמן. הוא מפנה את תשומת ליבו למימדים שונים בהתנהגותו ובחשיבתו, ומסייע לו לנתחם. המתאמן מובל בעזרת המאמן למצב שבו הוא יכול להגדיר את התחומים בחייו שאותם היה רוצה לשנות.

ג. הפעלה

בשלב זה עוזר המאמן למתאמן לקדם את יישום רצונותיו. נבנית תוכנית פעולה, בהיקפים שונים ובהתאם לסגנונו של המתאמן. התוכנית מסייעת להתגבשות רעיונות השינוי בקרב המתאמן ולמימושן.

ד. מיפוי בקרה

מיפוי זה מתבצע באותו אופן בו התבצע המיפוי הראשוני, אלא שמטרתו לבחון באילו תחומים חל שיפור, ובאילו לא, ובהתאמה – להגדיר יעדים להמשך תהליך האימון הקוגניטיבי. מיפוי זה משמש להערכת מידת האפקטיביות של התהליך, הן ישירות ככלי עבודה אל מול הנער, והן ככלי להסקת מסקנות מערכתיות כוללות.

 

 

מהי הקשבה באימון קוגניטיבי

מאמן קוגניטיבי יודע שהקשבה היא כלי בעל חשיבות בעבודת המאמן. המאמן מקשיב לכל מה שנאמר לו, ומוודא שהבין את התוכן שנאמר. המאמן מביע אמפתיה לדברי המתאמן ומשקף לו את דבריו. המאמן שוהה אחרי ששואל שאלה, על מנת לתת למתאמן זמן לחשוב. אחרי שהמתאמן דיבר, שוהה שוב המאמן כדי לאפשר שינויים או תוספות בתוכן. גם בטרם מציג המאמן שאלה או תגובה, ואז מנסח את דבריו בקפידה.

No Image

סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: תלות הדדית
עוד על הנושא
טיפוח חשיבה יצירתית - מאמר מבוא
סוג: חומר רקע ומידע קהל יעד: מנהלים נושאים: שאילת שאלות
מאמרים וסרטונים